בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק קלח


סימן תתפז
לדוד אודך בכל לבי וגו' יודוך ה' כל מלכי ארץ -
דרש רבי יהודה רבה אפיתחא דבי נשיאה:
מאי דכתיב: יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך, בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך, אמרו עבודת אלילים לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות,

אמר ר' יצחק מהכא:
ראש דברך אמת ולא סוף דברך אמת, אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.

יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך -
לא היתה אומה באומות שלא הלך ודבר ודפק על פתחה אם ירצו ויקבלו את התורה.
מאי טעמא?
כי שמעו אמרי פיך,
ואומר: אלוה מתימן יבא וגו' ה' מסיני בא.
יכול שמעו וקבלו?
ת"ל: ואותם לע יעשו.
ואומר: ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו, אפילו שבע מצות שקבלו עליהם פרקום ונתנום לישראל.
משל לאחד ששלח את חמורו ואת כלבו לגורן וכו'.
בא דוד ונתן הודאה למקום על כך, שנאמר: אתה האל עושה פלא וגו',
אמר דוד: רבון העולמים, פלאות שעשית בעולמך, שהודעת תורתך לעובדי אלילים, ואין עוז אלא תור, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן.

כי רם ה' ושפל יראה -
דרש רב עוירא ואי תימא רבי אלעזר:
בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם.
מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל, אבל מדת הקב"ה אינו כן, הוא גבוה ורואה את השפל, שנאמר: כי רם ה' ושפל יראה.

וגבוה ממרחק יידע -
אמר ר' אלעזר:
כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו, שנאמר: וגבוה ממרחק יידע.


הפרק הבא    הפרק הקודם