בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק קמט


המשך סימן תתפח
הללויה שירו לה' שיר חדש -
דוד מלך ישראל לא פתח בצרכן של ישראל תחלה, עד שפתח בשבח של מקום תחלה, שנאמר: הללויה שירו לה' שיר חדש, וחזר ופתח בצרכן של ישראל, שנאמר: כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים בישועה וחזר וחתם בשבחו של מקום, הדר הוא לכל חסידיו הללויה.

אף שלמה המלך פתח תחלה בשבחו של מקום, שנאמר: אין כמוך אלהים וגו' שומר הברית והחסד לעבדיך ההולכים לפניך בכל לבם, ואחר כך פתח בצרכם של ישראל, רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה, וחזר וחתם בשבחו של מקום, ועתה קומה ה' אלוהים לנוחך.

ואף משה פתח בשבחו של מקום, שנאמר: ה' מסיני בא, ואחר כך בצרכן של ישראל, שנאמר: ויהיה בישורון מלך, וחזר וחתם בשבחו של מקום, שנאמר: אין כאל ישורון,

ואף שמונה עשרה שתקנו חכמים הראשונים שיהיו ישראל מתפללין לא פתחו בצרכן של ישראל תחלה, עד שפתחו בשבחו של מקום: האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך ואחר כך: מתיר אסורים רופא חולים ואח"כ: מודים אנחנו לך.

משל למה הדבר דומה? וכו'
(כתוב ברמז קצ"ט וביהושע ברמז כ'):

ישמח ישראל בעושיו -
(כתבו בפסוק אמרתי להוללים ברמז תתי"ב).

יעלזו חסידים בכבוד -
(כתבו ברמז קס"ט).

יעלזו חסידים בכבוד -
אמר ר' תנחומא:
בכבוד שהקב"ה עושה לצדיקים בשעת פטירתן מן העולם.
בנוהג שבעולם אדם מת בניו מטפלין בו, אבל הצדיקים הקב"ה מטפל בהם, שנאמר: והלך לפניך צדקך זה צדיקו של עולם.

סימן תתפט
כבוד ה' יאספך –
אמר ר' חייא הגדול:
בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כתות של מלאכים מטפלין בו:
אחת אומרת: יבא שלום.
ואחת אומרת: ינוחו על משכבותם.
ואחת הולכת לפניו ודוממת, שנאמר: הולך נכוחו.

א"ר יודא ב"ר סימון בשם ר' יאשיה:
כביכול הקב"ה אומר לו: יבא שלום, מן הרשעים אתה למד שהקב"ה אומר: אין שלום אמר ה' לרשעים קל וחומר לצדיקים, שיאמר להם: יבא שלום.
ינוחו על משכבותם - שהם מקלסין להקב"ה שם,.

אמר ר' חייא בר' יוסי:
אין בין צדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור בלבד, והם מקלסין להקב"ה שם, שנפשותם בצרור החיים, ואין ירננו אלא קלוס, שנאמר: קול רנה וישועה באהלי צדיקים.

דבר אחר:
ירננו –

א"ר יוחנן:
בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר: כך א"ר עקיבא כך אמר ר' שמעון בן יוחאי שפתותיו דובבות ורוחשות, כמו שנאמר: דובב שפתי ישנים.
ואומר: אגורה באהלך עולמים (כדכתוב ברמז קפ"Y וברמז תרי"ג),
וכן הוא אומר: ויקרבו ימי דוד למות.

אמר ר' אלעזר:
כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב פיפיות בידו, שנאמר: רוממות אל בגרונם וגו'.
מאי משמע?
אמר מר זוטרא ואי תימא רב אשי:
מרישא דענינא: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם.
וכתיב בתריה: רוממות אל בגרונם.

רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן.
ר' יהודה אומר:

פה פיות שתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

ור' נחמיה אומר:
חרב שהיא אוכלת משני צדדיה ונותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא.

אמר ר' אחא:
גבורים הם דברי תורה [לפרוע] למי שאינו עמל בהם כל צרכן.
וכן הוא אומר: הלא כתבתי לך שלישים.
ונאמר: ושלישים על כלו.


הפרק הבא    הפרק הקודם