בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק יז


המשך סימן תרע
שמעה ה' צדק -
זו קריאת שמע.

הקשיבה רנתי -
זו רנון תורה.

האזינה תפלתי -
זו תפלה.

בלא שפתי מרמה -
זו מוסף.
מה כתיב בתריה?
מלפניך משפטי יצא - תקיעת היום במוסף.

אמר רבי תחליפא:
קרא אמר: יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עולה סמך תקיעה למוסף.

דבר אחר:
מה ראה דוד לומר חמשה דברים בזה הפסוק ואחר כך: מלפניך משפטי יצא?
אלא אמר דוד: רבש"ע, אם יצא דיני ביו"כ בבקר, איני יכול לעמוד, אלא מאחר שאקרא קריאת שמע ואתפלל ארבע תפלות, אחר כך מלפניך משפטי יצא.

דבר אחר:
שנו רבותינו:

המלך לא דן ולא דנין אותו.

אמר רבי יוחנן:
אמר דוד: רבש"ע, אתה מלך ואני מלך, נאה למלך לדון את המלך?!

דבר אחר:
אמר דוד לפני הקב"ה: אין יכול לוותר עונותי אלא אתה, לפיכך: מלפניך משפטי יצא.

אמר רבי לוי:
בשעה ששלח הקב"ה מלאך לפני ישראל, כתיב: הנה אנכי שולח מלאך לפניך.
מה כתיב בתריה?
השמר מפניו וגו' כי לא ישא לפשעכם אינו יכול לותר לכם מפני שהוא שליח.
כך אמר דוד: הואיל ואין אחר זולתך יכול לוותר מלפניך, משפטי יצא.

דבר אחר:
אפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו -
אלו נפלתי ביד שונאי הן מכלין אותי.

דבר אחר:
מלפניך משפטי יצא -
אמר רבי לוי:

אמר הקב"ה לדוד: על חנם עשיתי סנהדרין, לך ודון לפניהם.
אמר ליה דוד: רבש"ע, כתבת בתורתך: ושחד לא תקח והן מתיראין ליקח שחד ולדון אותי, אבל אתה שאתה נוטל שחד, שנאמר: שחד מחיק רשע יקח.

ומהו השחד שהקב"ה נוטל מן הרשעים בעולם הזה?
תשובה וומעשים טובים.
אמר הקב"ה לישראל: בני, עד ששערי תשובה פתוחים עשו תשובה, שאני נוטל שחד בעוה"ז, אבל משאני יושב בדין לעולם הבא, איני נוטל שחד, שנאמר: לא ישא פני כל כפר.

דבר אחר:
שמעה ה' צדק -
בשעה שאמר דוד לגלית: אתה בא אלי בחרב ובחנית.

הקשיבה רנתי -
כשברח מפני שאול במערה.

האזינה תפלתי -
במעגל שהיה מתירא מפני אבנר,

בלא שפתי מרמה -
בזפים, ויעלו זפים אל שאול.

בחנת לבי -
(ברמז קמ"ו).
כיון שבחנו הקב"ה ולא עמד, התחיל צווח תמוך אשורי במעגלותיך.
אמר לו: ולא אמרתי לך שאינך יכול לעמוד, לפיכך אני קראתיך כי תענני אל.

הפלה חסדיך מושיע חוסים -
אמר דוד: רבש"ע, תן לי מאותה רטיה המופלאה שיש לך, שמרני כאישון בת עין.

אמר רבי יודן בשם רבי לוי:
אין בית רובע בחללו של עולם, שאין בו תשעה קבין מזיקין, אדם פושט ידו בתוך המזיק והקב"ה משמרו.

אמר רבי יהושע בן לוי:
כשאדם הולך בדרך איקונין של מלאכים הולכים לפניהם ומכריזין ואומרים: תנו מקום לאיקונין של הקב"ה,

רבנן אמרין:
פראמא נתוונה לפני עיניהם שלא יזיקו, כגון החמרים הללו של הטוחנים, וכשעונותיו של אדם גורמין, אותו הכסוי של פניו מתגלה ומביט באדם והוא ניזוק.

סימן תרעא
דבר אחר:
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, שמרני כאישון בת עין.
אמר לו הקב"ה: שמור מצותי וחיה.

אמר רבי חייא:
משל למה הדבר דומה?
לשנים שהיו להם כרמים, אחד היה בגליל וכרמו ביהודה, אחד היה ביהודה וכרמו בגליל. לימים פגעו זה בזה, אמר אחד לחברו: שמור כרמי בגליל ואני אשמור כרמך שביהודה, אם הברת כרמי אוביר כרמך.
כך אמר הקב"ה: אם שמרתם את תורתי אשמור אתכם, שנאמר: כי אם שמור תשמרון, אם שמרתם תשמרון.

אמר רבי אלעזר:
אמר הקב"ה לאדם: נרי בידך ונרך בידי.
נרי בידך, כי נר מצוה ותורה אור.
נרך בידי, נר ה' נשמת אדם.
אם שמרת שלי אשמור שלך.

קומה ה' קדמה פניו -
(ברמז תרט"ו):

קדמה פניו -
קדמה לרשיעא עד לא יקדמינך.

הכריעהו -
לחובה, כמה דאת אמר: המה כרעו ונפלו:

פלטה נפשי מרשע וגו' -
מאותו רשע שבא מכח של אותו חרב: ועל חרבך תחיה.

דבר אחר:
פלטה נפשי מרשע -
מאותו רשע שהוא חרבך, שאתה רודה בו עולמך.

ר' יהושע בן לוי אמר:
מאותו רשע שעתיד ליפול בחרבך, הדא הוא דכתיב: כי רותה בשמים חרבי, ממי שמבטל את התורה שנקרא חרב, שנאמר: רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם.

ממתים ידך ה' ממתים מחלד -
מדבר בנבוכדנאצר.
אמר דוד: רבש"ע, מה גבורים הם שנטלו שלטון תחת ידך, שהשלטת אותם בעולמך לשעבד את בניך.
ואיזה?
זה נבוכדנאצר ובלשצר.
ואין ממתים אלא גבורים, כמה דאת אמר: ונחרם את כל עיר מתים.

ממתים מחלד -
שהשלטת אותם על הארץ, ואין חלד אלא העולם, כמה דאת אמר: האזינו כל יושבי חלד.

חלקם בחיים -
בחיי העולם הזה שהשלטת אותם ונתת להם שלוה.

וצפונך תמלא בטנם -
שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכת בית המקדש, שנאמר: ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך.

ישבעו בנים -
זה אויל מרודך, שנאמר: ועבדו אותו כל הגוים, את בנו ואת בן בנו.

והניחו יתרם לעולליהם -
יתומה אחת נשתיירה זו ושתי, עשית אותה אוגסטא בעולמך, במלכות שאינה שלה, שנאמר: גם ושתי המלכה וגו'.

ממתים ידך ה' -
מדבר בעשו הרשע, גבורים הם שנטלו שלטון מתחת ידך.

ממתים מחלד -
שהשלטת אותם בעולמך.

חלקם בחיים -
בחיי העולם הזה, שהשלטת אותם ונתת להם שלוה.

וצפונך תמלא בטנם -
שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות.

ישבעו בנים -
זה אספסיאנוס וחבריו.

והניחו יתרם לעולליהם -
זה שני יתומים שנשתיירו מהם: רומוס ורומילוס, זמנתה להם זאבה אחת שתינק אותם, עד שהגדילו ונעשו מלכים גדולים.

דבר אחר:
ממתים ידך -
מדבר בדורו של שמד.
מה גבורים הם שנתנו נפשם על קדושת שמך ומתו תחת ידך.

ממתים מחלד -
שהעלו גופן חלודה, כגון: רשב"י, שהיו טמונים במערה הוא ובנו י"ג שנה, עד שהעלה גופן חלודה.
אמר לו הקב"ה: דוד, הפסידו חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם וצפונם אינו אומר אלא וצפונך, נתבשר שחלקו עמהן לעתיד לבא באותם טובות, דכתיב: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

ישבעו בנים -
יראה אל עבדך וגו',

והניחו יתרם לעולליהם -
ועושה חסד לאלפים.


אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, אלו באים מכח תורה ומעשים טובים, אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה, אני בצדק וגו' אשבעה בהקיץ תמונתך, שאמרת בעה"ז: כי לא יראני האדם וחי, אבל לעתיד לבוא בהקצת מתים אני שבע לראות, שנאמר: הנה אלהינו זה קוינו לו.
ואומר: כי עין בעין יראו.

אני בצדק אחזה פניך -
ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה, שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה.
בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה, ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך, רואה פני המלך, ובפרוטה שאדם נותן לעני, זוכה ומקביל פני שכינה.

דבר אחר:
אני בצדק אחזה פניך -
מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה?
אלא ללמדך, שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה, זוכין ומקבלין פני שכינה, שנאמר: ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים.

אם כן מה בין צדיקים לרשעים?
אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין, וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין.

דבר אחר:
אני בצדק אחזה פניך -
לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב"ה ומכעיסים אותו, וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד: איני מאותם שמכעיסין לפניך, אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה, שנאמר בה: צדק צדק תרדוף, לכך נאמר: אני בצדק אחזה פניך.

דבר אחר:
ממתים ידך -
אמר רבי חמא בר חנינא ואי תימא רבי יצחק:

הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים, שנאמר: חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים.

רב נחמן בר יצחק אמר:
אף אין אשתו מפלת נפלים.
כתיב הכא: תמלא בטנם
וכתיב התם: וימלאו ימיה ללדת.

דבר אחר:
ממתים ידך ה' -
מה גבורים הם אותם שנטלו את חלקם בחיים.
ואיזה?
זה שבטו של לוי,

ממתים מחלד -
אלו שלא נטלו חלקם בארץ.

חלקם בחיים -
אלו קדשי מקדש.

וצפונך תמלא בטנם -
אלו קדשי הגבול.

ישבעו בנים -
כל זכר בבני אהרן יאכלנה.

והניחו יתרם לעולליהם -
והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו.


אני בצדק אחזה פניך -
ר' דוסתאי בר ינאי:
בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם.
בשר ודם מביא דורון למלך ספק מקבלו ספק אין מקבלו, ואם תאמר מקבלו ספק, רואה פני המלך ספק אינו רואה, ואם תאמר רואה פני המלך, ספק עושין לו רצונו ספק אין עושין לו רצונו, אבל הקב"ה אינו כן, אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר: אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך.

אמר רב נחמן:
אלו ת"ח שמקיצין שינה מעיניהן בעוה"ז והקב"ה משביען מזיו שכינתו לעוה"ב.

רבי יהודה אומר:
וישלחהו ה' אלהים מגן עדן
שלוח מגן עדן בעוה"ז, ולא שלוח מגן עדן לעוה"ב.

רבי נחמיה אומר:
שלוח מגן עדן בעוה"ז ובעוה"ב, ודא מסייעא לרבי יהודה: אני בצדק אחזה פניך לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך, אותה שעה: אני בצדק אחזה פניך אותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה.


הפרק הבא    הפרק הקודם