בשבילי התנ"ך
 


ראב"ע תהלים פרק ב

[ב, א]
למה רגשו -
הנכון בעיני:
כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו, על כן כתוב: אני היום ילדתיך, או על המשיח.

ורגשו -
כמו חברו וכמוהו מרגשת פועלי און.

ולמ"ד לאמים
שורש כמו: ולאם מלאם יאמץ.

יהגו ריק -
בדיבור כמו: ולשוני אם יהגה רמיה והדבור ננתקה את מוסרותימו.

[ב, ב]
יתיצבו -
עם הגוים המלכים והסגנים יחדו ונוסדו מגזרת סוד, והנה על דרך: ריבה ה' את יריבי שהוא מגזרת רב והוא מעלומי העי"ן, ריב וכן סוד מגזרת סיד.

ויו"ד יריבי הפוך והוא תאר חסר, או הוא מטעם יסוד על דעת האומר שזה המזמור שאמר המשורר נאמר על דוד, או הוא התנבא על עצמו, הנה מצאנו גוים רבים היו תחת יד דוד.

ואם על המשיח הדבר יותר ברור.
וטעם על ה' - שיצאו מתחת יד שקול הדעת שנטע השם בלב כל אדם.

ועל משיחו -
שלא יכחישו לו ויסורו אל משמעתו לתת לו מס.

[ב, ג]
ננתקה את מוסרותימו -
מגזרת מוסר.

גם עבותימו
חבלים עבותים.
והטעם אחד במלות שונות, כי כן דרך צחות, כמו: מה אקוב ומה אזעום.

יושב -
בעבור שהזכיר יתיצבו מלכי ארץ אמר כנגדם יושב בשמים שהם למעלה על האדם.

אמר הגאון:
כי טעם ישחק שישימם לשחוק וללעג.
והנכון שהשם ברא הגשם שהוא העצם והצורות שהם מקרים כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות, ושמו נשגב לבדו מהיותו ביסוד ואף כי במקרה, רק בעבור שהמדבר אדם וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע וככה עשו שהארץ כדמות אדם, ותפתח הארץ את פיה,
מירכתי ארץ.


ולמו -
כמו להם.
ומלת לעג - לעולם עם אות למד, כמו ילעיגו לי על כן ואויבינו ילעגו למו, דרך כינוי כאשר אפרש.

[ב, ה]
אז -
יש אומרים:

ידבר כמו יאבד, כמו ותדבר את כל זרע המלוכה שהוא לשון מות כמו אהי דברך מות, כמו: ותדבר את כל זרע המלוכה כי כתוב בספר אחר ותדבר מגזרת דבר כבד מאד.

אלימו -
החזקים כמו ואת אילי הארץ לקח ואיננו נכון, כי אילי הארץ על דרך אבירי בשן, גם הוא ביו"ד כי הוא מגזרת אין איל.

והנכון: כי ידבר כמשמעו ואלימו כמו אליהם ועלימו כמו עליהם, וככה ידבר אליהם למה רגשו גוים.

[ב, ו]
ואני נסכתי -
המלכתי והטעם שהוא נסיכי כמו חמשת מלכי מדין שהיו נסיכי סיחון.
ודע כי הסמיכה פעם היא מהנכבד לנבזה והפך הדבר כמו אתה הוא מלכי אלהים.

ואני נסכתי מלכי -
ה' הוא נחלתו והם עמך ונחלתך
וכמוהו להשתחות למלך ה' צבאות - שהוא המשיח, כדרך וישתחוו לו כל מלכים, כי אילו היה על השם היה הלמד פתוח.

[ב, ז]
אספרה -
דברי דוד עם הנבואה שלו, או דברי המשורר מדבר בעדו.

וטעם אל חק –
זה שאספר אשים אותו לחק שיסופר והוא אמר אלי בני אתה לעבוד את השם, כבן יכבד אב.

אני היום ילדתיך -
כמו: צור ילדך תשי.

[ב, ח]
שאל -
מנהג האב להנחיל את הבן, על כן אמר: ואתנה גוים נחלתך.

אפסי ארץ -
מגזרת: כי אפס כסף מקומות נגזרים מישוב.

[ב, ט]
תרועם -
תשברם, והיה העי"ן ראוי להדגש לולי היותו מהגרון כמו תשוכם תסובם:

בשבט ברזל -
החרב תנפצם הפך רגשו גוים.

[ב, י]
ועתה מלכים -
הם מלכי ארץ.

והשכילו -
הפך על ה'

והוסרו -
הפך מוסרותימו.

ושפטי ארץ -
הם רוזנים.

[ב, יא]
עבדו -
הפך דבריהם ננתקה ועבודת השם ליראה ממנו ולא יעברו פיו.

וגילו -
אם בא גיל אל תשכחו שתרעדו מפחד השם.

ויש אומרים:
וגילו -
כמו תגילו על דרך: עלה ומות בהר, פרו ורבו שהוא ברכה על דגי הים.
והטעם: שתגילו אם רעדתם מהשם.

[ב, יב]
נשקו בר -
הנה עבדו את ה'
כנגד על ה'.

ונשקו בר –
כנגד על משיחו.

והנה פירוש בר, כמו: מה ברי ומה בר בטני.
וכן כתוב: בני אתה ומנהג גוים בעולם לשום ידיהם תחת יד המלך כאחי שלמה, או העבד תחת ירך אדוניו, או לנשק את המלך, וזה המנהג עד היום בארץ הודו.

ופן יאנף -
שב אל השם הנזכר בפסוק הראשון ואם הוא רחוק כמו תבלעמו ארץ איננו שב אל מלת מי כמוכה באלים רק אל אמר אויב, וככה והקימו את המשכן עד בואם.

ויש אומרים:
כי נשקו
מגזרת נשק.

והטעם נשקו
כלי בר והנה בר כמו ברי לבב והיה ראוי להיותו בור או יהיה תקנו הבר או כלי הבר.

ותאבדו דרך -
תהיו אובדים מפאת הדרך כמו נובלת עליה, כי היא בעצמה איננה נובלת רק עליה נובלים, כי היא מהפועלים העומדים.

ורבי משה הכהן אמר:
כי דרך כמו מדרך כף רגל.
וזה רחוק כי אין לו טעם.

כי יבער כמעט אפו -
פועל יוצא כאש תבער יער כדרך אש אוכלה והפעולה חסר, כי אין צורך כי חרי האף נמשל לאש.


הפרק הבא    הפרק הקודם