בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק כב



פסוק ב
אלי אלי. כפל המלה כדרך הקוראים והצועקים כמו ענני ה' ענני (מלכים א יח)
רחוק וגו'.
רצה לומר דברי שאגתי המה להתפלל על מה אתה רחוק מישועתי:

פסוק ג
ולילה. ואף בלילה אני קורא ומתפלל
ולא דומיה לי.
לא אשתוק כי כשהאדם נענה דרכו לשתוק אבל לא כשעדיין לא נענה:

פסוק ד
יושב. קיים ונצחי כמו אתה ה' לעולם תשב (איכה ה') ור"ל הלא ככחך אז כחך עתה ופעמים רבות היית תהלות ישראל כי היו מהללים אותך בהושיעך אותם מצרתם ומדוע אם כן תרחק עתה מישועתי:

פסוק ה
בטחו ותפלטמו. כאשר בטחו בך כן הצלתם :

פסוק ז
תולעת. כחי תשש כתולעת
חרפת אדם.
בני אדם יחרפו עמדי את הזולת כי יאמרו לו בחרפה שהוא שפל כמוני
ובזוי עם.
כל עם מבזה זולתו עמדי וכפל הדבר במלות שונות :

פסוק ח
יפטירו. יפתחו שפתם ללעוג בי וינענעו בראש כדרך המלעיג:

פסוק ט
גול. אבל המגלגל ומסבב בטחונו אל ה' הוא מצילו
כי חפץ בו.
במי שבוטח בו כראוי:

פסוק י
גחי מבטן. מוציאי מבטן אמי
מבטיחי.
ממך הובטחתי להשען על שדי אמי להיות נזון מחלבה:

פסוק יא
מרחם. מעת צאתי מרחם אמי השלכתי עליך להזמין לי די ספוקי
מבטן וגו'.
כפל הדבר במ"ש :

פסוק יב
קרובה. וחיש מהר צריך אני להצלה
כי אין עוזר.
אין בעולם עוזר בלתך:

פסוק יג
פרים וגו'. הוא משל על השרים והמלכים
כתרוני.
סבבוני ככתר המקיף את הראש:

פסוק יד
פצו. פתחו פיהם לבלעני
אריה.
כאריה שמתחלה טורף ואחר זה שואג בשמחת גבורתו כן האויב בולע ומרים קול שמחה:

פסוק טו
נשפכתי. האיברים שבי נשפכו כמים ונתפרדו עצמותי
כדונג.
הנמס מחום האש כן נמס לבי בתוך מעי:

פסוק טז
מדבק מלקוחי. בעבור הצער כלה הרוק שבפי וכאלו נדבק הלשון בבשר הפה
תשפתני.
תערכני לשכב לעפר מות והוא הקבר:

פסוק יז
כלבים. נושכים ככלבים
כארי.
ישברו ידי ורגלי כמו הארי המשבר עצמות הנטרף בפיו:

פסוק יח
אספר. מגודל הרזון בולטים עצמותי עד שאוכל לספרם ושונאי מסתכלים בי דרך בזיון ונקמה :

פסוק יט
יחלקו. מפשיטים מעלי וחולקים ביניהם
ועל לבושי.
כפל הדבר במלות שונות :

פסוק כ
אילותי. אתה חזקי מהר לעזרתי:

פסוק כא
מיד כלב. מדואג הנושך ככלב:

פסוק כב
עניתני. הלא מעולם ענית לי להצילני מחוזק האומות לזה הושיעני גם עתה:

פסוק כג
אספרה. אז אספר הנס ברבים:

פסוק כד
יראי ה'. כה אומר להם אתם יראי ה' הללו אותו:

פסוק כה
כי לא בזה. על שלא בזה הכנעת העני
ובשועו.
אבל כשצעק אל ה' שמע אליו:

פסוק כו
מאתך וגו'. רצה לומר מה שאהללך בקהל רב באה היא מאתך בעבור התשועה שעשית לי ולזה הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם נגד יראיו לפרסם הנס:

פסוק כז
יאכלו. מזבחי שלמי התודה אשר אביא לה'
יחי.
רצה לומר ישמחו בלבבם לעד כי המיצר כאלו לבו מת כמ"ש בנבל הכרמלי וימת לבו (שמואל א כה):

פסוק כח
יזכרו. בגודל פלאי ה' וישובו כולם אליו:

פסוק כט
כי לה' המלוכה. רצה לומר הכל יכירו אשר לה' המלוכה והוא מושל בכל הגוים:

פסוק ל
כל דשני ארץ. כל שמנים ובריאים כאשר יאכלו מה ר"ל כאשר יבוא להם טובה ישתחוו לה' כי יכירו שהכל בא מידו
כל יורדי עפר.
כל בני אדם המעותדים לרדת בעפר הקבר
ונפשו.
אבל ה' לא יחיה אף נפש אחת מהם:

פסוק לא
זרע יעבדנו. כל בני אדם שמאמינים בו ואשר עבדוהו מעולם אותם יחיה והם יספרו מעשה ה' להדור שאחריהם:

פסוק לב
יבואו. הם יבואו ויגידו צדקתו לעם הנולד אחריהם
כי עשה.
אשר עשה עמהם:

הפרק הבא    הפרק הקודם