רשי, תהלים פרק כב



פרק כב, א

אילת השחר.
שם כלי שיר. דבר אחר: על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר השירים ז י') , ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה). השחר. לשון שחרית, ומנחם פתר לשון בקור, כמו שוחר טוב יבקש רצון (משלי י"א) וכמו לשחר פניך.

פרק כב, ב

למה עזבתני.
עתידה היא ללכת בגילה ואמר דוד תפלה זו על העתיד. רחוק מישועתי. ומדברי שאגתי.

פרק כב, ג

אקרא יומם.
אני קורא לך מיום אל יום ואינך עונה.

פרק כב, ד

ואתה קדוש.
ויושב לשמוע תהלות ישראל מימים קדמונים.

פרק כב, ז

ואנכי תולעת.
כל ישראל מכנה כאיש אחד.

פרק כב, ח

יפטירו.
יפתחו כמו פטר רחם ופטר חמור (שמות יג) פוטר מים (משלי יז).

פרק כב, ט

גול אל ה'.
כמו לגול יש לאדם לגולל יהבו ומשאו ליוצרו למען יפלטהו.

פרק כב, י

גוחי.
מוציאי מושכי כמו (איוב מ') יגיח ירדן אל פיהו. מבטיחי על שדי אמי. זימנת לאדם שדים לישען עליהם למחיה.

פרק כב, יא

עליך השלכתי מרחם.
נשלכתי מרחם מאז הוצאתני מרחם, כמה דאת אמר: (ישעיה מו) עמוסים מני בטן מאז נולדו השבטים נשאם ונהלם.

פרק כב, יג

פרים רבים.
מלכיות חזקים. אבירי בשן. גם הוא לשון פרים בבשן שהם שמנים. כתרוני. סבבוני ככתר המקפת את הראש.

פרק כב, יד

אריה טרף.
נבוכדנצר.

פרק כב, טו

כדונג.
שעוה הנמוחה מחום האש.

פרק כב, טז

מלקוחי.
הם החניכים שקורין פאליי"ש בלע"ז, כשאדם מיצר אין רוק מצוי בפיו, ומנחם פתר מלקוחי אנטיילא"ש בלע"ז כמו (שם ו') במלקחים לקח והמלקוח הן השניים אשר דומות למלקוחי חרשים, (סא"א). ולעפר מות. לדכאות מיתה. תשפתני. אתה תושיבני, לשון שפיתת קדרה, שפות הסיר (יחזקאל כד) , ומנחם פתר כל לשון שפיתה לשון שימה.

פרק כב, יז

כארי ידי ורגלי.
כאילו הם מדוכאים בפי ארי, וכן אמר חזקיה כארי כן ישבר כל עצמותי (ישעיה לח).

פרק כב, יח

אספר כל עצמותי.
כאב עצמי. המה יביטו. שמחים לאידי.

פרק כב, יט

ועל לבושי יפילו גורל.
בוזזים את נכסינו.

פרק כב, כ

אילותי.
כחי כמו (לקמן פח) הייתי כגבר אין איל וכמו יש לאל ידי (בראשית ל"א).

פרק כב, כב

הושיעני מפי אריה.
כאשר מקרני ראמים עניתני, זה האמורי אשר כגובה ארזים גבהו (עמוס ב') שלשים ואחד מלכים.

פרק כב, כג

אספרה שמך לאחי.
בהתאסף כל כנסיותי וכן אומר להם יראי ה' הללוהו אלו הגרים וכל זרע יעקב.

פרק כב, כד

וגורו.
לשון יראה.

פרק כב, כה

ענות עני.
צעקת דל, כל ענייה שבמקרא לשון צעקה. ועוד יש לפתור ענות לשון הכנעה כמו (שמות י') לענות מפני. שהוא נכנע ומתפלל לפניך.

פרק כב, כז

יאכלו ענוים.
לעת הגאולה לימות המשיח. יחי לבבכם לעד. כל זה אומר לפניהם.

פרק כב, כח

יזכרו וישובו אל ה'.
יזכרו האומות הרעה שמצאתנו כשיראו את הטובה וישובו אל ה'.

פרק כב, כט

כי לה' המלוכה.
כי יראו שחזרה לך המלוכה והממשלה.

פרק כב, ל

אכלו וישתחוו כל דשני ארץ.
הרי זה מקרא מסורס אכלו ענוים כל דשני ארץ וישתחוו לה' בהלל והודאה על הטובה, דשני ארץ טוב חלב הארץ כל זה יראו אפסי הארץ וישובו אל ה'. לפניו יכרעו. אז כל מתי הרשעים מתוך גיהנם ולא ירחם עליהם לחיות את נפשם מגיהנם. ונפשו. של כל אחד ואחד. לא חיה. לא יחיה, רבותינו דרשו מן המקרא הזה שהמתים לפני מיתתם בשעת נטילת נשמה רואין פני שכינה.

פרק כב, לא

זרע יעבדנו וגו'.
זרע ישראל אשר תמיד עובדים אותו. יסופר לה' לדור. סרס המקרא ודרשהו יסופר לדור אחרון לשם ה' ולשבחו את אשר עשה לאותו זרע.

פרק כב, לב

יבאו.
הראשונים ויגידו צדקתו לעם הנולד כי עשה להם צדקה.

הפרק הבא    הפרק הקודם