בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק כו


סימן תשג
לדוד שפטני ה' כי אני בתמי הלכתי -
כתוב אחד אומר: אל תבא במשפט את עבדך.
וכתוב אחד אומר: שפטני ה'.
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני.
ובשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבא במשפט את עבדך.

דבר אחר:
בעולם הזה שפטני.
ולעתיד אל תבא במשפט.

דבר אחר:
עד שלא תגמר שפטני,
ומשנגמר אל תבא במשפט.

בחנני ה' ונסני -
בחנני כאברהם, שנאמר: האלהים נסה את אברהם וגו' ועמד בנסיונו,
ונסני כיצחק, צרפה כיוסף, שצרפתו ומצאת אותו נאמן, שנאמר: אמרת ה' צרפתהו, כיון שנסה אותו אמר אין בי כח, בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא גו' מכאן שלא ירד אדם לגדול ממנו, שלא יאמר אני ערב אל לבי.
ומה דוד שהיו בו כל המדות הללו כי חסדך לנגד עיני וגו' כל השבחים הללו היו בו, אמר: אל תבא במשפט אנו על אחת כמה וכמה.
וכן שלמה אמר לפני הקב"ה: רבש"ע, מלך שהוא שוכר פועלים טובים הן עושין מלאכתן יפה, והמלך נותן שכר טוב, ומה שבח למלך עליהם?

אימתי הוא משובח?

כששכר פועלים רעים ויתן להם שכר טוב.
כך האבות עשו ונטלו שכר טוב אין שבח, אנו פועלים רעים תן לנו שכר טוב, וזהו טובה גדולה, וכן הוא אומר: יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו' (כתוב ברמז קמ"ז):

לא ישבתי עם מתי שוא -
מדבר באברהם.

לא ישבתי עם מתי שוא -
אלו אנשי מגדל באו ואמרו לאברהם: בוא וסייע לנו שאתה גבור, ונבנה מגדל וראשו בשמים, אמר הנחתם: מגדל עוז שם ה' ואתם אומרים: נעשה לנו שם.

מה עשה להם הקב"ה?

הפיצם שנאמר: ויפץ ה', ונפלו, שנאמר: האשימם אלהים יפלו וגו'.
והקב"ה משקיף עליהם ורואה אותם, שנאמר: אלהים משמים השקיף על בני אדם וגו' כלו סג יחדו, שעשו סיגים, עשו עצמן אלהות.

אין עושה טוב אין גם אחד -
שלא היה אברהם עמהם, שנאמר: אחד היה אברהם.

שנאתי קהל מרעים -
איזה קהל?
ויקהל העם על אהרן,
ויקהל עליהם קרח.


ולאיזה קהל אני אוהב?
ויקהל משה,
אז יקהל שלמה.


ועם רשעים לא אשב -
זה עדתו של קרח, סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים.

ארחץ בנקיון כפי -
אמר רבי זירא בר אבא, אמר רבי יוחנן:
הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפלין וקורא קריאת שמע ומתפלל, מעלה עליו הכתוב, כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'.

א"ל רבי אבא לרבא:
לימא מר כאלו טבל?
א"ל: שפיר קאמרת, דכתיב: ארחץ ולא כתיב ארחיץ.

א"ל רבינא לרבא:
חזי מר להאי צורבא מרבנן דאתי ממערבא, ואמר: מי שאין לו מים לרחוץ ידיו, מקנח ידיו בעפר או בצרור או בקיסם.
א"ל: שפיר, קאמר, מי כתיב ארחץ במים?
בנקיון כתיב, כל מידי דמנקי.

רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותיה, והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה בעי אהדורי.
ועד כמה?
עד ארבעה מילין.

דאמר ר' אבהו אמר:
ריש לקיש לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין.

אמר ר' יוסי בר חנינא:
לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר.

אמר רבא:
מיל הוא, דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר.

דבר אחר:
ארחץ בנקיון כפי -
שיהא במקח ולא בגזל.
כדתנן לולב הגזול והיבש פסול שיבא נקי מן החמס ומן הגזל, שלא יהא סניגור נעשה קטיגור, ואח"כ ואסובבה את מזבחך ה'.
כי הא דתנינן: בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת.
ואומר: אנא ה' הושיעה נא.

לשמוע בקול תודה -
אלו הקרבנות.

ולספר כל נפלאותיך -
אמר ר' אבין:
זה הלל.
שיש בו לשעבר,
ויש בו לדורות,
ויש בו לימות המשיח,
ויש לבו לימות גוג ומגוג,
ויש בו לעתיד לבא.

בצאת ישראל ממצרים - לשעבר.
לא לנו ה' לא לנו - לדורות הללו.
אהבתי כי ישמע ה' - לימות המשיח.
כל גוים סבבוני - לימות גוג ומגוג.
אלי אתה ואודך - לעתיד לבא.

ארחץ בנקיון כפי -
במקח ולא בגזל, ולקחתם לכם ביום הראשון.

ואסובבה את מזבחך ה' -
כדתינן: בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת.

וכיצד היא סדר ההקפה?
כל ישראל גדולים וקטנים נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפין אחת, ואותו היום היו מקיפין שבע פעמים.

אמר ר' חייא:
זכר ליריחו, הא תינח בזמן שיש מזבח, בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלהים וס"ת בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת מזבח.

סימן תשד
ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך -
אמר רבא:
מריש הוה גריסנא בגו ביתא, כיון דשמעינא להא דאמר דוד: ה' אהבתי מעון ביתך לא גריסנא אלא כבי כנישתא.

דאמר רבא:
מאי דכתיב: מעון אתה היית לנו, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק:
מאי דכתיב: ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם?
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ר' אליעזר אומר:
זה בית רבינו שבבבל.

אל תאסוף עם חטאים נפשי -
תניא:
שני קברות היו מתוקנים לב"ד:
אחד לנסקלין ולנשרפין
ואחד לנהרגין ולנחנקין.

וכן בדוד הוא אומר: אל תאסוף עם חטאים נפשי, אלו הנסקלין והנשרפין.

ועם אנשי דמים חיי -
אלו הנהרגין והנחנקין:

סימן תשה
דבר אחר:
אל תאסוף עם חטאים נפשי -
אלו המצריים, שכן יעקב צוה את יוסף: אל נא תקברני במצרים.

ר' יוחנן אמר:
בשני מקומות מצינו שהצדיקים מבקשים מהקב"ה שלא יאספו עם הרשעים:
דניאל אמר: ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל,

ודוד אמר: אל תאסוף עם חטאים נפשי.

ר' חלפתא בשם ר' אבהו אמר:
כתיב: ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל וימת, (אלא) תלה לו הכתוב שבעת ימי אבלו של שמואל הצדיק, שלא יתערב אבלו בתוך אבלו של צדיק, ועשה שלשה ימים ומת במגפה.

ודכוותה: ויפגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו.
על רגליו עמד ולביתו לא הלך, שחיה לשעה ואחר כך מת, ונקבר במקום אחר על שם: אל תאסוף עם חטאים נפשי.

אשר בידיהם זמה -
אמר ר' פנחס הכהן בר חמא:
אלו המשחקים בפספסין שהם מחשבין בשמאל ומסכימין בימין וחומסין וגוזלין זה את זה.

ואני בתמי אלך -
קיימתי את התורה, דכתיב: תורת ה' תמימה.
וכן הוא אומר: תמים תהיה עם ה' אלהיך.

דבר אחר:
כשאתה תם חלקך עם ה' אלהיך:

במקהלות ברכו אלהים -
רבי מאיר היה אומר:
מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים?
שנאמר: במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל.

רבי יוסי הגלילי אומר:
לפי רוב הצבור הן מברכין, שנאמר: במקהלות ברכו אלהים.



הפרק הבא    הפרק הקודם