בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק כז


סימן תשו
לדוד ה' אורי וישעי -
זה שאמר הכתוב: והיה אור ישראל לאש.

בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר במבוי או בפלטין שלו, שמא יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאורו ופלוני שהוא שונאי אל ישתמש?!
אבל הקב"ה אינו כן, אלא הוא ברא את האור והרשעים אינם רואין לאורו לעתיד לבא, שנאמר: אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך.
וכן הוא אומר: וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים, הבדילו לצדיקים לעתיד.

משל למלך שהיה לו מנה יפה, אמר: זו לבני.
וכן הוא אומר: אור זרוע לצדיק.
אמר דוד: אל ה' ויאר לנו.
אמר הקב"ה: חייך שאני מביא אותו אור לישראל וחשך לעובדי האלילים, שנאמר: כי הנה החשך יכסה ארץ, אבל ישראל: ועליך יזרח ה', ואם אתה תמה על הדבר, כבר הראה הקב"ה דוגמתו בעוה"ז, שנאמר: ויהי חשך אפלה וגו' ולכל בני ישראל היה אור במושבותם.

וכן אתה מוצא, כשרדפו מצריים אחר ישראל, מה כתיב שם?
ויהי הענן והחשך.
אמר דוד: אני אומר מזמור על אותו אור: לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא.
כתיב: נר לרגלי דבריך אם נאמר נר למה נאמר אור ואם נאמר אור למה נאמר נר?!
אלא אמר דוד: כשאני מתחיל בתורה - מעט אני מתחיל בהם, וכשאני נכנס לתוכו - שערים הרבה נפתחים לי.

דבר אחר:
בשעה שבאו עליו פלשתים בעמק רפאים, באותה שעה התחיל לשאול באורים ותומים והאיר לו דבריו.

דבר אחר:
לדוד ה' אורי וישעי -
ר' אליעזר פתר קריא בים.

אורי - ויאר את הלילה.
וישעי -
וראו את ישועת ה'.
ממי אירא - עזי וזמרת יה.
בקרוב עלי מרעים - ופרעה הקריב.
לאכול את בשרי - תמלאמו נפשי.
צרי ואויבי לי - אמר אויב ארדוף.

מכאן ואילך אמרו ישראל:
אם תחנה עלי מחנה של מצרים לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמן של מצרים בזאת אני בוטח, שהבטחתנו בתורה ה' ילחם לכם.

ר' שמעון בר נחמני פתר קריא בפלשתים.
בקרוב עלי מרעים - זה גלית, שנאמר: ויגש הפלשתי השכם והערב הלך וקרב אל דוד.
לאכול את בשרי - ויאמר אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך.

ר' אבא בר כהנא אמר:
הארץ אחזתו.

אמר ר' תנחום:
ואנא אמינא טעמא.
ואבא אליך אין כתיב כאן אלא לכה אלי.

רבי ינאי בשם ר' אבא אמר:
רמ"ח קופליות נתן הקב"ה על רמ"ח אבריו.
באותה שעה אמר דוד: אל תתן ה' מאויי רשע - אל תתן תחמודתיה.
זממו אל תפק - אל תרפי ליה.
ירומו סלה - חזק כפתוי.

ר' יודן אמר:
נתאוה לדוד שהיה יפה עינים.
אמר דוד: אל תתן ה' מאויי רשע - מכאן ואילך אמר דוד: אם תחנה עלי מחנה פלשתים לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמתן של פלשתים, בזאת אני בוטח. כמו שהכתבת בתורה: וזאת ליהודה ויאמר.

ר' יהושע בן לוי פתר קריא בעמלקים.
בקרוב עלי מרעים - ועמלק פשטו אל הנגב.
לאכול את בשרי - ואת שתי נשי דוד שבו, כמה דאת אמר: ודבק באשתו והיו לבשר אחד.
צרי ואויבי לי וגו' - ויכם דוד מהנשף ועד הערב.

אמר ר' יהושע בן לוי:

שלשה לילות ויום אחד.
ומי היה מאיר לו?
הקב"ה בזיקים וברקים.
הוא שדוד אמר: כי אתה נרי ה', מכאן ואילך אמר דוד וכו'.

רבנן פתרי קריא בר"ה ויוה"כ.
בקרוב עלי מרעים - אלו שרי עובדי אלילים.
לאכול את בשרי - לפי ששרי עובדי אלילים מקטרגים את ישראל לפני הקב"ה, ואומרים: אלו עוע"א ואלו עוע"א, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים, אלו יורדים לגיהינום ואלו אינם יורדין.
צרי ואויבי לי -אתה מוצא מנין ימות החמה שס"ה ומנין השטן שס"ד שכל ימות השנה יש לו רשות לקטרג וביום הכפורים אין לו רשות לקטרג.
אמרו ישראל לפני הקב"ה: אם תחנה עלי מחנה בזאת אני בוטח שהבטחתנו בתורתך: בזאת יבא אהרן.

אחת שאלתי מאת ה' -
אמר ר' אבא בר כהנא:
מלכות שאל.
אתה מוצא דוד שאל אחד ושלמה בנו שאל שנים, שנאמר: שוא ודבר כזב וגו' פן אשבע וכחשתי.

דבר אחר:
אחת שאלתי -
א"ל הקב"ה: דוד, בתחלה אתה אומר: אחת שאלתי ואח"כ אתה שאל כמה שאלות, שנאמר: שבתי בבית ה' וגו'.
א"ל: רבש"ע, ממך למדתי, לא יהא העבד שוה לרבו.
בתחלה אמרת: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה ואח"כ פתחת להם מצות הרבה, שנאמר: ללכת בכל דרכיו הוי, דיו לעבד שיהא כרבו.

סימן תשז
ועתה ירום ראשי על אויבי -
ומי הם אויבי?
עובדי אלילים.
כיון שעשו ישראל את העגל, היו אומרים: אין להם תקומה ואינו חוזר אליהם לעולם, כיון שא"ל הקב"ה שיקריבו לו, שנאמר: שור או כשב או עז, מיד נגלה ראשם.

לולא האמנתי לראות בטוב ה' -
תאנא משמיה דר':
למה נקוד על לולא?
כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עמהם, והכתיב: שמרה נפשי כי חסיד אני, אמר: שמא יגרום החטא.

כדר' יעקב בר אידי דרבי יעקב בר אידי רמי כתיב:
והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך
וכתיב: ויירא יעקב מאד?!
אלא שאמר שמא יגרום החטא.

תניא נמי הכי: עד יעבור עמך ה' - זו ביאה ראשונה.
עד יעבור עם זו קנית - זו ביאה שניה.
אמור מעתה ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא, כדרך שנעשה להם בימי יהושע, אלא שגרם החטא.

אמר רבי זבדי בר לוי:
כל מקום שנאמר לולא בזכות אבות.
והכתיב: כי לולא התמהמהנו,
א"ל: כל עצמן לא עללו אלא בזכות אבות, שאלולא זכות אבות לא היו עולין משם לעולם.

רבי יוחנן אמר:
בזכות השם, שנאמר: לולי ה' צבאות.

רבי לוי אומר:
בזכות התורה ובזכות אמנה.
בזכות התורה, דכתיב: לולא תורתך שעשועי.
ובזכות אמנה, לולא האמנתי לראות בטוב ה'.

קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך -
אמר ר' חמא בר חנינא:
אם התפלל אדם ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' (ביהושע ברמז ח'):


הפרק הבא    הפרק הקודם