ילקוט שמעוני, תהלים פרק לב


סימן תשיח
לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה -
זה שאמר הכתוב: אורח חיים למעלה למשכיל.
מי שמסתכל למעלה הוא בא לידי אורח חיים.

וכן הוא אומר: לבני קרח משכיל כיון שנסתכלו למעלה נמלטו.
וכן אתה מוצא בנבוכדנאצר: אנא נבוכדנאצר עיני לשמיא נטלית.
ומה רשעים המסתכלים למעלה הקב"ה מוחל להם, בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה.
אמר דוד: אף אני אשכיל למעלה: לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
וכתיב: מכסה פשעיו לא יצליח.

אמר רב יהודה אמר רב:

לא קשיא, כאן בעברות שבין אדם למקום כאן בעברות שבין אדם לחברו.
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד.
משה אמר:
יכתב סורחני, שנאמר: על אשר מעלתם בי וגו' (ואם אין מחני נא).
ודוד אמר: אל יכתב סורחני, שנאמר: אשרי נשוי פשע.
משל של משה ודוד למה הדבר דומה?
לשתי נשים שלוקות אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית, זו שאכלה פגי שביעית, אמרה להם: בבקשה מכם הודיעו על מה אני לוקה, מיד הביאו פגי שביעית ותלו לה בצוארה והכריזו עליה על זו היא לוקה.

דבר אחר:
אשרי נשוי פשע -
אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעיו גבוהין ממנו.

דבר אחר:
אשרי נשוי פשע -
אל תהי קורא ס' אלא ש'.
מהו נְשׂוּי?
אמר רבי ברכיה הכהן:
דהוא מנשי חובינו וסולח לעונינו בכל שנה ושנה, שנאמר: והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל.
אתה מוצא ביום הכפורים בא שטן לקטרג את ישראל, והוא פורט עונותיהם, ואומר: רבון העולמים, גנבים הם ישראל!
והקב"ה פורט זכיותיהן של ישראל.
מה עושה?
נוטל קנה של מאזנים והוא מעיין את העונות כנגד הזכויות והן שוקלין אלו כנגד אלו, ושתי כפות של מאזנים שוות, והשטן הולך להביא עונות וליתן בכף עונות ולהכריעה.
מה הקב"ה עושה?
נוטל את העונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפירא שלו והשטן בא ואינו מוצא שם עון, שנאמר: יבוקש את עון ישראל ואיננו, כיון שהשטן רואה כן, אמר לפניו: רבון העולמים, נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.
לכך דוד משבחם לישראל, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.

דבר אחר:
אשרי נשוי פשע -
שהוא מסתכל למעלה, והוא כסוי חטאה, שהודה ופרט מעשיו.
וכן הוא אומר: חטאתי אודיעך.

אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון -
אמר רבי שמעון בן לוי:
משל למה הדבר דומה?
למי ששתת אמו מים המרים ונמצאת טהורה, התחיל אומר בפני בני אדם: אשרי אימא ששתת מים המרים ונמצאת טהורה.
א"ל אדם אחר: אשרי אימא שלא נצרכה לשתותה כל עקר!
כך דוד אמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
א"ל הקב"ה: אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון כל עיקר.

אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון -
אמר ר' יוסי בר' יהודה:
שאם עשה תשובה שלמה שלבו עקור עליו הקב"ה מוחל לו.

ואין ברוחו רמיה -
שלא תהא תפלתו רמיות ותורתו רמיות.

על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא -
לעת מצוי נפש.

וכן שנו רבותינו:
אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

אמר ר' יוסי בר חנינא:
יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה.
מאי טעמא?
על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא - לעת מצוי של יום.

רבי חנינא אמר:
לעת מצא -
זו אשה, שנאמר: מצא אשה מצא טוב.

ר' נתן אמר:
לעת מצא -
זו תורה, שנאמר: כי מוצאי מצא חיים.

רבן גמליאל בר יצחק אמר:
לעת מצא -
זו מיתה, שנאמר: למות תוצאות.

רבי יוחנן אמר:
לעת מצא -
זו קבורה.

אמר ר' יוחנן:
מאי קראה?
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר.

אמר ר' שילא:
היינו דאמרי אינשי: לעולם ליבעי אינש רחמי עד זבולא בתרייתא שלמא.

מר זוטרא אמר:
לעת מצא -
זו בית הכסא.
אמרי במערבא: הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו.

זה שאמר הכתוב: הוד והדר לבושה, של תורה.

ואימתי היא שוחקת?

ליום אחרון.

אימתי היא נותנת שכרה לאדם?
לעתיד לבא, ומראה להם מתן שכרן מה שעתיד ליתן להם לעתיד, ונפשותן שבעה והם ישנים.

אמר ר' אלעזר:
משל למלך שעשה סעודה וזמן את האורחים והראה להם מה שאוכלין ושותין ושבעה נפשם וישנו להם.
מה טעם?
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי.
הוי: בשעת סלוקן של צדיקים מראה להן מתן שכרן.

כד דמך, רבי אבהו חזא תלת עשרה נהרי אפרסמון.
אמר להון: אלין למאן?
א"ל: לדידך.
א"ל: כל אלין לאבהו?
ואני אמרתי לריק יגעתי, אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי.

זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ור' יוסי בן פטרס תלתיהון אמרין:
הלין קריא כד דמכין.

חד מנהון אמר:
על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא.


וחרינא אמר:
תערוך לפני שלחן.

וחרינא אמר:
כי טוב יום בחצריך.

רבנן אמרין:
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

בן עזאי אמר:
יקר בעיני ה' המותה לחסידיו.
אימתי?
מראה להם הקב"ה היקר סמוך למיתתן, הה"ד: המותה לחסידיו.

סימן תשיט
אשכילך ואורך בדרך זו תלך וגו' -
מהו איעצה עליך עיני?
מרמז בעיניו.
למלך שעשה סעודה לכל בני פלטין שלו, והיה לו שם אוהב אחד והיה אוהבו יותר מדאי, כיון שבא התמחוי לפניהם, היה מנה אחת טובה, היה המלך מרמז לאותו אוהבו שיטול אותה המנה ולא היה מבין.
מה עשה המלך?
נטלה בידו ונתנה לאוהבו.
כך כשבא הקב"ה לחלוק כל הארצות לכל האומות, כל אומה ואומה נטלה כפלים מארץ ישראל, שנאמר: בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים, גבול עמים אין כתיב כאן, והיה הקב"ה מרמז לישראל שיטלו ארץ ישראל, ולא היו רוצים שהיתה קטנה מכל הארצות, נטלה בידו ונתנה להם, שנאמר: ואתן לך ארץ חמדה.

אל תהיו כסוס כפרד -
ששה דברים נאמרו בסוס:
אוכל הרבה,
ומוציא קימעא,
אוהב זנות,
אוהב מלחמה,
מואס בשינה,
ורוחו גסה,

ויש אומרים:
אף הורג בעליו במלחמה.


אל תהיו כסוס כפרד -
הסוס הזה הוא בולם, מאכילו שעורים והוא בולם, (משכשכו) [מכשכשו] והוא בולם, קריב לגביה והוא בולם, אתם אל תהיו כן, אלא הוו זהירין למיגז לטבא טיבותיה ולביש בישותיה, לכך נאמר: זכור את אשר עשה לך עמלק.

רבים מכאובים לרשע -
רבי ור' ישמעאל בר' יוסי היו יושבין ועוסקין במגלת קינות ערב שבת עם חשכה, שירו בה אל"ף בי"ת אחד, אמרו: למחר אנו גומרין אותה.
כשעלה רבי נכשל באצבעו, קרא על עצמו: רבים מכאובים לרשע.

רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה:
אפילו רשע: ובוטח בה' חסד יסובבנו.


הפרק הבא    הפרק הקודם