בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק נ



פסוק א
אל אלהים ה'. אל שעל כל אלהים הם מלאכי מעלה אשר שמו ה' הוא דבר וקרא אל יושבי הארץ מן קצה המזרח עד המערב:

פסוק ב
הופיע. העיר והוציא את הקול מציון הכלולה בכל היופי:

פסוק ג
ואל יחרש. על מה שעשו האומות לישראל
תאכל.
לשרוף את האומות
כשערה.
ר"ל ברוח סערה יפיץ אותם:

פסוק ד
מעל. אשר הם ממעל ר"ל שרי מעלה של אומות העולם
ואל הארץ.
אל האומות יושבי בארץ
לדין עמו.
לעשות בהם דין לקחת מהם נקמתם:

פסוק ה
אספו לי. ויאמר להם הביאו ואספו אלי את חסידי אשר כרתי עמהם ברית בדם זבח כמ"ש הנה דם הברית (שמות כ"ד):

פסוק ו
ויגידו שמים. אז יגידו מלאכי שמים את צדקו ויאמרו עתה ראינו מה שלא שפט עד הנה הוא על כי הוא שופט לעולם לא כמלך בשר ודם אשר ימהר לקחת משפטו בחשבו פן למחר ימות:

פסוק ז
ואדברה. את דברי
ישראל.
אתה ישראל שמע ואתרה בך
אלהים אלהיך אנכי.
ועליך לשמוע דברי:

פסוק ח
לא על זבחיך. לא אוכיח אותך על המנעך להקריב זבחים ולא אוכיח אותך שיהא תמיד לנגדי עולותיך כי אין חפצי בהם כי טוב אשר לא תדור:

פסוק ט
לא אקח. לא צויתי לקחת מביתך פר להקריב לפני
ממכלאותיך.
מוסב על לא אקח:

פסוק י
כל חיתו יער. עם שאינם בידך הלא המה בידי
בהמות בהררי אלף.
הבהמות המצויות ברבות ההרים ולא ידעתם, ורז"ל אמרו שעל שור הבר יאמר וכמ"ש הנה בהמות אשר עשיתי עמך (איוב מ') והוא ניזון בכל יום במרעה אלף הרים:

פסוק יא
ידעתי. מה שאינם ידועים לך
וזיז שדי.
הבריות הזזים ממקום למקום ע"פ השדה המה עמדי וברשותי :

פסוק יב
לא אומר לך. להאכיל אותי לשבור הרעבון והוא מלשון מליצה
ומלואה.
הבריות הממלאים את העולם:

פסוק יג
האוכל. וכי אני אוכל בשר בהמות חזקות ושמנות וכי אשתה דם עתודים ומה לי א"כ בהבאת הקרבנות:

פסוק יד
זבח וגו'. הזבח המקובל לאלהים הוא מה שמתודה על פשעיו בעת הבאתו כי אז יעורר לבו לחשוב שבעבור פשעיו היה הוא ראוי למות והביא נפש תחת נפש
ושלם.
ואם נדרת מה שלם לה' אבל טוב אשר לא תדור:

פסוק טו
וקראני. וכאשר כן תעשה אז כשתקרא אלי בעת צרה אוציאך ממנה ואתה תספר כבודי ברבים על התשועה הבאה לך ממני:

פסוק טז
ולרשע. אבל לרשע שאינו מתודה על פשעיו בעת הבאת הקרבן ולא שב מהם אליו יאמר אלהים מה לך לספר חוקי, ר"ל לעשות מצוה מבלי כוונת הלב כאשר יספר האדם ספורי דברים מבלי כוונה מכוונת
ותשא בריתי.
את דברי התורה הנתונה בברית תשא לבד על פיך לדבר בהם מן השפה ולחוץ ובלא לב תדבר:

פסוק יז
ואתה. הלא בלב אתה שונא המוסר והשלכת דברי אחרי גיוך כדרך שמשליך האדם דבר אשר לא יחפוץ לראותו :

פסוק יח
ותרץ עמו. להתחבר אליו
חלקך.
בחרת חלקך ללכת עם מנאפים:

פסוק יט
ברעה. לדבר הרע בעיני ה'
תצמיד.
תחבר עם המרמה כי לא נפרדה המרמה מלשונך:

פסוק כ
תשב. כאשר תשב בין אנשים תדבר דופי אף באחיך ואפילו בבן אמך שהוא ודאי אחיך:

פסוק כא
והחרשתי. מלהפרע לך על כל אלה ולזה תדמה ותחשוב אשר אני כמוך לאהוב את הרע
אוכיחך.
אבל דע אשר אתוכח עמך ואערוך לפניך את מעשיך ועל כלם תקבל גמול בעוה"ב:

פסוק כב
בינו נא זאת. את אשר כל מעשי האדם שמורים הם לעוה"ב
פן אטרוף.
לענוש בעוה"ב ואז אין דבר להציל עצמו בו כי אפילו התשובה לא תועיל אז.:

פסוק כג
זובח תודה. הזובח קרבן ומתודה עליו ושב מעון הוא מכבד אותי בזה
ושם דרך.
המשים דרכו ר"ל לא יעשה מעשיו בדרך מקרה והזדמנות אבל ישים עיניו ולבו על דרכו להבין הטובה היא אם רעה
בישע אלהים.
עם שאמר אראנו וכאלו המקום ידבר אמר בישע אלהים ולא אמר בישעי כי כן דרך המקרא וכן ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כ"ד):

הפרק הבא    הפרק הקודם