בשבילי התנ"ך
 


ראב"ע תהלים פרק נד

[נד, א]
למנצח בנגינות -
תחלת פיוט.

[נד, ג]
אלהים בשמך -
שאני קורא, והטעם בעבור שמך.

ובגבורתך -
ולך הגבורה שתקח דיני מהזיפים.

[מד, ד]
אלהים, תפלתי -
בלב.

לאמרי פי -
בלשון כי עקר תפלה, כמו: ויפלל לא פיללתי.

[מד, ה]
כי זרים -
שאינם מעמו.

ועריצים -
הם הזיפים.

[מד, ו]
הנה -
אמר ר' משה:

אין טעם אדני בסמכי נפשי שהוא אחד מהסומכים, רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים.
ולפי דעתי: שהתפלל, שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו.

[מד, ז]
ישיב הרע -
שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם.

וטעם באמתך –
כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.

[מד, ח]
בנדבה -
כאשר תצמיתם כי זה אודה ואומר.

ומלת הצילני - שבה לשמך הכתוב בפסוק הראשון.


הפרק הבא    הפרק הקודם