בשבילי התנ"ך
 
רשי, תהלים פרק נה



פרק נה, ג

אריד בשיחי.
אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג'), וירדתי על ההרים (שופטים יא), ומנחם פתר לשון ממשלה, כמו ורדו בדגת הים, ושיחי לשון שיח, למי שיח (משלי כ"ג) (סא"א).

פרק נה, ד

עקת.
לשון מצוק. כי ימיטו עלי און. דואג ואחיתופל מכריעים עלי עונות להורות שאני בן מות ומתירים את דמי.

פרק נה, ה

יחיל.
דואג.

פרק נה, ח

הנה ארחיק נדוד וגו', אחישה מפלט לי.
אם היו לי כנפים הייתי מרחיק לנוד וממהר להציל נפשי מידם שהם כרוח סועה רוח סערה עוקרת אילנות כמו ויסע כעץ, (איוב י"ט) , ומנחם חבר סועה כמו ויסעו בני ישראל (שמות י"ב).

פרק נה, י

בלע.
דפא"יי בלע"ז, כמו (איכה ב') השיב ידו מבלע כן פתר מנחם (סא"א). פלג לשונם. הבדילהו שלא ישמע אדם להם, ומנחם פתר פלג לשון חילוק (סא"א). כי ראיתי חמס וריב בעיר. על ידם.

פרק נה, יא

יסובבוה.
החמס והריב.

פרק נה, יב

הוות.
שברים. תוך ומרמה. לשון מכה.

פרק נה, יג

כי לא אויב יחרפני.
מימי שאשא חרפתי אלא קמתי עליו והרגתיו. לא משנאי עלי הגדיל. ואני ברחתי ונסתרתי ממנו, אבל עתה על כרחי אני נושא את חרפתך שאתה תחרפני, לפי שאתה אדם גדול בתורה.

פרק נה, יד

אנוש כערכי.
איש חשוב כמוני. ומיודעי. כמו אלופי לשון ואדעך בשם (שמות ל"ג), דמתרגמינן ורביתך, ומנחם פירש כי לא אויב יחרפני ואשא יש עליו מן הענין מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה, אילו יכולתי להעלות אבר הייתי טס ונודד מפני עקת רשע, כי בצאתי מקרב מערת פריצים ללון במדבר סלה אז לא אויב יחרפני ולא הייתי נושא כלמתי ובשתי ולא נסתרתי מפניו כאשר הייתי נסתר מפניהם כשהייתי בתוכם, ופתרון זה לא יתכן מפני הפסוקים הכתובים אחריהם והם ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, לכן פותר אותו דונש בענין אחר וזה פתרונו, כי לא אויב יחרפני ואשא חרפתו ולא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו, כי אם אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, והדבר הזה ידוע כי האדם קשה עליו חרפת האוהב מחרפת האויב, וגם יוכל להסתר מאויבו ולא יוכל להסתר מאוהבו בהגידו לו את כל לבו, כן מוכיח הענין.

פרק נה, טו

אשר יחדו.
היינו רגילים להמתיק סוד בתורה ובבית אלהים היינו מהלכים ברגש ברוב עם. בבית אלהים. בתי מדרשות.

פרק נה, טז

ישיא מות עלימו.
ישיא הקב"ה עליהם את מלאך המות, ישי יסכסך ויסית לשון הנחש השיאני ואוכל (בראשית ג') , ומנחם פתר ישי לשון יש כמו אם ישכם עושים (שם כ"ד) אשר ישנו פה (דברים כ"ט). במגורם. במלונם.

פרק נה, יח

ערב ובוקר וצהרים.
ערבית ושחרית ומנחה ג' תפלות.

פרק נה, יט

מקרב לי.
מן המלחמה הבאה עלי. כי ברבים היו עמדי וגו'. כי זאת עשה לי בשביל הרבים שהיו בעזרתי להתפלל עלי, שנאמר: וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד.

פרק נה, כ

ישמע אל.
תפלתם של אותם רבים. ויענם. המלך שהוא יושב קדם. אשר אין חליפות למו. לאותם הרשעים הרודפים אותי אין נותנים לבם אל יום חליפתם, אין חרדים מיום המיתה.

פרק נה, כא

שלח ידיו.
זה אחיתופל הרשע. שלח. טאנדי"ט בלע"ז. בשלומיו. במה שהיה שקט ושלם עמו.

פרק נה, כב

חלקו.
לשון חלקלקות (לעיל לה). מחמאות. לשון חמאה והמ"ם הראשונה יסוד נופל היא בתיבה כמ"ם של מעשה וכמ"ם של מאמר. וקרב לבו. לבו למלחמה. והמה פתחות, מנחם פתר לשון חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה') כפיות חרב (סא"א) , ואומר אני לשון קללה הוא בלשון ארמי, כדאמר כתב אמימר פתיחא עלה והוא שטר שמתא.

פרק נה, כג

יהבך.
משאך, רוח הקודש משיב לו כן. יכלכלך. יסבול משאך כמו (מלכ"א ח') השמים ושמי השמים לא יכלכלוך לשון כלכול מתורגם מסובר כתרגום יונתן בן עוזיאל. מוט. מעידת רגל.

הפרק הבא    הפרק הקודם