בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק נה


המשך סימן תשעא
למנצח בנגינות משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי -
אמר רבה בר בר חנה:
כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום, אמר: סכל נא עצת אחיתופל לא נתירא דוד אלא הימנו, הוי האזינה אלהים תפלתי וגו' הקשיבה לי וגו' מני עקב רשע.
א"ל הקב"ה: לא אמרת: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי לא אירא מרבבות עם?!
אמר לפניו: רבש"ע, תן לי מאותם ארדוף אויבי ואשיגם.
וכן אמר דוד לפני הקב"ה: אין זה מאותם.
וכן הוא אומר: כי לא אויב יחרפני ואשא.
וכן הוא אומר: ואתה אנוש כערכי.

מי יתן לי אבר כיונה

מדבר באברהם.

למה כיונה?

רבי עזריה בשם רבי יודן בר סימון:
לפי שכל העופות כשהן יגעין נינוחין על גבי סלע או על גבי אילן, אבל היונה כשהיא יגעה קופצת באחת מאנפיה ופורחת בשניה.

הנה ארחיק נדוד -
נדנוד אחר נדנוד טלטול אחר טלטול.

אלין במדבר סלה -
מוטב ללין במדברות של ארץ ישראל ולא בפלטריאות של ארץ העמים, דכתיב: (וילך) [ויעבור] אברם בארץ וגו'.

ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי -
אמר רבי יוחנן:
בתחלה קראו לאחיתופל רבו, והלא דברים קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחברו פרק אחד, או הלכה אחת, או אפילו דבור אחד על אחת כמה וכמה, ואחר כך קראו חברו, שנאמר: אשר יחדו נמתיק סוד ואחר כך קראו תלמידו, שנאמר: גם איש שלומי אשר בטחתי בו.

מהו ואתה אנוש כערכי?
אמר רב יהודה אמר רב:
כסדרי הזה שהיה מסדר עלי את ההלכות.

אלופי -
שהיה מלמדני, רבי היה, שנאמר: אשר יחדו נמתיק סוד.

מהו בבית אלהים נהלך ברגש?
כדתנן:
תמיד קרב בי"ב, הפר בכ"ד.
ארבע פייסות היו שם.
למה?
כדי להרגיש כל העזרה כלה, שנאמר: אשר יחד נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, כיון שגמר תפלתו.
(וכן) הוא אומר: ויהי דוד בא עד הראש, אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי, כיון שראה אותו, אמר: יש ארוכה למכתי!
ויאמר לו דוד: אם עברת אתי והיית עלי למשא, ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני, א"ל: רבש"ע, לך אני קורא, שנאמר: אני אל אלהים אקרא וה' יושיעני.

ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה -
יכול יתפלל אדם כל היום?
כבר מפורש על ידי דניאל: וזמנין תלתה בימוא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה.

יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה?
כבר מפורש על ידי דניאל: וכיון פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם.

יכול משבא לגולה הוחלה?
תלמוד לומר: כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא.

יכול יהא כולל שלשתן בבת אחת?
לכך נאמר: ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה.

יכול ישמיע קולו בתפלתו?
כבר מפורש על ידי חנה: וקולה לא ישמע.

יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל?
כבר מפורש על ידי שלמה: לשמוע אל הרנה ואל התפלה, רנה - זו תפלה, תפלה - זו בקשה.

אמר ר' יהושע ב"ח:
האבות תקנו שלש תפלות:
אברהם תקן תפלת השחר, שנאמר: וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו'.
יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה.
יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר: ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.

אמר רבי שמואל בר נחמני:
כנגד ג"פ שהיום משתנה:
בערבית יאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאנו מאפלה לאורה.
במנחה יאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי כשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכה אותי לראותה בשקיעתה,

בשחרית צריך לומר: מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מאפלה לאורה.

רבנן אמרין:
כנגד תמידין תקנו אותם:
תפלת השחר כנגד תמיד של שחר,
תפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים,
תפלת ערבית לא מצאו לה קבע.

אמר ר' תנחומא:

אף תפלת ערבית יש לה קבע, כנגד אברים ופדרים.

תניא כוותיה דר' יהושע בן לוי דאמר:
תפלות כנגד תמידין תקנום.
מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות?
שהרי תמיד של שחר היה קרב עד חצות.

ר' יהודה אומר:
עד ארבע שעות, שהרי תמיד של שחר היה קרב עד ארבע שעות.

ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע?
שהרי אברים ופדרים הולכים וקרבים כל הלילה.

ומפני מה אמרו תפלת המוספין כל היום?
שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום.

ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב?
שהרי תמיד של בין הערבים היה קרב והולך עד הערב.

ר' יהודה אומר:
עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב עד שבע שעות.

ורבי יוסי בר חנינא שפיר קאמר ר' יהושע בן לוי:
דאי לא תימא הכי של מוספין מאן תקנן?
רבי יוסי בר חנינא אמר:
תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אתמידין.

סימן תשעב
פדה בשלום נפשי -
אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי:
אין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם הצבור, שנאמר: ואני תפלתי לך ה' עת רצון.

אימתי עת רצון?
בשעה שהצבור מתפללין.

תניא נמי הכי:
מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים?
שנאמר: הן אל כביר לא ימאס.
וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי.
אמר הקב"ה: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת, כאלו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם.

אמר ר' יהושע בן לוי:
מהו פדה בשלום נפשי?
איקוניא מהלכת בפני האדם הזה והבריות מכריזין ואומרים: תנו מקום לאיקונין של הקב"ה.

למה?

אמר רבי יודן בשם רבי לוי:
אין בית רובע בחללו של עולם, שאין בו תשעה קבין של מזיקין, וכל אחד יש לו פרמא בעיניו כשם שיש לחמורים של טוחנין.

למה?
שלא יזיקו הבריות.
ובשעה שעונותיו של אדם גורמין, אותה הפרמא נטלת מעל פניו של מזיק והוא מביט לאדם ומזיקו, לכך מכריזים לפני האדם שלא יזיקו אותו המזיקין.

פדה בשלום נפשי מקרב לי -
שלא יקרבו לי המזיקין.
ומי גרם לי?
כי ברבים היו עמדי -
אלו המלאכים המסורים לו, שנאמר: יפול מצדך אלף.

דבר אחר:

פדה בשלום נפשי -
דוד ראה את דניאל עומד ממנו היאך הוא נשלך לגוב האריות ואין נוגעים בו, התחיל אומר: פדה בשלום נפשי מקרב לי - שלא יקרבו לי האריות.

ומי גרם לו לינצל?
כי ברבים היו עמדי - שאף חנניה מישאל ועזריה היו סודרים עליו תפלה, לכך: ישמע אל ויענם.

דבר אחר:
פדה בשלום נפשי -
על רחל נאמר.

מהו מקרב לי?
שלא תקרב עצתו של עשו הרשע ברחל.

אמר ר' יעקב בר אידי:
שכך היו התנאים, שיעקב נוטל ללאה ועשו לרחל.

מי גרם לרחל להנצל ממנו?
כי ברבים היו עמדי - שאף יעקב ולאה היו סוררין עליה תפלה, הה"ד: ויזכור אלהים את רחל, רחל - בזכותה.
את רחל - בזכות האבות והאמהות.
(בשמואל ברמז קיש אומרים: ובפסוק אלכה נא ואשלמה ברמז ק"ו הראשון).

אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים -
ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי,
חד אמר:

כל שאינו מניח בן.

דאמר רבי יוחנן משום רשב"י:
כל מי שאין מניח בן ליורשו,, הקב"ה מלא עליו עברה.
כתיב הכא: והעברתם את נחלתו לבתו.
וכתיב התם: יום עברה היום ההוא.

וחד אמר:
כל שאינו מניח תלמיד.

סימן תשעג
שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו-
אמר רבי לוי:
לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהינום ואינו מניח אדם משיראל שהוא מהול לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי, מהו עושה להם?
מעביר הערלה מעל גבי התינוקות שמתו ולא מלו, ונותנה להם ומורידן לגיהינום, דכתיב: שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, והוא יושב פתח האהל כחום היום, כשיבא אותו היום שכתוב בו: הנה יום בא בבוער כתנור.

חלקו מחמאות פיו -
כשדבריו של אחיתופל פתוחים הכל שומעין לו.
וכן הוא אומר: ויאמר אחיתופל אל אבשלום.
וכתיב: ויישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זקני ישראל.
אמר הקב"ה: הכל עמו ואני עמך, השלך על ה' יהבך.
בשר ודם עושה לו פטרון והולך אצלו פעם אחת והוא מקבלו, שניה והוא מקבלו, שלישי נראה לו, רביעי אינו נפנה לו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל מה שאתה מטריח עליו הוא מקבל, לכך נאמר: השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך (כתוב ברמז תי"ט).

לא הוו ידעי רבנן מאי: השלך על ה' יהבך.
אמר רבה בר בר חנה:
זימנא חדא הוה קאזילנא בהדי ההוא טייעא והוה דרינא טונא.
א"ל: שדי יהבך ושדי אגמלא.
לא הוו ידעי רבנן מאי: וטאטאתיה במטאטא השמד.
יומא חד שמעין לאמתיה דרבי דהוה קאמרה לההוא גברא שקיל טאטא ווטאטי ביתא. לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה ותרוממך.
יומא חד שמעין לאמתיה דרבי דקאמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך, במזייה, א"ל: עד מתי אתה מסלסל בשערך?

אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם -
א"ל ההוא אפיקורוס לרבי חנינא:
מי שמיע לך בלעם בר כמה שני הוי?
א"ל: מיכתם לא כתיב, אלא מדכתיב: אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם או בר תלתין ותלת שנין, או בר תלתין וד'.
א"ל: שפיר קאמרת, לדידי חזי לי פנקסא דבלעם והוה כתיב ביה: בר תלתין ותלת הוה בלעם חגירא כד קטל יתיה פנחס ליסטאה.

סימן תשעד
שנו רבותינו:
כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע.
עין טובה,
ורוח נמוכה,
ונפש שפלה,
תלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה,
ורוח גבוהה,
ונפש רחבה,
תלמידיו של בלעם הרשע.

מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע?
תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין העולם הבא, שנאמר: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהינום ויורדין לבאר שחת, שנאמר: ואתה אלהים תורידם לבאר שחת.

תניא:
כל שנותיו של דואג אינם אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינם אלא שלשים ושלשה, דכתיב: אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם (כתוב ברמז קמ"ז):

הפרק הבא    הפרק הקודם