מצודות דוד, תהלים פרק נט



פסוק א
וישמרו. לשמור בית דוד שלא יברח בלילה להמיתו בבוקר כמ"ש (בשמואל א יט) :

פסוק ב
ממתקוממי. מהאנשים הקמים עלי תחזקני:

פסוק ד
יגורו. יתאספו עלי בני אדם חזקים לתפשני ואני לא חטאתי להם כאשר ידעת אתה ה':

פסוק ה
בלי עון. לא העויתי להם והמה רצים ומכינים עצמם ללכדני לכן עורה לקראתי וראה בעניי:

פסוק ו
הקיצה. ר"ל כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את העכו"ם לשלם גמול מבלי חנינה כן אל תתן חנינה לעולם לאלו הבוגדים העושים און:

פסוק ז
ישובו לערב. ר"ל ביום ילשינו עלי ולערב שבים לביתי לשמרני וכאשר נמלטתי סבבו בעיר לחפש אחרי ויהמו בקולם בעת החפוש ככלב הזה הסובב ומחפש והומה :

פסוק ח
חרבות. הלה"ר שמדברים בפיהם כאלו יתנו חרבות ביד שאול להמיתני כי יאמרו מי שומע ולא יראו מאלהים:

פסוק ט
תשחק למו. אתה שוחק על דבריהם כמו שאתה לועג לכל העכו"ם החושבים רע על ישראל:

פסוק י
עוזו. מפני רוב חזקו של שאול אמתין על תשועתך כי אתה משגבי אבל בידי אין כח לעמוד נגדו:

פסוק יא
אלהי חסדי. ה' העושה לי חסד מעולם יקדים לי החסד טרם ילכדני
יראני.
מה שלבי חפץ לראות יראני בהמסתכלים בי לרעה:

פסוק יב
פן ישכחו. כי המת נשכח מן הלב ולא יזכרו בהם ליקח מהם מוסר
הניעמו בחילך.
אלא בכוחך הרב הניעם ממקום למקום והורידם מנכסיהם אתה ה' מגננו כי אז יזכרו ויקחו מהם מוסר :

פסוק יג
חטאת פימו. את זה עשה להם בעון חטאת פיהם וגו' ויהיו נלכדים בעבור גאותם
ומאלה.
ומרוב הקללה אשר יבוא עליהם ומרוב הכחש והרזון אשר יבואום יספרו הבריות זה לזה את כל הקורות להם ויהיה הדבר זכור ויקחו מהם מוסר:

פסוק יד
כלה. את הרשעים ההם
ואינימו.
ולא יהיו עוד בעולם
מושל ביעקב.
להושיע את החוסים בו
לאפסי.
מוסב על וידעו וגו' לומר בקצות הארץ ידעו לעולם שאתה מושל ביעקב:

פסוק טו
וישובו. הרשעים ההם יענשו מדה במדה כמו ששבו לערב לשמרני וסבבו בעיר לחפש אחרי, כן יחזרו על פתחי זולתם לעת ערב ויסובבו בעיר לבקש מזון ויהמו מכאב לב:

פסוק טז
המה. כשהמה יהיו נעים לבקש אוכל וכאשר לא ישבעו כי לא מצאו די אכלם אז יתלוננו ויהמו מכאב לב:

פסוק יז
ואני אשיר. כשאהיה נושע אספר עוזך בשיר ובכל בוקר ארנן חסדך
ומנוס.
אמר דרך משל כאדם הנס לאוהבו להמלט:

פסוק יח
עוזי. אתה חזקי ולכן אזמרה לך
אלהי חסדי.
העושה לי חסד מעולם:

הפרק הבא    הפרק הקודם