בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק ז


סימן תרלז
שגיון לדוד -
אמר הקב"ה לדוד: למה אתה מקלל למשיחי?
לא כך אמרת: יבושו וגו' כל אויבי ישובו.
מי הן אויביך?
לא שאול: מכף כל אויביו ומכף שאול.
לא כן כתיב: גם במדעך מלך אל תקלל?!
אמר לפניו: רבש"ע, זדונות אתה מעלה עלי?!
שגגות העלה עלי: שגיאות מי יבין (ברמז קל"ח):

ה' אלהי בך חסיתי -
אמר רבי יעקב:
בך בתורתך, שבו כ"ב אותיות.

פן יטרוף כאריה נפשי -
מה האריה הזה יושב על טרפו ומפספסו, כך היו דואג ואחיתופל יושבין עלי לפספסני.

פורק ואין מציל -
אין אחד מכל אוכלוסיו של שאול מלמד עלי זכות.

ה' אלהי אם עשיתי זאת אם גמלתי שולמי רע -
לישראל.

ואחלצה צוררי ריקם -
בעובדי אלילים.

ויכרות כנף המעיל אשר לשאול -
מה כתיב שם?
ויך לב דוד אותו.

ואחלצה צוררי ריקם -
וימדד שני חבלים להמית.

רבי יהושע בן לוי אמר:
על ידי שהרגו לאביו ולאמו וענו לרות.

רבי יהודה אומר:
אביו ואמו ואחיו הרגו וענו את רות.

וכבודי לעפר ישכן סלה -
זו מלכותו.

קומה ה' באפך -
אמר רבי שמואל בר נחמני:
בשעה שעלה משה למרום וסרחו ישראל, נזדווגו לו חמשה מלאכי חבלה, ואלו הן:
אף,
וחמה,
קצף,
השמד,
ומשחית.
נתירא משה מהם.
מה עשה?

נתלה בזכות אבות.
אמר לפניו: רבש"ע, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך.
באותה שעה נתמלא על ישראל רחמים, שנאמר: וינחם ה' על הרעה - מיד נסתלקה ממנו שלשה מלאכי חבלה ונשתיירו אף וחמה.
אמר לפניו: לית אנא יכיל למיקם בתרויהון, קום את בחד ואנא בחד, הה"ד: קומה ה' באפך.

ומנין שעמד משה בחמה?
שנאמר: ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו'.
יצא משה לקראת אברהם יצחק ויעקב אל מערת המכפלה ואמר: אבות העולם עמדו לפני בשעה זו, שהרי בניכם נתנו כצאן לטבח, מיד עמדו לפניו.
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, לא כך נשבעת לאלו להרבות זרעם ככוכבי השמים, ובזכות שלשה אבות נעצרו שלשה ונשתיירו שנים.
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, למען שמך הגדול אני עוצר חרון אף מישראל, שנאמר: שוב מחרון אפך.

מה עשה משה?
חפר בארץ בית דירה בנחלת גד וטמן את חרון אף חבוש בבית האסורים, וכל זמן שישראל חוטאים, היה עולה ופוער פיו לנשוף ברוחו ולהשחית, לפיכך נקרא שמו פעור, והיה משה מזכיר עליו את השם ומורידו למטה, וכשמת משה מה עשה הקב"ה?
נתן הקב"ה את קברו כנגדו וכשישראל חוטאים הוא עולה והוא פוער פיו לנשוף ברוחו ולהשחית את ישראל, והוא רואה את קברו כנגדו וחוזר לאחוריו, שנאמר: ויקבור אותו בגי מול בית פעור.

ועורה אלי משפט צוית -
והיכן צוה ובקש ה' מאויבי דוד. (והיכן צוה ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך, והיכן צוית) ריבה ה' את יריבי [והיכן צוה ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך].

ועדת לאומים תסובבך -
בשעה שעדת לאומים סובבים אותך אתה משרה שכינתך במרום.

רבי עזריה ור' יהודה בשם רבי יהודה בר אלעאי:
שלשה דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ועשו שתים אבל לא בנו את בית ה'.
למה?
שהיה להם דילטורין, שנאמר: נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים - שהיו להוטים אחר לשון הרע.
אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, סלק שכינתך מביניהן.
מה שכינתך עושה בארץ?
רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך.

ועדת לאומים תסובבך ועליה למרום שובה וגו' שפטני ה' כצדקי -
ולא כרשעתי,

וכתומי -
ולא כעקמנותי.

יגמר נא רע רשעים -
מן העולם,

ותכונן צדיק -
ותכונן מלכותך צדיק העולם .
וממה שאתה בוחן לבות וכליות - אנו יודעים שאתה אלהים צדיק.

אמר ר' פנחס:
ממה שאנו חייבים לך ואנו מפקידים אצלך בכל יום ואתה מחזיר לנו, אנו יודעין שאתה אלהים צדיק ואין אדם נקרא צדיק, אלא אם כן הוא טוב.

משל למה הדבר דומה?
לפעמון של זהב ומקישו של מרגלית.

רשע והוא חוטא למה הדבר דומה?
לאשה כעורה וחוטמה מעלה פוליפוס.
צדיק ורע רשע וטוב שניהם שקולין זה כזה.

ואל זועם בכל יום -
תמן תנינן: רבן שמעון בן גמליאל אומר:
מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ואין טל יורד לברכה ונוטל טעם הפירות.

רבי יוסי אומר:
נוטל שומן הפרות.

סימן תרלח
ואל זועם בכל יום -
וכמה זעמו?
רגע.
וכמה רגע?
אחד מחמש רבוא ושמונה אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה בשעה, זהו רגע.
ואין בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע, דכתיב ביה: ויודע דעת עליון (ברמז תל"ג).

ההוא אפיקורוס דהוה בשיבבותיה דר' יהושע דקא מצער ליה בקראי טובא, יומא חד נקט תרנגולא ואסריה אכרעיה דפוריא, אמר: כי מטא ההיא שעתא אלטייה, כי מטא ההיא שעתא נמנם, אמר: שמע מנה לאו אורח ארעא, דכתיב: ורחמיו על כל מעשיו.
וכתיב: גם ענוש לצדיק לא טוב.

אמר ר' מאיר:
בשעה שכל מלכי מזרח ומערב מניחין כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה, מיד כועס.

רב פפא רמי:
כתיב: ואל זועם בכל יום.
וכתיב: לפני זעמו מי יעמוד?!
לא קשיא, הא ביחיד הא בצבור.

ולו הכין כלי מות וגו' לדולקים וגו' -
אמר ר' יוחנן:
אלו הרשעים שלבם דולק עליהם בחייהם בעברות.

ר' יוסי אומר:
אלו שהציתו האש בבית המקדש.

רב אמר:
אלו שונאיהם של ישראל ורודפיהם, שנאמר: על ההרים דלקונו.

הנה יחבל אול וגו' -
אמר ר' לוי:
בשעה שאמר הקב"ה לנח שיכניס שנים מכל מין ומין לתבה ובאו כלם ונכנסו לתבה, שנאמר: שנים שנים באו אל נח.
אתא שיקרא בעא למיעל.
א"ל נח: אין את יכיל למיעל אלא א"כ נסבת לך זוג.
אזל פגע בפחתא.
א"ל: פחתא מן הן את אתי?
א"ל מנח דאזלי למיעל לתיבותא ולא שבק לי, ואמר: אם יש לך זוג - על ואי לא - לא תיעול. אם את בעי - תהא בר זוגי.
אמר: ומה את יהיב לי?
אמר: אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת, אתקינון ביניהון דכל מה דשיקרא מכניס תהא פחתא נסבא, ועלון תרויהון לתיבותא, כיון דנפקון הוה שיקרא אזיל ומכניס ופחתא נסבא דקדמי קדמי, אזל שיקרא א"ל: הן אינון כל מה דסגלית?
א"ל: לא את אתקנת עמי דכל מה שאת מכניס אנא נסבא?
לא ה"ל פתחון פה, הוה כל מה דשקרא מכניס פחתא נסבא. זהו: והרה עמל וילד שקר.

בור כרה ויחפרהו -
(ברמז ש"ט).

אודה ה' כצדקו ואזמרה שם ה' עליון -
אמר ר' לוי:
כשתעשה אותנו עליונים בעולם הזה על הכל, שנאמר: ונתנך ה' עליון.

אמר ר' יוהשע בן לוי:
בכל מקום שאתה מוצא מפלתן של רשעים, הודאה מלמעלה והודאה מלמטה.
מה טעם?
אודה ה' כצדקו.

מה כתיב בתריה?
למנצח על הגתית - זה אדום.

מה כתיב בתריה?
אודה ה' בכל לבי.



הפרק הבא    הפרק הקודם