בשבילי התנ"ך
 


ראב"ע תהלים פרק עא

[עא, א]
בך ה' חסיתי -
הנכון בעיני:
כי זה המזמור דוד חברו, כמו המזמור: ברכי נפשי את ה' אלהי גדלת מאד, כי הוא דבק.

בך -
אתה השם עומד לנצח, על כן לא אבוש לעולם.

[עא, ב]
בצדקתך -
הטעם שתדין בצדק, כי אויבי יעשו לי עול.

[עא, ג]
היה לי -
כמו מעון להסתר בו, על כן אחריו לבא תמיד, כי כל מעון הוא למעלה.

וטעם צוית –
שהבטיחו שמואל או על דרך הוא צוה ויעמד כמו דבור השם, שהטעם על הגזרות על ידי המלאכים.

[עא, ד]
אלהי -
התברר טעם בצדקתך.

וחומץ -
כמו: אשרו חמוץ.

[עא, ה]
כי -
אין לי תקוה זולתך, ככה אותך קויתי מיום היותי על האדמה, וזה הוא מבטחי מנעורי.

[עא, ו]
עליך, גוזי -
כמו: ויגז שלוים, על כן תהלתך בך תמיד.

[עא, ז]
כמופת -
הטעם בעבור שנסמכתי עליך ואתה סמכתני הייתי כמופת לרבים שלא היו מאמינים בך, כדרך והיה יחזקאל לכם למופת.

[עא, ח]
ימלא -
כנגד בך תהלתך, ככה עד שימלא פי, והטעם כל ימי.

[עא, ט]
אל -
הטעם כאשר עזרתני מנעורי, עזרני עת זקנתי.

[עא, י]
כי, לי -
בעבורי, כמו פן יאמרו אויבי לי.

ושומרי נפשי -
שהייתי מחשב שהם עוזרי, נועצו יחדיו עם אויבי.

[עא, יא]
לאמר -
זה אומרים ואומרים אלה לאלה.

[עא, יב]
אלהים אל תרחק -
אם רחק יום ישועתי, יחשבו כי רחקת ממני.

[עא, יג]
יבושו, שוטני נפשי -
הם שהיו אוהביו שוטני נפשו.

ומבקשי רעתי -
הם אויבי.

[עא, יד]
ואני -
הטעם אם רחק יום ישועתי, אני תמיד אייחל ואוסיף להללך.

[עא, טו]
פי, צדקתך -
שעשית לאחרים ועמי בימים הראשונים והתשועות שעשית.

כי לא ידעתי -
כדרך: כי עם קשה עורף הוא, אף על פי שלא אדע מספריהם וחולם ספורות תחת שורק, על משקל גבורות.

[עא, טז]
אבוא -
לספר גבורותיך, ובעבור כי משפטי רבים מהגבורים להשתרר, על כן: אזכיר צדקתך לבדך.

[עא, יז]
אלהים -
כמה היה משפטי להללך, כי אתה למדתני כמו רגילות, כמו: פרא למוד מדבר וגם עזרני להלך כמנהגי.

[עא, יח]
זרועך -
תוקף זרועך.

לדור -
הבא.

לכל יבא -
לכל אשר יבוא.
הטעם: שיולד כמו: דור הולך ודור בא.

[עא, יט]
וצדקתך -
גבוהה מצדקת כל צדיק, כדרך ומרומם על כל ברכה.

ויפת אמר:

שלא אוכל לספרה, כי גבוהה עד מרום והגדולות שעשית, לאות כי אין אלהים כמוך.
[עא, כ]
אשר -
לספר הגדולות שעשה ודימה הצרות, כאילו היה בתהומות הארץ.

[עא, כא]
תרב -
מבנין הכבד על דרך: ויפן זנב אל זנב.

ואמר גדולתי –
כנגד אשר עשית גדולות.

וטעם תנחמני –
בעבור הצרות שעברו עליו.

[עא, כב]
גם, אמתך -
זה הוא אמתך, שהוא חייב להודות.

[עא, כג]
תרננה -
הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן.

והזכיר פדית –
עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.

[עא, כד]
גם -
עתה אזמר בכינור, רק תמיד לשוני תהגה צדקתך בלא כינור, על כן מלת גם והזכיר כי בושו או חפרו ארנן, כי אין לי פחד.


הפרק הבא    הפרק הקודם