בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק עא



פסוק א
בך. על כי חסיתי בך מהראוי שאל אבוש לעולם:

פסוק ב
בצדקתך. ולא לפי גמול המעשה
הטה וגו'.
להאזין תפלתי:

פסוק ג
לצור מעון. להיות דומה לצור העשוי בו מקום מדור המוכן לבוא בו תמיד להסתר
צוית.
הלא מעולם צוית למלאכיך להושיעני כי אתה לי למעוז כסלע ומצודה מימות עולם לזה גם עתה אל תרף ידך:

פסוק ה
אתה תקותי. אליך אקוה ואתה לי למבטח מנעורי:

פסוק ו
מבטן. בעת צאתי מבטן אמי
אתה גוזי.
אתה הוצאתני מרחם אמי ולזה תמיד מהלל פי הוא בך:

פסוק ז
כמופת. עם כי הייתי כמופת לרבים ר"ל הצרות הבאות עלי המה היו לאות ולמופת להפחיד בני אדם שלא יחטאו שבל יקרה להם כמקרי
ואתה מחסי עוז.
אבל אתה מחסי עוז ולא כלו אותי הצרות ההמה:

פסוק ח
ימלא פי. ובעבור זה ימלא וגו'
כל היום.
מוסב על ימלא פי לומר כל היום ימלא פי לספר תפארתך:

פסוק ט
לעת זקנה. לבל יאמרו כל מה שנתחזקתי לשעבר היה בכח ידי ולא ה' פעל כל זאת ולזה לא נשאר בחזקו בעת הזקנה כי תש כחו:

פסוק יא
לאמר. כה יאמרו אלהים עזבו, ר"ל נעזב הוא אל המקרה ולזה רדפוהו כי אין לו מציל לא בכח יד ה' ולא בכח ידו כי מעתה תש כוחו:

פסוק יב
אלהים. לזה אתה אלהים אל תרחק ממני אם כחי כלה הלא ידך לא תקצר:

פסוק יג
יבושו. אז יבושו בראותם כי ה' עמדי
יכלו.
ולא יוסיפו להשטין עוד בראותם כי לא יועילו
יעטו.
יהיו מסובבים בכלימה כהלבוש הזה המעטף גוף האדם מסביב:

פסוק יד
ואני תמיד איחל. על כי ידעתי אשר תמלא תוחלתי
על כל תהלתך.
אשר הללתיך מאז אוסיף עוד:

פסוק טו
כי לא ידעתי ספורות. לא ידעתי מספר ידוע לתשועתך לומר אגמור לספר כולם ואחדל כי אין להם מספר ולכן אספר כל היום :

פסוק טז
אבוא. בכל מקום בואי הנה אבוא בעזר גבורות ה' ולזה אזכיר לבד צדקתך הואיל ואין לי עזר כ"א ממך:

פסוק יז
למדתני. נתת לי בינה מנעורי להבין נפלאותיך ומאז ועד הנה אספרם :

פסוק יח
עד אגיד. ר"ל וכדי שאוכל להגיד ולהראות בעצמי כח זרועך להדור ההוא למען יודע גבורתך לכל הדורות הבאים כי האבות יספרו לבניהם:

פסוק יט
וצדקתך. אף אגיד לומר הצדקה אשר עשית עמדי גברה למעלה עד מרום ולא בגמול עשית מה שעשית
אלהים.
ר"ל כי אלהים אתה בעל היכולת ומי כמוך למחות בידך:

פסוק כ
אשר הראיתני. הצרות הבאות עלי הנה אתה הראיתני אותם ומידך באו ואין ביד מי למנעם וגם אתה תשוב תחייני ואין ביד מי למחות:

פסוק כא
תרב. לא הצלה בלבד כ"א עוד תרבה גדולתי ובזה תסובב לי נחמה על הצרות אשר עברו עלי:

פסוק כב
גם אני. כמו שתרבה גדולתי כן ארבה גם אני להודות בנבל על אמתך ולזמר בכנור:

פסוק כג
תרננה שפתי. בחתוך הדבור כי בפה אזמר לך
ונפשי.
גם נפשי אשר פדית תרנן גם היא כפי רוחניותה:

פסוק כד
צדקתך. לומר מה שעשית הוא בצדקה ולא בגמול
כי בשו.
בראותם כי עוד הרבית גדולתי נוסף על הצלת הרעה ובעבור זאת אספר צדקתך כל היום:


הפרק הבא    הפרק הקודם