בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק עג



פסוק א
אך טוב וגו'. ר"ל הן השכלתי לדעת שהאלהים הוא אך טוב לישראל ולברי לבב שבהם ולא להרשעים כי הצלחתם באמת לא לטובה יחשב:

פסוק ב
ואני כמעט. טרם שומי זאת על לבי כמעט היו רגלי נטוים מדרך ה'
כאין.
כשעה מועטת מאפס זמן היו אשורי נשפכים מעבודת ה' וכפל הדבר במ"ש לגודל הקרוב:

פסוק ג
בהוללים. בהצלחת ההוללים כי עיני ראו שלום הרשעים:

פסוק ד
למותם. לעת בוא זמן מותם אין להם תחלואים ויסורים וכ"א בריא הוא כבנין אולם:

פסוק ה
בעמל אנוש. בעת בוא עמל על אנשים אין הוא בכלל העמל ואינם מנוגעים עם שאר בני אדם:

פסוק ו
ענקתמו. מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר
יעטף.
יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשים ולקחת החמס לעצמו:

פסוק ז
יצא. מרוב שומן ידמה שיצאו עיניהם כאילו אין להם עינים כי בעובי שומן הפנים יתכסו העינים
עברו.
מצאו הצלחות מרובות עד כי עברו ליותר מאשר עלה בלבם להיות צופים ומביטים עליה:

פסוק ח
ימיקו. ימסו בני אדם במעשיהם ובכל עת ידברו ברע ועושק וכל מחשבותם באלה
ממרום ידברו.
מדברים כלפי מעלה כפרעה וסנחריב והדומים:

פסוק ט
שתו. שמו פיהם לדבר מול יושב שמים
ולשונם.
אף כי לשונם תהלך בארץ מתחת השמים יעיזו פניהם לדבר מול יושב שמים :

פסוק י
לכן. בעבור רוב שלות הרשעים עם גודל רשעתם
הלום.
הנה ר"ל למעשה הרשעים ההם
ומי מלא.
מי כוס מלא תרעלות ימצו וישתו, ר"ל מאוד דעותיהם נמשכות אחר מעשה הרשעים ההם:

פסוק יא
איכה ידע אל. מעשה בני אדם
ויש דעה.
לדעת הכל וכפל הדבר במ"ש :

פסוק יב
הנה אלה. רשעים הם והמה בשלוה מעולם וגדלו בעושר רב:

פסוק יג
אך ריק. לריק ובחנם הייתי זך הלבב מבלי הרהור עון ובחנם רחצתי כפי להיות מנוקים מגזל ושאר עבירות :

פסוק יד
ואהי. והנה מעשה הטוב הועילו להיות נגוע בכל עת לבא עלי תוכחת יסורים בכל בוקר כי הלא להרשעים אין מחסור ואני מוכה ומעונה:

פסוק טו
אספרה כמו. לספר הדבר כמו שהוא ר"ל כל מה שיש להרהר
הנה דור.
הנה הספור יסית שאף בני הדור ההוא שהמה בניך ר"ל מאמינים בך הנה בשמעם מה שיש להרהר אעשה אותם לבוגדים ולזה לא ארבה עוד לדבר :

פסוק טז
ואחשבה. אהרהר במחשבתי לדעת ולהבין את זאת על כי נראה בעיני שהדבר הזה הוא עמל ולא משפט יושר:

פסוק יז
עד אבא. לא הבנתי דרכי ה' עד אשר באתי אל המקדש ואל הכהנים המתבודדים שם בעיון החכמה ואת פיהם שאלתי ואדע מלין יענוני ואבינה לאחרית הרשעים שאיננה טובה:

פסוק יח
אך בחלקות. כל טובתם המה אך לתשלום גמול מעט מעשה הטוב שעשו למען החליק דרכם שימעדו מהרה לפול בחשכת הצרות ולא יהיה להם זכות מה להגן:

פסוק יט
איך. כל רואיהם יתמהו עליהם ויאמרו איך נעשו שממה ברגע וכלו מן הצרות המבהילים:

פסוק כ
כחלום. כמו החלום שמעת הקיצה חלף והלך לו כן יכלו פתאום
בעיר.
במקום רואים תבזה צלמם ודמותם:

פסוק כא
כי יתחמץ לבבי. כי בעוד היה לבי כעוס על הדבר ובעוד אחדד כליותי להרהר:

פסוק כב
ואני בער. עדיין הייתי בער ולא אדע מדוע דרך רשעים צלחה
עמך.
בהנהגה אשר עמך הייתי כבהמה כי לא הבנתיה:

פסוק כג
ואני תמיד עמך. ומ"מ הייתי תמיד עמך ולא זזתי ממך וכאלו אחזת ביד ימיני ללכת אחריך:

פסוק כד
בעצתך. כאלו נהגת אותי ללכת בעצתך
ואחר.
אחר כל אלה תקח אותי הכבוד, ר"ל בעבור שלא זזתי ממך השגתי את הכבוד בהבנת הדבר לאמיתו:

פסוק כה
מי לי. עתה רואה אנכי כי אין מי בצבא השמים להרע או להיטיב
ועמך לא חפצתי.
לשתף עמך את מי בארץ כי אין דומה לך :

פסוק כו
כלה. בשרי ולבבי יתאוו לה'
צור לבבי.
כי אלהים הוא חוזק לבבי וחלקי לעולם :

פסוק כז
רחקיך. הרחוקים ממך יאבדו כאשר מעולם הכרת כל הסר ממך:

פסוק כח
ואני וגו'. יש לי קרבת אלהים כי אקרב עצמי אליו
שתי.
שאשים מחסי בה'
לספר.
לעסוק בספורי מעשיו הנוראים והנפלאים ולא לעסוק בדברי זולת:

הפרק הבא    הפרק הקודם