בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק עז


סימן תתטז
למנצח על ידותון לאסף מזמור -
כשהקב"ה מראה לנביאים הצרות הבאות על ישראל, הם עומדין ומתרעמין לפני הקב"ה, לכך נאמר: למנצח על ידותון.
מהו ידותון?
על הדתות ועל הדינין, שהראה הקב"ה שעוברין עליהם, כיון שהיו רואין היו צועקים לפני הקב"ה, והיו נותנים את קולם, שנאמר: קולי אל אלהים ואצעקה.
וכן אתה מוצא בחבקוק, שאמר: על משמרתי אעמודה, אזעק אליך חמס.
למה?
כי עוד חזון למועד.

מאנה הנחם נפשי -
למה היא ממאנת להנחם?
שאינה יודעת עד מתי, תודיעני עתך ואני מתנחמת.
אדם בא להכות את בנו, אמר ליה: עשר רצועות אתה לוקה! הכהו אחת.
אמר ליה: עוד תשע,
שניה, אמר ליה: עוד שמונה, מתנחם והולך.
ואימתי אינו מתנחם?
בזמן שאין מודיעו כמה עליו ללקות.
כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: מאנה הנחם נפשי.
למה?
שאיני יודעת את הקץ, שנאמר: הודעיני ה' קצי.

אזכרה אלהים ואהמיה -
כשישראל מזכירין להקב"ה מעיהם הומים עליו, שנאמר: דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו, וכשהקב"ה מזכיר את ישראל, מעיו הומים עליהם, שנאמר: כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו.

אחזת שמורות עיני נפעמתי ולא אדבר -
איני ישנה כל אשמורותי בלילה, אלא מתפעמת והולכת.

חשבתי ימים מקדם -
חשבתי לימיו של אותו שבא מקדם, זה אברהם, שנאמר: מי העיר ממזרח, חשבתי לימיהם של אבות, חשבתי שנות עולמים ולא מצאתי.

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה-
אלו סנהדרין.

האפס לנצח חסדו -
האפס לשון יוני הוא אפס הניח, לכך נאמר: האפס לנצח חסדו.
וכן הוא אומר: וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו ועכשו הניחם.

גמר אומר לדור ודור -
גמר הדבר, שנאמר: כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים.

דבר אחר:
חשבתי ימים מקדם -
אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, יושבת אני ומחשבת לכמה שנים נגאלתי מבבל, ממדי ומיון.

חלותי היא שנות ימין עליון -
אמר רבי לוי:
אם חליים הם יכולין להתרפאות.

דבר אחר:
אמר רבי אלכסנדרי:

כל הדברים האלה שבאו עלינו, על ידי שלא חלינו להקב"ה, ואין הלשון הזה אלא לשון תפלה, שנאמר: חלו נא פני אל (ברמז תצ"ז).

הלעולמים יזנח אדני ולא יוסיף לרצות עוד -
לשעבר כשהיה משה בכעס עם ישראל, הקב"ה מרצה, שנאמר: ושב אל המחנה:

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי -
רבי איבו ורבי יהודה בר' סימון,
[רבי איבו אמר:

אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, מזכרת אני שכר שנשכרתי לפניך בלילן של מלכיות כמה דאת אמר: אשר מגן צריך בידך.

ר' יהודה ברבי סימון אומר:
מזכרת אני שירות ששרתי לפניך בלילות, כמה דאת אמר: ונגינותי ננגן כל ימי חיינו.
בלילה -
זה לילו של פרעה, אותו שכתוב: ויהי בחצי הלילה,
לילה - זה לילו של גדעון: ויאמר ה' אליו קום רד אל המחנה כי נתתיו בידך.
לילה - זה לילו של סנחריב: ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.

עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי -
משתעי אנא עם לבבי ומפשפשא עובדי, ואומר: הלעולמים יזנח, חס ושלום לא שבק ולא ישבק כי לא יזנח לעולם אדני.

ולא יוסיף לרצות עוד -
לשעבר היה מרצה לאחרים בשבילי, משה כועס ואתה מרצה אותו בשבילי, ושב אל המחנה, אליהו כועס ואתה מרצה אותו בשבילי, לך שוב מדברה דמשק, ועכשו לא לרצות ולא לרצות, האפס לנצח חסדו.

גמר אומר לדור ודור -
רבי חנינא בר פפא ור' סימון,
ר' חנינא בר פפא אמר:

נגמר אותו דבר שאמרת למשה בסיני: וחנותי את אשר אחון.

ורבי סימון אמר:
הא חסילא והא מסכמא עם ירמיהו שאמר: כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואתה רחמים.

השכחח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה -
השכחת שאתה חנון ורחום ה'?
השכחת חנייתך אל.

על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו- השכחת חניותיך אל:
אהל מועד,
גלגל,
נוב,
וגבעון,
ובית עולמים שנים.

אם קפ ץ באף רחמיו סלה --
אע"ג דהוא כעיס רחמוי קריבין.
ואומר: חלותי היא שנות ימין עליון.

אמר רבי שמואל בר נחמני:
על שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין.

א"ל רבי אלכסנדריא:
נתחללה אותה שבועה (שאמרת לנו) [שכרת עמנו] בחורב ונשתנית הימין.

אמר רבי שמעון:
שמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות, לבנה חולה ואינה יכול לעלות, לשמשיו אין חליים ולו יש חליים.

אמר ר' יצחק:
משל לגבור שהיה שרוי במדינה והיו בני המדינה בטוחים בו, כשיבואו הגייסות לשם הוא יוצא ומראה להם פנים ומיד בורחים, כיון שבאו הגייסות לשם, א"ל: ימיני חששה לי, אבל הקב"ה אינו כן, אלא לא קצרה יד ה' מהושיע, כי עונותיכם היו מבדילים.

חלותי -
אמר רבי שמעון בן לקיש:
אם חליים אינהו אית סברא דמאן דחשש סופא מתסייא, ואם נשתנית ימין לית סברא, היא דעתיה דר' שמעון בן לקיש.

כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו -
אם מאיסא היא לית סברא, ואם קציפה היא יאת סברא דמאן דכעיס סופא מתרצי.

אלהים בקדש דרכך -
בקדושה (כתוב ביהושע ברמז ל"ג).

אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך -
מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על עבודת אלילים, שנאמר: יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך.
וכן הוא אומר: ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן.
יכול שרצו לשמוע?
בא מיכה המורשתי ואמר: ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו, הא למדת, שלא רצו לשמוע.
בא דוד ונתן הודאה למקום, על כך: אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך ואין עוז אלא תורה, שנאמר: ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

אמר ר' ברכיה:
גאלת בזרוע -
הה"ד: או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי, עם מקרב עם אין כתיב כאן, אלא גוי מקרב גוי, שהיו אלו ערלים ואלו ערלים, אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורי,ת אם כן לא היה מדת הדין נותנת שיעלו לעולם.

אמר רבי שמואל בר נחמני:
אלולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלים ממצרים לעולם, שנאמר: לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי, ואין לכן אלא שבועה, שנאמר: לכן נשבעתי לבית עלי וגו'.

גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה -
וכי יוסף ילד והלא וכו' (כתוב בשמואל ברמז קכ"ט):

סימן תתיז

(גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וגו') ראוך מים יחילו וגו' -
הים לא נקרע אלא בשביל יוסף, שנאמר: ראוך מים יחילו.
וכן הוא אומר: וינס ויצא החוצה.
וכתיב: הים ראה וינס.

אמר רבי יודן ברבי סימון:
אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף, ותולדות של יעקב לא באו אלא בזכותו של יוסף, שנאמר: אלה תולדות יעקב יוסף.
כלום הלך יעקב לחרן אלא בשביל יוסף, התולדות היו ממתינות עד שנולד יוסף, הה"ד: ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'.
מי מורידן למצרים?
יוסף.

מי מכלכלן במצרים?
יוסף.

ר' אליעזר ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן ערך:
לכו (חזו) [וראו] מפעלות אלהים.
וכתיב בתריה: הפך ים ליבשה,
למה וישנאו אותו?
בשביל שקרע הים לפניהם.
כתנת פסים - פס ים.

ראוך מים יחילו וגו' אף חצציך יתהלכו -
זה קריעת ים סוף, שנאמר: ויבקעו המים כל המים שבעולם.

ומנין אתה אומר אף המים שבבורות שיחין ומערות ושבכוסות ושבצלוחיות ושבחביות נבקעו?
ויבקע הים אינו אומר אלא ויבקעו המים כל המים שבעולם נבקעו.

ומנין אתה אומר: אף המים העליונים והתחתונים נבקעו?
שנאמר: ראוך מים יחילו אלו העליונים.

אף חצציך יתהלכו -
אלו התחתונים.

וכן הוא אומר: זורמו מים עבות קול נתנו שחקים אלו העליונים.

אף ירגזו תהומות -
אלו התחתונים.

וכן הוא אומר: תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, וכשחזרו כל המים שבעולם חזרו, שנאמר: וישובו המים:

קול רעמך בגלגל -
שנו רבותינו:
על הרעמים אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.
מאי רעמים?
אמר שמואל:
ענני דאתו בגלגלא, שנאמר: קול רעמך בגלגל,

ורבנן אמרין:
ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר: לקול תתו המון מים בשמים וגו'.

סימן תתיח
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן -
נחית לשון נוטריקון הוא, נוראות הראית במצרים. חרונך שפכת עליהם, ימינך בלעה אותם. תהום כסית עליהם.

רבי יהושע אומר:
נפלאות עשית לנו,
חירות נתת לנו.
ים בקעת לנו,
תורה נתת לנו.

ר' אלעזר המודעי אומר:
נסים עשית לנו.
חיים נתת לנו,
ידך הראית לנו,
תלוי ראש נתת לנו.

וחכמים אומרים:
נביאים העמדת לנו,
חכמים ישרים
תמימים העמדת לנו,
וכל אלו בזכות משה, שנאמר: נחית כצאן.

וכן הוא אומר ויסע כצאן עמו
למה כצאן?
אלא מה צאן מתפרדת והרועה מכנסם, כך היו ישראל במדבר מתלהמים ובוכים, מתלהמין ומתרעמין, שנאמר: כמה ימרוהו במדבר אעפ"כ לא נסתלקה מהן שכינה, אלא נהגן כצאן.

דבר אחר:
מה הצאן הזה משברת את האילנות אעפ"כ אין הבעלים מקפידין עליהן, אף הקב"ה כן.
וכן הוא אומר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם.
אם צאן למה אדם ואם אדם למה צאן?

אמר רבי יוחנן:
צאן לעונשין ואדם למתן שכר.
אם הם חייבים נוהג בהן כצאן, ואם עשו מצות נוהג בהן כאדם, ליתן להם שכר.

דבר אחר:
כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, שנאמר: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם וכן לעתיד לבא: וסכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר.

(אלהים) בים דרכך (כתוב ברמז תפ"ד):

הפרק הבא    הפרק הקודם