בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק פא


המשך סימן תתל
למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו -
זה שאמר הכתוב: לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל.
מה ראה בלעם להזכיר שם יעקב ולא אברהם ויצחק?
אלא (צפה) [ראה] שעמד מאברהם פסולת - ישמעאל ובני קטורה, (וצפה) [וראה] שעמד מיצחק פסולת - עשו וכל אלופיו, אבל יעקב כלו קדושה - כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, הדא הוא דכתיב: כלך יפה רעיתי ומום אין בך, לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא יעקב, אמר אסף הואיל ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא לו הוי: הריעו לאלהי יעקב.

סימן תתלא
דבר אחר:
משל למה הדבר דומה?
למלך שהיו לו שלשה אוהבים ובקש לבנות לו פלטין.
הביא הראשון, א"ל: ראה המקום שאני מבקש לבנות לי פלטין.
א"ל: זכור אני שהיה הר בתחלה,
קרא לשני, אמר: ראה המקום שאני מבקש לבנות לי פלטין.
אמר לו: זכור אני שהיה שדה.
הניחם והביא לשלישי, א"ל: וכו'
אמר לו: זכור אני שהיה פלטין מתחלה.
אמר לו: חייך שאני בונה אותו וקורא אני אותו על שמך.
כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהבים של הקב"ה:
אברהם קרא לביה"ק הר: בהר ה' יראה.
ויצחק קרא אותו שדה: ראה ריח בני כריח שדה וגו'.
ויעקב קרא אותו פלטין, שנאמר: אין זה כי אם בית אלהים.
אמר הקב"ה: חייך קראת אותו בית אלהים עד שלא נבנה, דע שאני בונה אותו וקורא על שמך, שנאמר: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב.
וכן ירמיה אמר: הנני שב שבות אהלי יעקב.
וכן אסף קשט לדבריו ולא הזכיר בתרועה אלא יעקב.

שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל

ר' חייא בר אבא אמר:
הוא נבל הוא כנור.

ר' שמעון אומר:
כנור לעצמו ונבל לעצמו, נימין יתרין בין זה לזה.
ולמה נקרא שמו נבל?
שהוא מנבל כל מיני זמר.

ר' יהודה בר' אלעאי אמר:
שבעה נימין היו בכנור, על שם: שבע ביום הללתיך, ולימות המשיח שמונה: למנצח על השמינית ולעתיד לבא נעשית עשרה, שנאמר: עלי עשור ועלי נבל.

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו -
תני רב תחליפא אבוה דרב בנאה חוזאה, ואמרי לה אחוה דרבנאה חזאה:
כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו.

אמר ר' אבהו:
מאי קראה?
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו,
אי זהו חג שהחדש מתכסה בו?
הוי אומר: זה ראש השנה.
וכתיב: כי חק לישראל הוא.
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא?
דכתיב: ואכלו את חקם.

מר זוטרא אמר מהכא:
הטריפני לחם חקי.

שנו רבותינו:
באחד בתשרי ראש השנה לשנים.

למאי הלכתא?

אמר רב נחמן בר יצחק:
לדין, דכתיב: מראשית השנה ועד אחרית שנה, מראש השנה נידון מה יהא בסופה.
וכתיב: תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו'.
שנו רבותינו:
כי חק לישראל הוא, אין לי אלא ישראל, אומות העולם מנין?
תלמוד לומר: משפט לאלהי יעקב.
א"כ מה ת"ל כי חק לישראל הוא?
מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין, אלא אם כן קדשו ב"ד של מטה את החדש.

דבר אחר
מלמד שישראל נכנסין תחלה לדין.
דאמר רב חסדא:
מלך וצבור, מלך נכנס תחלה לדין, שנאמר: לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל.
מאי טעמא? לאו אורח ארעא למיקם מלכא מאבראי.
ואיתימא, מקמי דליפוש חרון אף.

בר"ה יצא יוסף מבית האסורים, דכתיב: תקעו בחדש שופר וסמיך ליה: עדות ביהוסף שמו. בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו ממצרים, אתיא סבל – סבל.
כתיב הכא: הסירותי מסבל שכמו.
וכתיב התם: והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים,

בניסן נגאלו כדאיתא, בתשרי עתידין ליגאל מנלן?
אתיא: שופר – שופר.
כתיב הכא: תקעו בחדש שופר
וכתיב התם: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.

ר' יהושע אומר:
בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל.
מאי טעמא?
אמר קרא: ליל שמורים הוא לה', לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית, לילה המשומר לבוא.

שנו רבותינו:
אין מעברין את השנה אלא ביום, ואם עברוהו בלילה אינה מעוברת, ואין מקדשין את החדש אלא ביום ואם קדשוהו בלילה אינה מקודשת.

אמר ר' אבהו:
מאי קראה?
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו'.
וכתיב: כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.
מה משפט ביום אף קדוש החדש ביום.
תני ר' אושעיא:
גזרו בית דין למטה: היום ראש השנה.
אומר הקב"ה למלאכי השרת: העמידו בימה, ויעמדו סניגוריא, ויעמדו סקיפטורין, שגזרו בית דין למטה ואמרו: היום ראש השנה.
נשתהו העדים מלבא שנמלכו בית דין לעברה, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, העבירו סניגוריא ,ויעברו סקיפטורין שגזרו בית דין למטה ואמרו: למחר יהיה ראש השנה. מאי טעמא?
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.

ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון:
מתכנסין מלאכי השרת אצל הקב"ה, ואומרים: אימתי ראש השנה?
והוא אומר: ולי אתם שואלים?!
אני ואתם נשאל לבית דין של מטה, שנאמר: בכל קראנו אליו.

דבר אחר:
בכסה -
בחדש שיש בו חג הסוכות.

דבר אחר:
בשופר אני מכסה עונותיכם: תקעו בחדש שופר.

באיזה חדש?
בכסה - בחדש שהוא נכסה, והרי כל החדשים נכסים?!
אלא ליום חגנו.

איזהו חדש שהוא נכסה ויש לו חג וחגו בן יומו?
הוי אומר: זה תשרי.

בחדש שופר -
רבנן אמרין:
חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם ואני מכסה על עונותיכם, שנאמר: נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.

דבר אחר:
בחדש שופר -
אמר ר' ברכיה בשם ר' ירמיה:

חדשתם מעשיכם, מה שופר זה אדם תוקע בזו ומוציא בזו, כך כל קטיגורין המקטרגין עליכם אני שומע בזו ומוציא בזו, הוי: תקעו בחדש שופר.
עדות ביהוסף שמו -
אמר ר' חייא בר אבא:
בשעה שא"ל פרעה: ובלעדיך לא ירים איש את ידו.
אמרו אצטגנינין לפרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמליכהו עלינו?
א"ל: גווני מלכות אני רואה בו.
אמר ליה: אם כן, ספר עמו בשבעים לשון, באותה שעה בא גבריאל ולמדו שבעים לשון, ולא הוה גמיר עד שהוסיף לו אות א' משמו של הקב"ה, שנאמר: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע.
הפסוק הזה מתחיל בע' ומסיים בע', על ע' לשון שלמדו, ולא עוד, אלא שמדבר בלשון שלא היה בהם כח לשמוע, שנאמר: עדות ביהוסף שמו וגו' (בשופטים ברמז מ"ד):

אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה -
דרש רבי יוסי הגלילי:
משעה שהייתי עמך ומגין עליך ומרעים עליך את כל העולם, מאותה שעה היה גלוי לפני מי שאמר והיה העולם, שאתה עתיד לעשות ריב על מי מריבה.

אבא שאול אומר:
אתה קורא בסתר ואני אענך בגלוי, ומרעים עליך את כל העולם.

לא יהיה בך אל זר -
תניא ר' שמעון בן אלעזר משום חלפא בן אגרא שאמר, משום רבי יוחנן בן נורי:
המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כלים בחמתו, והמפזר מעותיו, יהא בעיניך כעובד עבודת אלילים, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך למחר אומר לו לך עבוד ע"א והולך לו ועובד.

ואמר ר' חנן:
מאי קראה?
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר.
אי זה אל זר שהוא בגופו של אדם?
הוי אומר: זה יצר הרע:

(הרחב פיך ואמלאהו וגו' -
כתוב בשמואל ברמז)

לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי -
מלמד שהקב"ה מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה.
וכן הוא אומר: אם בחקתי תלכו וגו'.
ואומר: לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים.

הפרק הבא    הפרק הקודם