בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, תהלים פרק צג


סימן תתמז
ה' מלך גאות לבש -
אמר ר' חנינא:
יש לך אדם שהוא נאה ללבושו ואין לבושו נאה לו, או לבושו נאה והוא אינו נאה ללבושו, אבל הקב"ה נאה ללבושו ולבושו נאה לו, שנאמר: ה' מלך גאות לבש.
וכן הוא אומר: מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה.
שבעה לבושין לבש הקב"ה:
אחד במלחמת הים ה' מלך גאות לבש זה הלבוש כנגד מלחמת הים, שנאמר: אשירה לה' כי גאה גאה.

ואחד בסיני ,לבש ה' עוז התאזר
כנגד עוז שנתן לעמו בסיני, ה' עוז לעמו יתן.

ואחד כנגד בבל,
שנאמר: וילבש בגדי נקם.ו
כן הוא אומר: כי נקמת ה' היא נקמת היכלו.

ואחד כנגד מדי, שנאמר: וילבש צדקה כשרין,
וכן הוא אומר: ומרדכי יצא מלפני המלך.

ואחד כנגד יון, שנאמר: ויעט כמעיל קנאה, כך היו בני חשמונאי לובשין בגדים של קנאה.

ואחד כנגד אדום, שנאמר: מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה.

ואחד לימות המשיח, שנאמר: לבושיה כתלג חור ושער ראשיה כעמר נקא.

כיון שנברא אדם קם על רגליו והיה מתואר בדמות אלהים, והיה קומתו מן המזרח למערב, וראו אותו כל הבריות ונתיראו מלפניו, סבורים שהוא בוראם ובאו להשתחוות לו.
אמר להם: מה אתם באים להשתחוות לי, בואו אני ואתם ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו למי שבראנו, באותה שעה פתח אדם את פיו, וענו כל הבריות אחריו: ה' מלך גאות לבש.

שנו רבותינו:
בששי היו אומרים: ה' מלך גאות לבש.
ערב שבת שגמר מעשיו ומלך עליהם. אף תכון תבל בל תמוט.

אמר ר' איבו:
למה הדבר דומה?
למלך שמלך תחלה, עמד לגיון אחד אמר לו הימנון, ונתן לו המלך פרוקופי, שאינה זזה ממנו לעולם, כך כיון שמלך הקב"ה בעולמו עמדה הארץ ואמרה לו: תחלה הימנון, אלו המים התחתונים, שנאמר: מקולות מים רבים.
א"ל הקב"ה: חייך שאני נותן לך פרוקופי, שאינה זזה ממך לעולם, שנאמר: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.

נכון כסאך מאז -
זה אחד מששה דברים שעלו במחשבה להבראות קודם בריאת העולם (כתוב ברמז רצ"ח).

נשאו נהרות ה' -
אמר ר' שמעון בן לקיש:
בשעה ששבו פלשתים את הארון התחילו מתגאים ואומרים: לא לארון שבינו אלא לאלוה של ארון שבינו, שנאמר: נשאו נהרות ה', ואין נהרות אלא פלשתים, שנאמר: הנני מעלה עליך את מי הנהר וגו'.
א"ל הקב"ה: נשאו נהרות ה' וגו'.

ישאו נהרות דכים -
אני מדכך אותם ביסורים קשים.

אמר ר' שמואל בר נחמני:
כנה הפנימית שבהם נשרית.

ר' שמעון בן לוי אומר:
כנה חיצונה נשרית.

סימן תתמח
מקולות מים רבים אדירים משברי ים -
רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי:
מתחלת ברייתו של עולם לא היה עולה קלוסו של הקב"ה אלא מן המים, הדא הוא דכתיב: מקולות מים רבים.

ומה היו אומרים?
אדיר במרום ה'.

אמר הקב"ה: ומה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דבור הם מקלסין אותי, לכשאברא בנ"א על אחת כמה וכמה!
עמד דור אנוש ומרד בו,
דור המבול ומרד בו,
אמר הקב"ה: יפנו אלו, ויעמדו ויבואו אותן, הדא הוא דכתיב: ויהי הגשם על הארץ.

משל למלך שבנה פלטין והושיב בהן דיורין אלמים, והיו משכימים ושואלין בשלומו של מלך באצבע ברמיזה ובמגולין.
אמר המלך: ומה אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ודבור, הרי הם משכימין ושואלין בשלומי, אלו היו פקחין על אחת כמה וכמה!
הושיב המלך בתוכו דיורין פקחין, עמדו והחזיקו בפלטין, אמרו: אין פלטין זו של מלך אלא שלנו.
אמר המלך: תחזור פלטין לכמו שהיתה, הדא הוא דכתיב: יקוו המים אל מקום אחד יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהן.

ר' יודן בשם ר' יודן בר לוי ר' ברכיה בשם ר' יודן:
כל העולם מים, ואת אומרת אל מקום אחד?!
משל עשרה נודות נפוחים ומונחות בטרקלין והוצרך המלך למקומן.
מה עשה המלך להם?
התירן והוציא את רוחן וסלקן לזוית, כך דרך הקב"ה כל מי בראשית וסלקן לאוקינוס, הדא הוא דכתיב: הן יעצור במים וייבשו ודורך על במתי ים.

אמר ר' לוי:
המים היו אומרים: אלו לאלו נעשה קלוסים להקב"ה, הדא הוא דכתיב: נשאו נהרות ה' וגו' ישאו נהרות דכים.

ר' לוי אמר:
דרך ים! דרך ים!.

רב' אבא בר כהנא אמר:
לדוכתא פלגיא.

ר' הונא אמר:
להדך ימא.

ר' יהודה ור' יהושע בן חנניא אמר:
לדוכסס ים.

רבי אליעזר אומר:
קלוטין דימא, הדא הוא דכתיב: הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא.

רבנן אמרין:
דכים -
אנו מדוככים אנו קבלונו.,

אמר ר' יהושע בר נחמיה:
המים היו עולים הרים ויורדים בקעות, עד שהגייעו לאוקינוס, שנאמר: יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם זה אוקינוס.

אמר ר' ברכיה:
לא פרשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכי, הדא הוא דכתיב: מבכי נהרות חבש.

רבי תנחומא מייתי לה מן הכא:
לקול תתו המון הים בשמים ואין קול אלא בכי, כמה דאת אמר: קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים.
מעשה באדרינוס שבקש לעמוד על סופו של אוקינוס, נטל חבלים והיה משלשל שלש שנים ומחצה, שמע בת קול אומר: כאלו כלה אדרינוס, עוד בקש לידע מה המים מקלסין להקב"ה, עשה תבות של זכוכית ונתן בנ"א לתוכן ושלשלן לאוקינוס ועלו ואמרו: כך שמענו לאוקינוס מקלס להקב"ה: אדיר במרום ה'.

דבר אחר:
נשאו נהרות ה' -
אוי להם לרשעים שהם סבורים שישראל לעצמן שבו, לא שבו ישראל לעצמן, אלא נשאו נהרות ה', ואין נהרות אלא מלכיות, שנאמר: הוי המון עמים רבים, לכך נאמר: נשאו נהרות אלא מלכיות, שנאמר: הוי המון עמים רבים לכך נאמר: נשאו נהרות ה' וידכאו ישראל בצרות, ועכשו יבואו אף הם וידכאו אותם, הוי: ישאו נהרות דכים.

מקולות מים רבים -
שנכנסו לבית המקדש ונתנו קולם בתוכו.
וכן הוא אומר: קול נתנו בבית ה', המים העליונים נקראו רבים, שנאמר: מקולות מים רבים, והמים התחתונים נקראו רבים, שנאמר: דרכת בים סוסיך חמר מים רבים.

משל למה הדבר דומה?
למלך שהיו לו שתי לגיונות, כשהיה המלך נכנס אצל זה היה נקרא גדול, והם אומרים: גדול הלגיון זה שהמלך נכנס בו, וכשהיה נכנס לזה, היו אומרים: גדול הלגיון הזה שהמלך נכנס בו, כשהמלך למעלן נקראו העליונים - רבים וכשירד למטה נקראו של מטה – רבים, שנאמר: דרכת בים סוסיך וגו':

אדירים משברי ים -
יבא אדיר ויפרע מאדירים (כתוב לעיל ברמז תרס"ו):

עדותיך נאמנו מאד -
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, השפלת קולה של תורה וקולו של ביתך, והגבהת קולם של רשעים, הגבה קולה של תורה וקולו של ביתך, לכך נאמר: לביתך נאוה קדש ה' לארך ימים. ואם עשית כן, לא כבראשונה, שלמה בנה אותו וחרב, עזרא בנה אותו וחרב, אבל אתה לאורך ימים.

אמר רבי חגי:
אתי הויתי לדיופלוסטין בטבריא, ושמעית קליהון דטליא בכנישתא דכולהון מכרכין, ואומרין: עדותיך נאמנו מאד וגו' ה' לארך ימים.
יכול כשם שמאריך רוחו עם הרשעים כך מאריך רוחו לצדיקים?
ת"ל: אל נקמות ה' אל נקמות הופיע.



הפרק הבא    הפרק הקודם