פרק יז, ז
ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. סמך פרשה זו לכאן, לפי שיש מקום למינים לטעות ולומר ששליחת השעיר המדברה הוא לשעירים חלילה, על כן הזהירם מיד על שחיטת חוץ, והורה שרצה ה' אדרבא למנוע מהם הזביחה לשעירים אשר התעסקו בהם לפנים, מדקאמר לשון עוד, וענין השעיר אינו עבודה וזביחה, כ"א חלקו של סמאל, וכן פירש הרמב"ן (ויקרא טז ח): וזה לשונו:

צוה הקב"ה שנשלח שעיר במדבר לשר המושל במקומות החורבן, כי הוא העילה לכוכבי החרב והדמים והמלחמות והפצעים והמכות והפירוד והחורבן והכלל נפש לגלגל מאדים, וחלקו מן האומות עשו, שהוא עם היורש החרב והמלחמות. ומן הבהמות, השעירים והעזים, ובחלקו עוד השדים הנקראים מזיקין ושעירים.

והאריך שם הרב בלשונו.
והנה מקום אתי לתרץ בזה, מה שאמר בשחוטי חוץ, דם יחשב לאיש ההוא.
פירש רש"י:

כשופך דם האדם כו'

ויש להקשות, מה ענין שוחט בחוץ לשפיכת דם האדם?
אלא לפי שהשוחט בחוץ לשעירים מושך כחו מן מאדים המשפיע החרב וההריגה, נמצא שיפה אמר דם יחשב לאיש ההוא כי הוא חשוב באמת לשופך דם, כי זה כחו של אלוהו וזה פירוש יקר.

פרק יז, יג
כי יצוד ציד חיה או עוף וגו'. עיקר טעם הכסוי הוא לעשות היכר שלא יבא לידי אכילת דם, אבל בבהמות אין צורך בהיכר זה, כי כבר הוא מזורז ועומד במה שרואה שניתן הדם על המזבח, כמו שכתוב: ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם. ואין הפירוש שזה עיקר הטעם לאיסור הדם, דאם כן - למה אסר דם חיה ועוף?
אלא עיקר טעם האיסור הוא שלא יאכל הנפש עם הבשר, ונתן מופת על שהנפש כלול תוך הדם, שהרי נתתיו על המזבח לכפר על נפשותיכם, וכפרה זו ודאי נפש תמורת נפש, ומזה תבין מדעתך טעם איסור הדם, שהוא מצד הנפש שבו, וזה טעם שוה בבהמה חיה ועוף. אך הכסוי הוא לעשות היכר שלא יבא לאוכלו, אבל בדם בהמה אינו צריך היכר, כי די לו בזה מה שרואה שניתן הדם על המזבח, וזה סימן לו כי הדם הוא הנפש.
ועוד, שאין נכון שיאכל העבד משלחן רבו, אבל בדם חיה ועוף אין שום היכר, על כן צוה לעשות היכר במקצתו על ידי כסוי. ואע"פ שתורים ובני יונה קרבים לגבי מזבח, מכל מקום בטלים המה במיעוטם כי רוב העופות אינן למזבח כמו הבהמות.

דבר אחר:
לפי שבשר חיה ועוף אינן בנמצא, והם מחוסרי צידה ובאין לאדם על ידי טורח גדול או ביוקר, ומצד היות הדבר חביב עליו ביותר, יש לחוש פן יאכל הבשר עם הדם, על כן צריך לעשות היכר ע"י כסוי.
ורז"ל (חולין פד): אמרו:

מכאן שלמדך תורה דרך ארץ שלא יאכל בשר כי אם בהזמנה זו.

וטעמו של דבר תמצא לקמן פרשת ראה בפסוק כי ירחיב ה' את גבולך ואמרת אוכלה בשר וגו' ע"ש.