פרשה לה: אם בחוקותי תלכו – ונתתי גשמכם בעתם
פרשה לו: זכות אבות



אם בחקותי תלכו
הדא הוא דכתיב: (תהלים קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך.
אמר דוד: רבש"ע! בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר: למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הדא הוא דכתיב: ואשיבה רגלי אל עדותיך.

ר' הונא, בשם ר' אחא אמר:
חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות, ואשיבה רגלי אל עדותיך.

ר' מנחם חתנא דר' אלעזר בר' אבינא אמר:
חשבתי מה שכתבת לנו בתורה: אם בחקותי תלכו.

ומה כתיב תמן?
ונתתי שלום בארץ.

ואם לא תשמעו לי
מה כתיב תמן?
ויספתי ליסרה אתכם.

ר' אבא בריה דר' חייא, בשם ר' יונתן אמר:
חשבתי ברכות חשבתי קללות.
ברכות מאל"ף ועד תי"ו קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד, אלא שהן הפוכות.

אמר רבי אבין:
אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות.
אימתי?
כשתשמרו את תורתי, הדא הוא דכתיב: אם בחקותי תלכו.


דבר אחר:
אם בחקותי תלכו
הדא הוא דכתיב: (משלי ח)ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו, מדבר ביעקב, דכתיב: ביה: (בראשית כח) וידר יעקב נדר לאמר.

רבנן ור' אסי,
רבנן אמרי:
על הכל השיבו הקדוש ברוך הוא ועל הפרנסה לא השיבו.
אם יהיה אלהים עמדי,
א"ל: והנה אנכי עמך.

ושמרני,
א"ל:ושמרתיך.

בדרך הזה אשר אנכי הולך.
א"ל: בכל אשר תלך.

ושבתי בשלום אל בית אבי,
א"ל: והשיבותיך אל האדמה הזאת.
ועל הפרנסה לא השיבו.

אמר רבי אסי:
אף על הפרנסה השיבו, דכתיב: (שם כז) כי לא אעזבך ואין לשון עזיבה האמורה כאן, אלא לשון פרנסה, כמה דאת אמר: (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.

דבר אחר:
אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה.

אמר רבי הושעיא:
אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו.

אמר רבי חנינא בר פפא:
אשרי ואשריכם כשנתקיימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם.

אמר רבי אחא:
אף לבניו אמר כן שנאמר: ועתה בנים שמעו לי אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם.

אימתי?
כשתשמרו את תורתי שנאמר: אם בחקותי תלכו.


אמר ר' אלעזר:
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רצה לקיימה הרי הוא מקיימה, ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים.
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה, הדא הוא דכתיב: (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה', אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה אם בחקתי תלכו.


חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ, שנאמר: (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח, שנאמר: (שם לא)כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה.
חקות שבהם חקקתי את הים, שנאמר: (משלי ח) בשומו לים חקו.
חוקות שבהם חקקתי את החול, שנאמר: (ירמיה ה) אשר שמתי חול גבול לים.
חוקים שבהם חקקתי את התהום, שנאמר: (משלי ה) בחוקו חוג על פני תהום.
חוק וחוג לגזירה שוה:


ר' לוי, בשם ר' חמא ברבי חנינא אמר:
חוקים שהם חקוקים על יצה"ר, הדא הוא דכתיב: (ישעיה י) הוי החוקקים חקקי און.

אמר ר' לוי:
משל למקום אדרימון שהוא משובש בגייסות.
מה עשה המלך?
הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו.
כך אמר הקב"ה: תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן.
תורה קרויה אבן, שנאמר: (שמות כד) את לוחות האבן והתורה והמצוה.
יצה"ר קרוי אבן, דכתיב: (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם.
תורה אבן יצר הרע אבן, האבן תשמור את האבן.


אמר רבי אחא בן אלישוב:
חוקים שמביאים את האדם לחיי עוה"ב, הדא הוא דכתיב: (ישעיה ד) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים הוא שעוסק בתורה שהוא עץ חיים, שנאמר: (משלי ג) עץ חיים היא.

תני, בשם ר' אלעזר:
הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם.

והיכן הוא משמען של דברים?
שנאמר: (בראשית ג)ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים.
את דרך, זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה.

תני בשם רשב"י:
הככר והמקל ניתנו מכורכין מן השמים.
אמר להם: אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול.
ואם לאו הרי מקל ללקות בו.

היכן הוא משמעו של דבר?
(ישעיה א) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו.

וחרבין תאכלו
אמר רבי אחא:
צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא.

אמר ר' עקיבא:
יאה מסכנותא לברתיה דיעקב, כערקא סומקא ברישא דסוסיא חיורא.


ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם
אמר רבי חמא ברבי חנינא:
אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם.

ועשיתם אתם
אמר רבי חנינא בר פפי:
אמר להם: אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם.

תני, ר' חייא:
הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות.
הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא.

אמר רבי יוחנן:
הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.

אמר ר' אחא:
הלמד ע"מ לעשות זוכה להקביל רוח הקודש.

מה טעם?
(יהושע א) למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח דרכך ואז תשכיל, ואין תשכיל אלא רוח הקדש, כמה דאת אמר: (תהלים פט) משכיל לאיתן האזרחי.


ונתתי גשמיכם בעתם
אמר ר' יונתן:
ג' נתנו מתנה לעולם:
התורה,
והמאורות,
והגשמים.

התורה מנין?
שנאמר: (שמות לא)ויתן אל משה ככלותו.

המאורות מנין?
שנאמר: (בראשית א)ויתן אותם אלהים.

הגשמים מנין?
שנאמר: ונתתי גשמיכם בעתם.

ר' עזריה, בשם ר' שמעון בן לקיש אומר:
אףהשלום, דכתיב: ונתתי שלום בארץ.

ר' יהושע בן נחמיה אמר:
אףהישועה, דכתיב: (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך.

ר' יצחק ברבי מריון אמר:
אף פרשת הים הגדול, דכתיב ביה: (ישעיה מג) כה אמר ה' הנותן בים דרך, שאלמלא כן, כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת.

ר' תנחומא אמר:
אף ארץ ישראל, דכתיב: (תהלים קה) ויתן להם ארצות גוים.

ורבנן אמרי:
אף הרחמים, דכתיב: (שם קו)ויתן אותם לרחמים.

ויש אומרים:
אף נקמתו של אדום, דכתיב: (יחזקאל כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל.


דבר אחר:
ונתתי גשמיכם בעתם
ברביעית, אתה אומר ברביעית, או אינה אלא בערבי שבתות?!
אמרו אפילו שָׁנִים כשני אליהו.
והגשמים יורדין בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה.

הא מה אני מקיים, ונתתי גשמיכם בעתם?
ברביעית.


דבר אחר:
ונתתי גשמיכם בעתם
בלילות.
בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות. בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ והיו פועלים יוצאים ועוסקין במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם.

דבר אחר:
ונתתי גשמיכם בעתם
בלילי שבתות.
מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות, עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזיתים ועדשים כדינרי זהב, ובצרו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם, לקיים מה שנאמר: (ירמיה ה)עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם.


דבר אחר:
ונתתי גשמיכם בעתם
לא גשמי כל הארצות.

מה אני מקיים (בראשית כח) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך?
אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות, ויהיו כל הארצות באין לוקחין מכם פירות ומעשרין אתכם בכספים, כענין שנאמר: (שם מז) וילקט יוסף את כל הכסף.
כתיב: (דברים לג) וכימיך דבאך, שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאין לארץ ישראל:


עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פירות?
ר' מאיר אומר:
עד ב'.

ר' יוסי אומר:
עד ג'.

על דעתיה דר' מאיר דאמר עד ב':
יורה ומלקוש יורה במרחשון ומלקוש בניסן.

על דעתיה דר' יוסי דהוא אומר עד ג':
יורה בכסליו ומלקוש בניסן, וגשמים באמצע, הרי ג'.

ר' דוסתאי ברבי ינאי אמר:
הדא הוא דכתיב: (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם, הרי שלשה.
(שם) מטרות, שנים הרי ה'.

ורבנן אמרין:
שבעה.
אילין חמשיתה: יורה ומלקוש יורה בכסליו ומלקוש בניסן הרי ז'.

אמר ר' אבהו:
עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דר' שמואל בר נחמני יתיב ודרש.

רבנין בשם חזקיה אמר:
בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד הוא עושה.

מה טעמא?
(תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה, שהיא עושה לכם אחד לעשרה.

ר' ברכיה ורבי חלבו ורב פפי, בשם ר' אליעזר אמרי:
פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד שנאמר: (זכריה י)שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה.
לאיש, ולא לאנשים.
לעשב, ולא לעשבים.
לשדה, ולא לשדות.

(מלאכי ג) הביאו (את כל) המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די
מהו עד בלי די?
ר' יונה בר אבא, בשם ר' יוחנן אמר:
דבר (שם ) שאי אפשר לומר עליו די הוא ברכה.

ר' ברכיה ור' חלבו ור' אבא בר כהנא אמר, בשם רב:
עד שיבלו שפתותיכם לומר דיינו לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם.
יוצאי דרכים מצירין בהם,
מפרשי ימים מצירין בהם,
דורכי גתות וטחי גגות.
אבל לעתיד לבא הקדוש ב"ה עושה אותן ברכה.

מה טעמא?
(יחזקאל לד) ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו.



וזכרתי את בריתי יעקוב
הדא הוא דכתיב: (תהלים קב)לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים.

בית שמאי ובית הלל
בית שמאי אומרים:
השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ, שנאמר: בראשית ברא וגו'.

ובית הלל אומרים:
הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים.
אלו ואלו מביאים טעם לדבריהם.

טעמן דבית שמאי דאינון אמרי:
השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ.

משל למלך, שעשה לו כסא משעשאו עשה אפיפירון שלו.
כך: (ישעיה סו)כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי.

טעמן דבית הלל דאמרי:
הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים.

משל למלך, שבנה פלטין משבנה התחתונים בנה העליונים.
כך כתיב: (בראשית ב)ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

אמר רבי תנחומא:
ואנא אמרית טעמא: לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים.

אמר רבי חנינא:
ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי משם בית הלל מסלקין אותו.

על דעתין דבית שמאי דאינון אמרי:
השמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ, שנאמר: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.

על דעתין דבית הלל, דאמרי:
הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, דכתיב: (בראשית א)והארץ היתה תוהו ובוהו, והארץ כבר נבראת.

ר' יוחנן בשם חכמים אמר:
לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.

אמר רשב"י:
תמה אני איך נחלקו אבות העולם על בריית שמים וארץ?!
שאני אומר שמים וארץ לא נבראו, אלא כאלפס וכיסוי, הדא הוא דכתיב: (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים.

אמר ר' אלעזר בר' שמעון:
אם כדעת שאמר אבא בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ,
ובמקום אחד הוא אומר: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים?!
אלא מלמד ששניהם שקולין שוין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים תורים לבני יונה,
ובמקום אחד הוא אומר: ובן יונה או תור.
מלמד ששניהם שוין, זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן,
ובמקום אחד הוא אומר: הוא אהרן ומשה.
מלמד ששניהם שוין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב,
ובמקום אחד הוא אומר (במדבר לב) בלתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון.
מלמד ששניהם שוין זה כזה.

בכל מקום הוא מקדים כבוד אב לכבוד אם ובמקום אחד הוא אומר: (ויקרא יט)איש אמו ואביו תיראו.
מלמד ששניהם שקולים זה כזה.
אבל אמרו חכמים: האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.

בכל מקום מקדים אברהם לאבות
וכאן וזכרתי את בריתי יעקוב
מלמד ששלשתן שוין זה כזה.


דבר אחר:
וזכרתי את בריתי יעקוב
הדא הוא דכתיב: (תהלים פ) גפן ממצרים תסיע.
מה הגפן הזה אין נוטעין אותה במקום טרשים גדולין, אלא בולשין אותה מתחתיה ואח"כ נוטעין אותה.
כך תגרש גוים ותטעיה.
מה הגפן הזו, כל שאתה מפנה תחתיה הרי היא משובחת.
כך הם ישראל, פנית לפניהם כל מלך ואח"כותשרש שרשיה ותמלא הארץ.

מה הגפן הזו, אין נוטעין אותה ערבוביא, אלא שורות שורות.
כך ישראל הם דגלים דגלים, הדא הוא דכתיב: (במדבר ב)איש על דגלו באותות לבית אבותם.

מה הגפן הזו, נמוכה מכל האילנות ושולטת בכל האילנות.
כך הם ישראל, נראים כאלו שפלים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו.

מה הגפן הזו, שרביט אחד יוצא ממנו ומכבש כמה אילנות.
כך ישראל, צדיק אחד יוצא מהן ושולט מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב: (בראשית מב) ויוסף הוא השליט.

(יהושע י')ויהי ה' את יהושע.
(ד"ה א יד) ויצא שם דוד בכל הארצות ושלמה היה מושל בכל הממלכות.
(אסתר ט) כי גדול מרדכי בבית המלך.

מה הגפן הזה, העלים שלה מכסין על האשכלות.
כך הם ישראל, עמי הארץ שבהם מכסין על תלמידי חכמים.

מה הגפן הזו, יש בה אשכלות גדולות וקטנות הגדול מחבירו נראה, כאילו נמוך מחבירו.
כך ישראל, כל מי שאחד מהם יגע בתורה וגדול מחבירו בתורה נראה נמוך מחבירו.

מה הגפן הזו, טעונה ג' ברכות.
כך ישראל, מתברכין בג' ברכות בכל יום:
יברכך ה',
יאר ה',
ישא ה'.

מה הגפן הזו יש בה ענבים יש בה צמוקים.
כך ישראל יש בהם בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד, בעלי אגדה.

מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה.
כך ישראל חייבין לברך על הטובה ועל הרעה.

על הטובה, ברוך הטוב והמטיב.
על הרעה, ברוך דיין האמת.

מה היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות, וכל מי שאינו שותה ממנו שניו קהות.
כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהן.

מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה לשולחן מלכים.
כך ישראל נראין כאלו מאוסין בעולם הזה, דכתיב: (איכה ג) הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום.

אבל לעתיד לבא ונתנך ה' עליון דכתיב: (ישעיה מט) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך.

מה גפן זו עולה על כל מסע ומסע.
כך ישראל סופרין על כל מלכות.

מה גפן זו מדלין אותו על גבי ארזים גדולים.
כך ישראל שנאמר: (תהלים פ) כסו הרים צלה.

מה גפן זו נשענת על גבי קנה.
כך ישראל נשענין בזכות התורה שכתובה בקנה.

מה גפן זו השומר שלה עומד למעלה.
כך ישראל השומר שלהם למעלה, שנאמר: (שם קכא) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

מה גפן זה נשענת ע"ג עצים יבשים והיא לחה.
כך ישראל נשענין בזכות אבותם אף על פי שהן ישנין, הדא הוא דכתיב: וזכרתי את בריתי יעקב:


הדא הוא דכתיב: (משלי יא) יד ליד לא ינקה רע.
בר קפרא אמר:
אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר: (הושע ז) כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי.
הרי הוא נמנה באיפטיא של מלכים, שנאמר: (ישעיה א) בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה.

ר' אחא, בשם ר' אלעזר ור' יוסי, בשם ר' יהושע בן לוי אמר:
ע"י שהיה לו בושת פנים.

כיצד?
כיון שהנביא בא לקנתרו היה יוצא לו למקום טומאה לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה, הדא הוא דכתיב: (שם ז) ויאמר ה' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס, אל תהי קורא כובס אלא כּוֹבֵשׁ.

כיצד?
כיון שהיה הנביא בא לקנתרו, כובש פניו.

רבי אומר:
על שנתייסר על בנו הבכור, הדא הוא דכתיב: (ד"ה ב כח) ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך.

ר' הושעיא רבה אמר:
על ידי שהיה אביו צדיק הוא שחזקיה אומר (ישעיה לח) הנה לשלום מר לי מר.
מר לי מלפני, מאחז.
מר לי מאחרי ממנשה?!
אלא מנשה היה אביו צדיק ובנו רשע, אבל אחז היה אביו צדיק ובנו צדיק.

אמר ר' סימון:
וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן, אלא וזרע צדיקים שמושחל מבין שני צדיקים,נמלט.

אמר ר' פנחס:
כל מי שעושה מצוה ומבקש ליטול שכרו עליה, מיד ליד לא ינקה רע.
רשע הוא ואינו מניח לבניו כלום.

אמר רבי סימון:
כאינש דאמר: הא סקא, הא סילעא, הא סאתא, קום טול.
כך אילו בקשו אבות הראשונים ליטול שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה, מהיכן היתה זכות עומדת לבניהם אחריהם?! שהרי הוא אומר: וזכרתי את בריתי יעקב.


דבר אחר:
וזכרתי את בריתי יעקב
הדא הוא דכתיב: (שם מג) ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל.

ר' פנחס בשם ר' ראובן:
אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו: עולמי! עולמי! אומר לך מי בראך מי יצרך יעקב בראך, יעקב יצרך, ככתוב: בוראך יעקב ויוצרך ישראל.

רבי יהושע דסכנין, בשם רבי לוי אמר:
בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב, הדא הוא דכתיב: (איוב מ) הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך.

רבי יהושע בר' נחמיה, בשם רבי חנינא ברבי יצחק אמר:
שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות יעקב, דכתיב: (תהלים עח)ויקם עדות ביעקב, ואין עדות האמור כאן, אלא שמים וארץ, כמה דאת אמר: (דברים ל) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ.

אמר רבי ברכיה:
שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל, דכתיב: בראשית ברא אלהים, ואין ראשית אלא ישראל, שנאמר: (ירמיה ב)קדש ישראל לה' ראשית תבואתה.

אמר ר' אחא:
שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות משה, שנאמר: (דברים לג)וירא ראשית לו.

אמר רבי אבהו:
הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב, הדא הוא דכתיב: (ירמיה י) לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, בשביל יעקב יצר הכל.

ר' ברכיה ורבי לוי, בשם ר' שמואל בר נחמן אמר:
אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב.

משל לאחד שהיה עומד ונידון לפני שלטון ויצא דינו לפני שלטון לישרף. צפה אותה השלטון באצטרוגליס שלו וראה שעתיד להוליד בת שהיא נשאת למלך. אמר: כדי הוא להנצל, בזכות בתו שהוא עתיד להוליד.
כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לשרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר: כדאי הוא לינצל בזכות יעקב, הדא הוא דכתיב: (ישעיה כט)כה אמר ה' אל בית [יעקב] (ישראל) אשר פדה את אברהם.

ורבנן אמרין:
אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב, הדא הוא דכתיב: (בראשית יח) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ואין צדקה ומשפט אלא ביעקב, שנאמר: (תהלים צט) משפט וצדקה ביעקב אתה עשית.


ולמה נאמרו אבות אחורנית?
לומר: אם אין מעשה ביעקב כדאי הם מעשה יצחק ואם אין מעשה יצחק כדאי הם מעשה אברהם, כדאי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינו.

למה נאמר ביעקב ובאברהם זכירה וביצחק לא נאמר?
רבי ברכיה ורבנן
ר' ברכיה אמר:
על ידי שהיה בן של יסורין.

ורבנן אמרי:
רואה אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח.

ולמה נאמר באברהם וביצחק אף, ולא נאמר ביעקב אף?
ע"י שהיתה מטתו שלימה לפניו.
אברהם יצא ממנו ישמעאל, וכל בני קטורה.
יצחק יצא ממנו עשו וכל אלופי אדום.
אבל יעקב מטתו שלימה כל בניו צדיקים, הדא הוא דכתיב: (בראשית מב)כלנו בני איש אחד נחנו, אין לי אלא אבות.

אמהות מנין?
תלמוד לומר: את, את, את ואין אתיא אלא אמהות, דכתיב: (שם מט)שמה קברו את אברהם ואת שרה וגו'.

ולמה הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם?
אמר ריש לקיש:
משל למלך שהיה לו שלשה בנים ושפחה אחת משלו מגדלתן. כל זמן שהיה המלך שואל שלום בניו היה אומר: שאלו לי בשלום המגדלת.
כך כל זמן שהקדוש ברוך הוא מזכיר אבות מזכיר הארץ עמהם, הדא הוא דכתיב: וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור.


עד מתי זכות אבות קיימת?
ר' תנחומא אמר בשם ר' חייא בר מנחמא ואמרי לה ר' ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדא: עד יהואחז, הדא הוא דכתיב: (מ"ב יג) ויחן ה' אותם וירחמם וגו', עד עתה.
עד עתה זכות אבות קיימת.

ר' יהושע בן לוי אמר:
עד אליהו, הדא הוא דכתיב: (שם א יח)ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו'.

שמואל אמר:
עד הושע, הדא הוא דכתיב: (הושע ב) ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי ואין איש האמור כאן, אלא אברהם, כמה דאת אמר: (בראשית כ) ועתה השב אשת האיש ואין איש, אלא יצחק, שנאמר: (שם כד) מי האיש הלזה.
ואין איש אלא יעקב, שנאמר: (שם כה)ויעקב איש תם.

ר' יודן אמר:
עד חזקיה, כמה דאת אמר: (ישעיה ט) למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'.

ר' יודן ברבי, בשם רבי ברכיה אמר:
אם ראיתה זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמטטה לך והטפל בחסדים, הדא הוא דכתיב: (שם נד) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה.
הרים, אלו אבות.
והגבעות, אלו אמהות.
ואח"כ וחסדי מאתך לא ימוש.

אמר רבי אחא:
לעולם זכות אבות קיימת לעולם מזכירין ואומרין (דברים ד) כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו'.