(א) שלמים -
שמטילים שלום בעולם.

דבר אחר:
שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכוהנים ולבעלים:

(ג) ואת כל החלב וגו' -

להביא חלב שעל הקיבה, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: להביא חלב שעל הדקין:

(ד) הכסלים -
פלנק"ש בלע"ז [חלק פנימי של הירך]. שהחלב שעל הכליות, כשהבהמה חיה, הוא בגובה הכסלים והם מלמטה, וזהו החלב שתחת המתנים, שקורין בלע"ז לונביל"ש [חלק הבטן שבאזור הכליות] לובן הנראה למעלה בגובה הכסילים, ובתחתיתו הבשר חופהו:

היתרת -
הוא דופן המסך, שקורין איברי"ש [סרעפת] ובלשון ארמי חצרא דכבדא:
על הכבד -
שיטול מן הכבד עמה מעט.
ובמקום אחר הוא אומר (ויק' ט י) ואת היותרת מן הכבד:
על הכבד על הכליות -
לבד מן הכבד ולבד מן הכליות יסירנה לזו:

(ה) על העלה -
מלבד העולה.
למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה:

(ז) אם כשב -
לפי שיש באימורי הכשב מה שאין באימורי העז, שהכשב אליתו קריבה, לכך נחלקו לשתי פרשיות:

(ח) וזרקו -
שתי מתנות שהן ארבע, ועל ידי הכלי הוא זורק, ואינו נותן באצבע אלא חטאת:

(ט) חלבו -
המובחר שבו.
ומהו זה?
האליה תמימה:

לעמת העצה -
למעלה מן הכליות היועצות:

(יא) לחם אשה לה' -
לחמו של אש לשם גבוה:
לחם -
לשון מאכל.
וכן (ירמיהו יא יט) נשחיתה עץ בלחמו, עבד לחם רב.
(דניאל ה א), לשחוק עושים לחם (קהלת י יט):

(יז) חקת עולם -
יפה מפורש בתורת כוהנים כל הפסוק הזה.