רשי, ויקרא פרק ט
(א) ויהי ביום השמיני -
שמיני למילואים, הוא ראש חודש ניסן, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם (פרק ז):
ולזקני ישראל -
להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה, ולא יאמרו מאליו נכנס:
(ב) קח לך עגל -
להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה:
(ד) כי היום ה' נראה אליכם -
להשרות שכינתו במעשה ידיכם לכך קורבנות הללו באין חובה ליום זה:
(ז) קרב אל המזבח -
שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש, לכך נבחרת:
את חטאתך -
עגל בן בקר:
ואת עלתך -
איל:
קרבן העם -
שעיר עזים ועגל וכבש. כל מקום שנאמר עגל, בן שנה הוא, ומכאן אתה
למד:
(יא) ואת הבשר ואת העור וגו' -
לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מילואים, וכולן על פי הדבור:
(יב) וימצאו -
לשון הושטה והזמנה:
(טו) ויחטאהו -
עשהו כמשפט חטאת:
כראשון -
כעגל שלו:
(טז) ויעשה כמשפט -
המפורש בעולת נדבה בויקרא (פרק א):
(יז) וימלא כפו -
היא קמיצה:
מלבד עלת הבקר -
כל אלה עשה אחר עולת התמיד:
(יט) והמכסה -
חלב המכסה את הקרב:
(כ) וישימו את החלבים על החזות -
לאחר התנופה נתנן כוהן המניף לכהן אחר להקטירם, נמצאו העליונים למטה:
(כב) ויברכם -
ברכת כוהנים:
יברכך,
יאר,
ישא:
וירד -
מעל המזבח:
(כג) ויבא משה ואהרן וגו' -
למה נכנסו?
מצאתי בפרשת מילואים בברייתא הנוספת על תורת כוהנים שלנו:
למה נכנס משה עם אהרן?
ל
למדו על מעשה הקטרת.
או לא נכנס אלא לדבר אחר: הריני דן ירידה וביאה טעונות ברכה.
מה ירידה מעין עבודה, אף ביאה מעין עבודה.
הא למדתלמה נכנס משה עם אהרן?
ל
למדו על מעשה הקטרת.
דבר אחר:
כיון שראה אהרן שקרבו כל הקורבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל.
אמר לו למשה: משה אחי! כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי.
מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל:
ויצאו ויברכו את העם -
אמרו ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו (תהילים צ יז), יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. לפי שכל שבעת ימי המילואים, שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום, לא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה משה רבינו, כל הטורח שטרחנו, שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל. לכך אמר להם זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (פסוק ו), אהרן אחי כדאי וחשוב ממני שע"י קורבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו:
(כד) וירנו -
כתרגומו: