מצודות דוד, איוב פרק לג



פסוק א
ואולם שמע נא. ר"ל אל תחשוב הואיל ומרובים הם אמרי לא בדעת אדבר ומה לי בהם יותר משל שלשת הרעים כי אולם שמע עתה מלי ואת כולם האזינה ואל תקוץ בהם לרבויים כי לא דברי ריק המה:

פסוק ב
הנה נא. עתה אפתח פי ומעצמה תדבר לשוני בנגיעתה בחיך כדרך המדבר וכאומר הנה כבר ערכתי אמרים ותמהר לשוני לדבר צחות מבלי המתנה ועכוב:

פסוק ג
יושר לבי אמרי. הנה אמרי המה ביושר הלב לא בדבר שפתים להטעות ולרמות
ודעת שפתי ברור מללו.
הוא הפוך כמו ודעת ברור שפתי מללו ר"ל שפתי יאמרו דעת ברור ונקי מבלי הטעאה וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ד
רוח אל. רצון האל ברא אותי ומאמר פיו תחייני ומוטל א"כ עלי לטעון עבורו ולהצדיקו:

פסוק ה
אם תוכל. אם תמצא ידך די השיב על מאמרי השיבני
ערכה.
ערוך טענותיך לפני והתיצב למולי ר"ל כל מה שתוכל להשיב אמור:

פסוק ו
הן אני כפיך לאל. הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמר פיך שאמרת לא איש כמוני אעננו נבוא יחדיו במשפט (לעיל ט) עתה הנני איש כמוך כי מחומר קורצתי גם אני כמו אתה:

פסוק ז
הנה אימתי. לא תהיה נרעד מפחדי להסתם טענותיך
ואכפי.
הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר"ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך:

פסוק ח
אך אמרת באזני. כאומר אם לא דברת אלי כ"א לרעיך אך באזני באה ושמעתי גם אני
וקול מלין.
קול דברים בעלמא מבלי השכל:

פסוק ט
חף אנכי. מנוקה אני מעון והוא כפל במ"ש:

פסוק י
הן תנואות. הנה מצא עלי עלילות דברים וחושב אותי לו לאויב וכאלו ינקום בי:

פסוק יא
ישם בסד. שם רגלי בכבלי עצים סגורים ועוד הוסיף לשמור כל ארחותי לבל אברח עם כי רגלי סגורים וא"א לי ללכת ור"ל הרבה עלי מכאובות עד בלי די והנה הדברים האלה שמעתי אותך מדבר:

פסוק יב
הן זאת וגו'. ר"ל הנה זאת אשר אענך שלא תצדק בתרעומותיך הוא על כי ירבה אלוה במעלה מן האנוש ואם האיש השלם אינו מבקש עלילות כ"ש המקום ב"ה אשר יגדל מאד ממעלת האבות וכאומר לא אשיב לך כמו שהשיבו רעיך שלא תצדק בעבור כי אתה מלא עון כי יתכן שאתה צדיק ועכ"ז לא תתרעם בצדק כי בודאי הדין עם המקום וכאשר יפרש אמריו למטה במענה הזאת חשבת למשפט וגו' :

פסוק יג
מדוע אליו ריבות. מדוע טענת למולו על אשר לא יענה לאדם על דבריו ר"ל לא יגלה אוזן האדם במה חטא ואשם למען יחדל מהם וימהר לשוב וזהו מה שאמר פשעי וחטאתי הודיעני (לעיל יג):

פסוק יד
כי באחת. הנה לא כן הוא כי האל ידבר בענין אחת ועוד בענין שני למי אשר לא יראנה את הראשונה ולא יבין בה:

פסוק טו
בחלום. האחת הוא כי בחלום מראית הלילה או בעת נופלת תרדמה על אנשים והיא שינה עמוקה או בעת התנמנם על המשכב והיא שינה קלה לכ"א לפי הכנתו:

פסוק טז
אז יגלה. בחלום יגלה אוזן אנשים כי מראה לו בחלום דבר ידמה לאשר נגזר עליו שהיא מדה במדה לדבר אשר חטא ואשם
ובמוסרם יחתום.
ואם לא ישכילו לדעת ע"י החלום ולא ישובו לה' אז יגמור ההודעה במה שישלח עליהם יסורים הראוים להם הדומים אל פשעיהם להשכיל מהם ולשוב לה' ואלה הם האמירה לגבוה וכמ"ש תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ):

פסוק יז
להסיר. ר"ל מתחלה יגלה אוזן בחלום למען הסיר את האדם מן מעשה הגזירה כאשר ישוב לה' ולמען יהיה נכסה הגאוה מן האדם לבל יוסיף להתגאות עוד ולמרוד בה':

פסוק יח
יחשוך נפשו. ובזה ימנע נפשו מן הקבר וגם חייו יציל מעבור בחרב ר"ל גם בימי חייו ינצל מן היסורים:

פסוק יט
והוכח במכאוב. וכאשר הוכח במכאוב על כי לא השכיל בהודעת החלום ולא שב לה' ובא לו ההודעה השניה שנתייסר במכאוב לשכוב חולה על משכבו הנה מתחילה עדיין רוב עצמיו איתן וחזק כי אולי ישכיל במעט מן המכאוב :

פסוק כ
וזהמתו. ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם
מאכל תאוה.
תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב לה:

פסוק כא
יכל בשרו. אז משמן בשרו ירזה ויכלה מן הראיה ר"ל תמהר לכלות כאלו יראה לעין כליון הבשר ואף עצמותיו יכותתו עם כי לא רואו לעין האדם כי מבפנים המה מ"מ כן היא באמת:

פסוק כב
ותקרב. וכאשר עדיין לא השכיל קרבה נפשו לבוא אל הקבר כי יסתכן מאד
וחיתו.
נפשו החיונית קרבה לבוא על ידי שלוחי מלאך המות הממיתים את האדם:

פסוק כג
אם יש עליו. כאשר יהיה נדון אז בב"ד של מעלה אם ימצא עליו מלאך מלמד זכות ומליץ טוב להגיד על האדם יושר מה אשר עשה ואף אם המלאך הזה הוא אחד מן אלף כי תתקצ"ט מלמדים עליו חובה והוא לבדו מלמד זכות :

פסוק כד
ויחוננו. עכ"ז יחנן אותו המקום ויאמר אל המלאך המליץ פדה אותו מרדת שחת כי בהזכות והיושר ההוא מצאתי די פדיון נפשו עם כי רבו מלמדי החוב וכי היושר ההוא לגודל ורב יחשב ויכריע את הכל:

פסוק כה
רוטפש. ואז ירוטב בשומן ויתרבה בשרו יותר מימי נעוריו כי דרך האדם להיות אז רטוב וממולא בבשר
ישוב לימי עלומיו.
בחוזק ובבריאות:

פסוק כו
יעתר. וכאשר יעתר אל אלוה וירצה אותו בתפלה וירא פניו להודות לפניו בתרועה על שגאל נפשו מן המות
וישב.
ואז עוד ישיב לו המקום גמול צדקתו ולא ינכה בעבור מה אשר גאל נפשו מן המיתה:

פסוק כז
ישור. וכאשר יצעד וילך אצל מרבית אנשים ויתוודה ברבים ויאמר הנה חטאתי ועויתי את דרך הישר ולא אחזתי דרך השוה והישר ובעבור זה באה עלי המכאוב ולא על חנם :

פסוק כח
פדה נפשו. בהוידוי הזה פדה נפשו מעבור בשחת הקבר ונפשו החיוני תראה באור החיים ר"ל הצלת המות יחשב על מעשה הוידוי אבל לא ינוכה מה מצדקתו:

פסוק כט
הן כל אלה. כדברים האלה יפעל האל פעמים שלש עם האדם ר"ל כאשר ישוב ויחטא עד שלש פעמים יעורר לבו לתשובה בחלום ואם לא ישכיל יוכח במכאוב:

פסוק ל
להשיב. בכדי להשיב נפשו מן הקבר ולהיות עוד נפשו מאירה באור החיים הנצחיים בעוה"ב:

פסוק לא
הקשב איוב. כאומר הנה השבתי לך על מה שאמרת שלא יענה המקום לבני אדם כי לא כן הוא כי החלום והמכאוב הן הן אמריו והקשב עוד ושמע אלי ושתוק ואנכי אדבר להשיב על יתר דבריך:

פסוק לב
אם יש מלין. אם יש מה עמך להשיב על הדברים שכבר אמרתי השב עליהם ודבר כל אשר עם לבבך כי כל חפצי להצדיק אותך וטוב לך לדבר כל מה שבלבבך ועל כולם אשיב להיישירך בדרך האמת והצדק כ"א תחדל מלדבר ותשמור הדברים בבטנך תשאר א"כ בדעת כוזבת ולא תצדק עוד:

פסוק לג
אם אין. אם אין בידך מה להשיב שמע אתה אלי והחרש ואלמדך חכמה ביתר הדברים (העולה מהמענה ההיא אשר אמר לאיוב הנני איש כמוך כאשר שאלת ואני אשיב לך במקום האל ועל מה שהתלונן איוב לומר מדוע לא יענה המקום לגלות לאיש פשעו ישיב לאמר לא כן הוא כי בחלום ידבר בו ויוכיחו במכאוב וזו היא האמירה לגבוה ויספר עוד חסדי המקום ואף יבטיחו להשיב עוד על יתר דבריו):


הפרק הבא    הפרק הקודם