רשי, איוב פרק ט



פרק ט, א

מענה איוב.
פרק ט, ג

לריב עמו.
להתווכח עמו.

פרק ט, ד

חכם לבב.
הוא לריב. ואמיץ כח. להיפרע. מי הקשה. לבו והלך שלם פרעה הקשה ונחסר וכן כל המקשים.

פרק ט, ה

המעתיק הרים.
המסלקם כהופכו סדום. ולא ידעו. עד שנהפכו.

פרק ט, ו

המרגיז ארץ.
בהביטו אליה ותרעד.

פרק ט, ז

האומר לחרס.
לשמש דום והוא שמר אמרת מלך ולא יזרח. ובעד. וכנגד הכוכבים יסגור מחיצה ולא יאירו.

פרק ט, ח

נוטה שמים לבדו.
ומלאכים נבראו ביום שני שלא תאמר מיכאל מתח בצפון וגבריאל בדרום. על במתי ים. על גובהי ים ועל מעשה בראשית נאמר שגבהו המים התחתונים לרום למעלה ודרכם.

פרק ט, ט

כסיל וכימה.
מזלות הם. וחדרי תימן. להכניס שם סופה, כמו שאמר מן החדר תבוא סופה (לקמן לז).

פרק ט, יא

הן יעבור וגו'.
ידעתי כי כל אשר יחפוץ יעשה. יעבור עלי. לפני ולא אראנו.

פרק ט, יב

יחתוף.
יכה פתאום כמו (משלי כג) היא כחתף תארוב לשון פתאום הוא.

פרק ט, יג

לא ישיב אפו.
מפני יראת וצדקת ס"א איש. תחתיו שחחו. צבא מרום שבאו לעזור את מצרים, מצרים נקרא רהב, שנאמר: לכן קראתי לזאת רהב הם שבת (ישעיה ל) על שם גאותם אשר אמרו מי ה' וגו' (שמות ג).

פרק ט, יד

אף.
כל שכן.

פרק ט, טו

לא אענה.
אירא להרים קול לפניו. למשופטי. כמו לשופטי.

פרק ט, טז

לא אאמין.
לא אוכל להאמין מיראתי אותו כי איך לא איראנו.

פרק ט, יז

אשר בשערה.
נתחלפה צורתי ס"א שורתי לפניו. ישופני. יכתתני ואכות אותו טחון (דברים ט) מתרגמינן ושפית יתיה. פצעי. מכה המוציאה דם וליחה.

פרק ט, יח

לא יתנני.
אינו מניחני להשיב רוחי אלי.

פרק ט, יט

אם לכח.
איך אריב עמו אם לכח הוא בא אמיץ הנה הוא, ואם למשפט מי יוכל להועידני לפניו ולהחזיק דבר משפטי הלא.

פרק ט, כ

אם אצדק פי ירשיעני.
כי יסתמו דברי מיראה ויעקשני פי.

פרק ט, כא

תם אני.
יודע אני בעצמי שאני תם ואעפ"כ לא אדע נפשי במה אמצא נופש.

פרק ט, כב

אחת היא.
בעולם ועליה אמרתי שתם ורשע הוא מכלה בעבורה, ומה היא.

פרק ט, כג

אם שוט.
לשון של שטן ימית פתאום את הצדיק. למסת נקיים. שהמית ילעג.

פרק ט, כד

ביד רשע.
כלפי שטן. פני שופטיה יכסה. מהבחין בדבר אמת. ואם לא איפוא. דבר אמת דבר זה מי הוא המכלה את התמימים.

פרק ט, כה

וימי.
עם כליון שאר התמימים קלו מני רץ.

פרק ט, כו

אבה.
שם נהר שוטף. יטוש. יפרח.

פרק ט, כז

שיחי.
דברי צערי. פני. חמתי. ואבליגה. אתחזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה).

פרק ט, כח

יגורתי כל עצבותי.
שלא יניחוני מלצעוק. ידעתי כי לא תנקני. מעוני מלהפרע ממנו.

פרק ט, כט

למה זה הבל איגע.
לבא במשפט.

פרק ט, ל

בבור.
נקיון.

פרק ט, לא

בשחת תטבלני.
להיות צחון ומגואל כלומר אז תמצא לי עון רב.

פרק ט, לב

במשפט.
בדברי תוכחות משפט משמש ג' לשונות תחלתו הוכחת דברים, אמצעיתו פסק דין וסופו משטר יסורין וגיבוי חוב, ופעמים שהמקרא כותבו ע"ש תחלתו ופעמים ע"ש אמצעיתו ופעמים ע"ש אחריתו.

פרק ט, לג

מוכיח.
דרשני"ר בלע"ז מראה לכל א' חובתו וזכותו. ישת ידו. משטר אימתו וניגושו. על שנינו. שלא יחזק החזק את הרפה.

פרק ט, לה

כי לא כן אנכי.
על כן שאנכי ירא אני מוחזק בי שלא אתחייב בדין.


הפרק הבא    הפרק הקודם