מצודות דוד, משלי פרק ב



פסוק א
בני. אמר שלמה במקום ה' לבן תחשב לי אם תקח אמרי בלבך
תצפון.
לשומרם מן השכחה:

פסוק ב
להקשיב. ר"ל אמרי המה להקשיב אזנך לחכמה ולהטות לבך לתבונה:

פסוק ג
כי אם. כאשר תקרא לבינה להתקרב אליה:

פסוק ד
ככסף. כהמבקש את הכסף:

פסוק ה
ודעת אלהים. הם רזי התורה:

פסוק ו
יתן חכמה. יתן לך חכמה מפיו ר"ל יגלה לך מסתרי החכמה כאלו מפיו יאמר לך:

פסוק ז
יצפון. ה' הסתיר רזי התורה ושומרם לתתם לישרים בלבותם ומגן הוא להולכי תום דרך להצילם ממכשול:

פסוק ח
לנצור. להשכילו לשמור ארחות משפט כי הוא ישמור דרך חסידיו לבל יטו מדרך האמיתי:

פסוק ט
אז. ר"ל כאשר תחפש אחר החכמה ובעבור זה ישכילך ה' אז תבין וגו'
כל מעגל טוב.
תבין מהו המעגל היותר טוב:

פסוק י
כי תבוא. כאשר תבא החכמה בלבך והדעת תהיה נעים לנפשך להתאוות לה בחשק נפלא:

פסוק יא
מזמה. אז מחשבת החכמה תשמור עליך:

פסוק יב
מדרך רע. היא דרך מינות
מאיש.
מפתויי איש המדבר תהפוכות, ר"ל המהפך דברי התורה אחר דעתו המשובשת:

פסוק יג
העוזבים. ר"ל העוזבים דרך האמיתי להעמיד על דרכי מינות:

פסוק יד
השמחים. כאשר יעשו הרע ישמחו ולא ידאגו כדרך המאמין בהשגחה ושכר ועונש שאף אם בא לידו דבר עבירה בהסתת היצה"ר מלא הוא מדאגה מאימת הדין
בתהפוכות.
בעת ימצאו מקום להפוך הכוונה אחר רוע מחשבתם:

פסוק טו
ארחותיהם עקשים. ר"ל אין חברה ישרה בכל דרכי למודם:

פסוק טז
להצילך. מוסב למעלה לומר החכמה תשמור עליך להצילך מאשה זרה היא אשת איש שהיא זרה לך
מנכריה.
מהאשה הנכריה ההיא אשר מחלקת אמריה בפתוי והסתה:

פסוק יז
אלוף נעוריה. בעל נעוריה
ואת ברית.
כי גם הנשים נכנסו בברית ה' לקיים מצות ה' ולא תמעול מעל באישה:

פסוק יח
כי שחה. בית הזונה הוא מקום מדרון לרדת בה אל המיתה
מעגלותיה.
ההולכים אל ביתה הולכים המה אל מקום הרפאים הם המתים שנרפו ונחלשו וכוחם תש ור"ל הבא אל ביתה יוכשל בה ויאבד נפשו:

פסוק יט
כל באיה. כל הבאים אליה לא ישובון מדרכם הרע כי קשה מאד לפרוש ממנה ולא ישיגו עוד מעתה ארחות חיים ונאמר אף למשל על דרכי המינות כי קשה מאוד לפרוש ממנה אחר שהורגל בה:

פסוק כ
למען תלך. מוסב למעלה לומר החכמה תשמור עליך מזה למען תלך בדרך טובים אשר ימנעו ללכת בדרך הזה וארחות וגו' וכפל הדבר במ"ש:

פסוק כא
ישכנו ארץ. יהיו שוכנים בארצם עד עולם
יותרו בה.
בעת יגרשו ממנה הרשעים אז המה ישארו בה:

הפרק הבא    הפרק הקודם