[כג, א-ג]
כי, ושמת, אל -
ג' דבקים.
ללחום -
לאכל לחם.

בין תבין -
לשון עיין וכן: אבינה בבנים, כלומר את העומדים לפניך להתענג במדת המאכל תבין בהם, וי"ו ושמת תחת או.

בלועך -
הוא בית הבליעה, כלומר או תשים סכין בלועך, אם אתה בעל נפש המתאוה ומושל עליה והזכיר הלחם כי הוא עיקר הסעודה, או הוא כלל המאכלים, כענין: נותן לחם לכל בשר.

כזבים -
חסר איש, כלומר אם הוא לחם איש מדבר כזב אל תתאו לחמו ומטעמותיו.

[כג, ד]
מבינתך -
שתבין לקבץ עושר חדל ממנה.

[כג, ה]
התעיף -
יתכן להיותו מן תעופה.
וטעמו: אם תאיר עינך להביט בעושר.

[כג, ז-ט]
כי, פתך, באזני -
ג' דבקים.
רע עין -
עין רעה ורעה עינך הוא חסר איש וכן טוב עין הוא יבורך והראוי איש טוב עין.

שער -
פועל עבר מן מאה שערים, כלומר באיש ישים שיעור בנפשו, לומר לך: אכול ושתה כן הוא עושה.

ולבו בל עמך -
שלא יאהבך באכלך לחמו.

תקיאנה -
כי בעין רעה הביט אליך.

ושחת -
שתחשב בולע ולא יהיו דבריך הנעימים נחשבים מאומה.

אל תדבר -
ליסרו כי הוא יבוז לשכל מליך והם דבריך הנעימים.

[כג, י]
אל תסג -
פעם שנית בעבור ובשדה יתומים אל תבא, ופירוש אל תבוא בשדהו לקצור תבואתו, או לא תכנס בו בחזקה, כי השם שהוא גואלם שיגאל השדה מידך חזק הוא, שלא תעמוד לפניו.

[כג, יב]
הביאה, אל, אתה -
ג' דבקים.
למוסר -
שתביאו למקום מוסר החכמה ושלא תמנע מנער מוסר.

תציל -
שלא תמות הנפש במיתת הגוף, או תציל שלא ימות טרם עתו.

[כג, טז]
כליותי -
מן: כלתה לישועתך, כי מדת התאוה בהם נודעת, על כן תעלוזנה.

[כג, יז]
בחטאים -
הידועים על כן נפתח הבי"ת.

כי אם -
באיש יראת ה' תקנא.

[כג, יח]
אם -
לאמת הדבר.

אחרית -
שתחיה והאחרית רמז לזקנה, או לבניו הנשארים אחריו.

ותקותך -
שתקוה לאל להטיב לך.

[כג, יט]
ואשר בדרך -
מוסר לבך.

[כג, כא]
תלביש -
פירוש התנומה היא תלביש בגדים קרועים לישן.

[כג, כב]
כי זקנה -
אע"פ שזקנה אמך אל תבוז לה.

[כג, כג]
אמת -
המלה חסרה ספרי אמת, קנה ואל תמכור.

[כג, כד]
יולד חכם -
מי שיוליד בן חכם - ישמח בו על כן.

[כג, כה]
ישמח אביך ואמך - ויולדתך כפל הדבר.

[כג, כו]
תנה, כי, אף -
ובהם תזהיר להשמר מן הזונות.

תנה בני -
היא כונת הלב לקבל בדבור.

תצרנה -
תרצנה כתיב, ופירוש עיניך ירוצו דרכי המצות.

[כג, כז]
שוחה -
חסר כ"ף.

צרה -
הפך רחבה והטעם שלא יוכל איש, להתהפך מצד אל צד.

[כג, כח]
כחתף -
כאשר היא תוכל לחטוף או תארוב.

תוסיף -
על הבוגדים אחרים כמותם.

[כג, כט]
למי אוי -
כאילו הזהיר להשמר מן היין, או שיקרא על קורותיו אוי.

אבוי -
שם דבר מן אביון.

למי שיח -
נגעים.

למי פצעים חנם -
שיבואוהו חנם.

חכלילות -
אודם העינים, מרוב שתיית יין.

[כג, ל]
למאחרים -
חסר, וכן הוא למאחרים שבת על היין.

ממסך -
שם התאר על משקל ממשח, וטעמו יין מסוך מן מסכה יינה.

[כג, לא]
אל תרא -
אל תחפוץ לראות אע"פ שהוא נותן היין בכוס יפה.

עינו -
כלומר מראהו.

יתהלך -
בכוס.

במישרים -
יחשוב שהוא ישר ולא יזיק לו.

[כג, לב]
אחריתו -
לאחר שיהא נשתה ואחר שתייתו כנחש ישוך אותך ויפרש אותך כענין ישך, ומזה הענין נקרא פרש בעבור הפרישין אשר ברגליו.

[כג, לג]
זרות -
חסר, כלומר יראו נשים זרות.
והטעם: יחפצו לראותם.

[כג, לד]
כשוכב בלב ים -
כי יחשוב שהוא חונה והוא נוסע.

חבל -
שם והוא החבל שקשור בברזל הספינה, והענין שלא תרגיש עת חנותך ונסעך, ותאמר: כאשר ישך אותך היין, הכוני מכים ולא אדע עת חליתי מן המכות.

[כא, לה]
הלמוני -
הולמים ולא הרגשתי ההולם.

מתי אקיץ -
מייני.

אוסיף -
לבקשו לנצח.