ראב"ע מגילת רות פרק ב
[ב, א]
מודע. קרוב ידוע, כמו ומודע לבינה תקרא.
לאישה. מאת אישה והנה הלמ"ד כמו אמרי
לי אחי הוא.
בועז. אמרו רבותינו ז"ל שהוא אבצן שהיה שופט את ישראל.
[ב, ב]
אחר אשר אמצא חן בעיניו. יש אומרים כי הוי"ו שב אל בועז הנזכר. והטעם אולי יהיה. ולפי דעתי שהוי"ו שב אל בעל השדה, ואם לא נזכר בעבור ויקר מקרה, וטעמו כן הוקרה.
ה' עמכם. לעזור אתכם בעבור שהם עמלים.
יברכך ה'. שיתן ברכה בקציר.
[ב, ה]
למי הנערה הזאת. חשב שהיא אשת איש. אולי שאל את הנער כי ראה לבושה כלבוש ארצה, גם הצורות משתנות בעבור האוויר, ודרך הדרש ידוע.
[ב, ז]
ותבא ותעמד. שתתעסק תמיד בצרכה ולא בדבר אחר שלא יחשדנה בעבור יפיה.
זה שבתה הבית מעט. זמן מועט.
שבתה. שישבה.
וטעם
בית. כמו סוכה.
[ב, ח]
תעבורי. בשורק תחת חולם, כמו ישפוּטו הם, והיא מלה זרה, בעבור היותה מלרע. אולי היתה כן בעבור שאיננו במקום מוכרת.
ונו"ן
תדבקין - נוסף.
[ב,ט]
וצמית. בא בבעלי הה"א בסוף.
[ב, יא]
הגד הגד לי. פועל שלא נקרא שם פועלו.
אשר לא ידעת. לדור עמהם.
[ב, יב]
משכרתך. כמו מתכונת הלבנים, והוא שם מן הבניין הכבד הנוסף בעבור המ"ם.
[ב, יג]
ואנכי לא אהיה. אינני ראויה להיות כאחת שפחותיך.
[ב, יד]
בחמץ. בעבור החום.
ותותר. בעבור סוף פסוק כמו זכור מלחמה אל תוסף.
ויצבט. אין לו חבר ופירושו כמו נתינה.
[ב, טו]
של תשלו. מגזרת שלל. ויש אומרים כמו שגגה מן על השל.
[ב, יז]
ויהי כאיפה שעורים. פעם אחת שאלני אדם, מה טעם באיפה שעורים. אמרתי לו, אין טעם לשאלה הזאת, כי הכתוב ספר מה היה. אז נקלותי בעיניו, ויאמר לי כי יש לו טעם, ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו.
והנה בא ביום אחד ואמר לי, כי יש לו טעמים הרבה.
האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעלה, וטעם 'איפה' - צ"ו רמונים שהיו על העמוד, וזה בגימטריא 'איפה', ופירוש 'שעורים' כמו 'שיעורים' כמו 'שער בנפשו'.
וטעם אחר, '
ויהי' - שתי מלות, ארמית ועברית. ו
היא כאשר ראתה שיתלה אבשלום שהוא מבניה, והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו. ואחר כך 'איפה שערים' - לשון רבים, בעבור היותו כבד עליו.
וטעם אחר, כי תחילת אות
כאיפה עם תחילת
שעורים הוא בגמטריא 'ישי' שהוא צדיק גמור.
אז שמח וישב לבו בקרבו.
[ב, כ]
ברוך ה' אשר לא עזב חסדו. לאות כי עשה חסד בתחילה עם אלימלך ועם בניו כי שופט היה.
החיים. נעמי ורות.
מגואלנו הוא. אין הגאולה יבום רק הוא דרך אחרת.
[ב, כב]
כי תצאי ללקוט עם נערותיו. ולא עם הנערים שהוא נצב על הקוצרים והקוצרות.
ולא יפגעו בך. אנשים וכמוהו רבים.
[ב, כג]
ותשב את חמותה. כמו עם חמותה.