ויהי אחרי המגפה, שאו
כל מקום שנופלין הוזקקו למניין.
משל לזאב, שנכנס לתוך הצאן, הורד בעל הצאן למנותן, מה חסרו.

דבר אחר:
למה מנה אותן?
משל לרועה שמסר לו בעה"ב צאנו במניין השלים הרועה שמירתו כשמחזירן צריך למנותן כשיצאו ישראל ממצרים מסרן למשה במניין דכתיב: וידבר ה' אל משה במדבר סיני שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי, הרי קבלן במצרים במניין. בא ליפטר מן העולם בערבות מואב החזירם במניין.


לאלה תחלק הארץ
ומי הן לעומדים בערבות מואב והלא ליוצאי מצרים נתחלק הארץ, דכתיב: (שמות ו) ונתתי אותה לכם מורשה.

מפני מה לא חלקה להן?
לפי שצפוי לפני הקב"ה שסוף עתידין משפחות לכלות מהן.

ומי הן?
אלו שכתובות למעלן: (שם ) ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית, הרי ו', כשאתה קורא לנמואל משפחת הנמואלי, אין שם אחד.
וכן בבנימין: בני בנימין בלע ובכר וגו' הרי י', וכשבא אתה למנותן: בלע משפחת הבלעי וגו'. חסרו ה' מן הבנים, הרי ששה משפחות על הזנות בעצת בלעם, אין שאינה עושה את שלה, לכך אמר הקדוש ברוך הוא: מה אני מחלק את הארץ לבני אדם העתידים למות!
כיון שבאו לערבות מואב ועמדו על בוריים, אמר לו הקב"ה: לאלה לחלק הארץ.


זה שאמר הכתוב: (משלי יח) מדינים ישבית הגורל, לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב,
(בראשית מט)זבולן לחוף ימים ישכון.
יששכר רובץ בין המשפתים.
מאשר שמנה לחמו.
אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל ומעשה נסים היה בגורל.
אלעזר בן אהרן מולבש אורים ותומים וקלפי הגורל לפני יהושע, שנאמר: (יהושע יט)ויריתי לכם גורל פה לפני ה', ועד שלא יעלה הגורל אלעזר אומר ברוח הקדש: גורל שבט פלוני עולה, שיטול ממקום פלוני ויהושע פושט ידו ועולה, שנאמר: (שם יט) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וזו הייתה יתירה, שהיה הגורל צווח בשעת עלייתו: אני גורל פלוני, השבט עליתי לו במקום פלוני.

ומנין שהיה הגורל מדבר?
דכתיב:על פי הגורל.