את קרבני לחמי לאשי
א"ל הקב"ה למשה: אמור להם לישראל לא שאני צריך לקורבנות, כל העולם כולו שלי הוא! הבהמה שאתם מקריבים אני בראתי אותה.
וכן הוא אומר: (תהלים נ) אם ארעב לא אומר לך, אין לפני אכילה ושתיה.

אמר רבי סימון:
י"ג מדות רחמים כתיב בי, שנאמר: (שמות לד) ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' וגו' ויש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי?! הוי, אם ארעב לא אומר לך.

אמר רבי יהודה בר' סימון:
אמר הקדוש ברוך הוא: עשרה בהמות טהורות מסרתי לך, שלשה הן ברשותך ושבעה אינן ברשותך ולא הטרחתי עליך שתהא מחזיר בהרים להביא קרבן מאלו שאינן ברשותך, לא אמרתי אלא מהגדילים על אבוסך, הוי, אם ארעב לא אומר לך.

אמר ר' יצחק:
כתיב: את קרבני לחמי וכי יש לפניו אכילה ושתיה?!
למוד ממלאכי השרת: (תהלים קד) משרתיו אש לוהט.
מהיכן ניזונין?

ר' יודן אמר רבי יצחק:
מזיו שכינה הם ניזונין, שנאמר: (משלי טז) באור פני מלך חיים.

אמר ר' שמעון בן לקיש:
כתיב: עולת תמיד העשויה בהר סיני.
אם תאמר שיש לפני אכילה ושתיה, למד ממשה.
ראה מה כתיב בו?
(שמות כד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל וגו',.אלו היה לפני אכילה ושתיה, היה אוכל ושותה, הוי, אם ארעב לא אומר לך.


אמר ר' חייא בר אבא:
בריותי אינן צריכין לבריותי מימיך שמעת שאומרים השקו נא את הגפן הזאת יין שהוא עושה יין הרבה?!
השקו את הזית הזה שמן שהוא עושה שמן הרבה?!
בריותי אינן צריכות לבריותי ואני צריך לבריותי?!

אמר ר' ינאי:
בנוהג שבעולם זה שעובר על גב הנהר אי אפשר לו שלא ישתה ב' או ג' לוגין מים ואני כל הימים וכל המים אני מלא! שעלי כתיב: (ישעיה מ)מי מדד בשעלו מיםואני על לוגך כתבתי. הסך נסך שכר, לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות.


בהמה בראתי בעולמי ואין אדם יכול לעמוד במזונותיה.
ואיזו?
זו: (תהלים נ) בהמות בהררי אלף.

ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ורבנן,
ר' יוחנן אמר:
בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: (ישעיה סה) והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר.

ורבנן אמרי:
בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והוא אוכל.

מה טעם?
(איוב מ) וכל חית השדה ישחקו שם.
אפשר דאית בעיר אכיל בעיר?!

אמר רבי תנחומא:
גדולים מעשה אלהינו מה רבו מעשיו.

ומהיכן הוא שותה?
ר"י בן לוי אמר:
כל מה שהירדן עושה לו' חדשים ומכניס הוא עושה גמיעה אחת, שנאמר: (שם)הן יעשק נהר ולא יחפז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו.

ורבנן אמרי:
כל מה שהירדן מכניס לי"ב חדש הוא עושה גמיעה אחת, שנאמר: (שם) יבטח כי יגיח ירדן אל פיהוויש בהן לכלוך פה.

רב הונא בשם רב יוסף אמר:
אין בו כדי לכלוך פה.

ומהיכן הוא שותה?
תני, רשב"י:
ונהר יוצא מעדן ויובל שמו, שנאמר: (ירמיה יז)ועל יובל ישלח שרשיו וממנו שותה.

תני, בשם ר' מאיר:
(איוב יב) ואולם שאל נא בהמות ותורך ועוף השמים ויגד לך.
שאל נא בהמות, זו בהמה.
ועוף השמים, זו זיז שדי.
או שיח לארץ ותורך, זה גן עדן.
ויספרו לך דגי הים, זה לויתן. מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת:


מלך אחד היה לך זה שלמה: (מלכים א ה) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים ועשרי' בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים.

אמר רבי יהודה בר' זבידא:
אלף נשים היו לו לשלמה וכל אחת ואחת עושה לו בכל יום כזה.
זו סבורה, שאצלה הוא סועד.
נחמיה הפחם לא היה יכול לעמוד בסעודתו, שנאמר: (נחמיה ה') ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש ברורות וצפרים נעשה לי.
אמר הקב"ה: בני! לא מפני שיש לפני אכילה ושתיה אמרתי לכם אלא בשביל הריח שתהיו ערבים ונוחין לפני, כריח ניחוח.


תשמרו להקריב לי במועדו
זה שאמר הכתוב: (משלי יב)צדיק אוכל לשובע נפשו, זה אליעזר שאמר לרבקה: הגמיאני מעט מים, כדי גמייא.
ובטן רשעים תחסר, זה עשו, שאמר ליעקב: (בראשית כה)הלעיטני נא.

אמר רבי יצחק בר ר' זעירא:
עשו פער פיו כגמל, אמר: אפתח פי ואתה מכניס.

התם תנינן:

אין אובסים את הגמל ולא דורסים אבל מלעיטין.

צדיק אוכל לשובע נפשו, זו רות המואביה, שכתוב בה: (רות ב) ותאכל ותשבע ותותר, שהברכה היתה בפיה של אותה צדקת.

ובטן רשעים תחסר, אלו אומות העולם.

מעשה בעובד כוכבים אחד, שזימן כל בני עירו.
אמר רבי דוסתאי:
אותי זימן לאותה סעודה עם כל בני עירו ולא היה שלחנו חסר מכל מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד.

מה עשה?
נטל את הטבלא מלפנינו שהיתה יפה כששה ככרי כסף ושברה.
אמרתי לו: מפני מה עשית כך?
אמר: לי אתם אומרים שהעולם הזה שלנו והעולם הבא שלכם.
אם אין אנו אוכלין עכשיו אימתי אנו אוכלים?
קראתי עליו: ובטן רשעים תחסר.


ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים
לא שניהם בבת אחת, אלא את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים.

אר' יהודה ב"ר סימון:
מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עון.

כיצד?
תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שנעשו ביום, מכל מקום לא לן אדם בירושלים ובידו עון, שנאמר: (ישעיה א)צדק ילין בה וגו'.
אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: בעוה"ז אתם מקריבין לפני לחם הפנים וקרבנות, לעוה"ב אני אערוך לכם שלחן גדול ויהיו עובדי כוכבים רואין ובושים, שנאמר: (תהלים כג) תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה.
וכן הוא אומר: (ישעיהו סה) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו.


צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי.
זה שאמר הכתוב: (איוב לז) שדי לא מצאנוהו שגיא כח.
וכתיב (שם לו)הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה.

כיצד יתקיימו שני מקראות אלו?
אלא כשהוא נותן להם נותן להם לפי כוחו וכשהוא מבקש, אינו מבקש אלא לפי כחן.

ראה מה כתיב?
(שמות כו) את המשכן תעשה עשר יריעות ועתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק חופה של ענני כבוד, שנאמר: (ישעיה ד) וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה.

ועשן בחופה למה?
כל מי שנותן עיניו עושנות וצרות בתלמידים בעוה"ז מתמלא חופתו עשן לעוה"ב.

אש בחופה למה?
מלמד, שכל צדיק שהוא מעולה מחברו חפתו נכוית ממנו.
נוגה, שזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, לכך כתיב: (איוב לו)הן אל ישגיב בכחו, כשבקש מהם לא ביקש אלא לפי כחן, (שמות כז)ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד.

וכשהאיר להם לפי כחו: (שם יג)וה' הולך לפניהם יומם.
ולעתיד לבוא: (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח.
(שם) ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה.
(שם) והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך.
וכתיב: (שם ל)והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, הוי, הן אל ישגיב בכחו.

כשבקש מהם לא בקש מהם אלא לפי כחן, כמה דאת אמר: (שמות כג)ראשית בכורי אדמתךוכשנותן להן לפי כחו: (יחזקאל מז) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר.

מהו לחדשיו יבכר?
שכל אילן מחדש בכורים אחרים כל חדש וחדש, לא כבכורי חדש זה בכורי חדש זה.
כשבקש לא בקש אלא לפי כחן: (ויקרא כג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר.
ונותן להן לפי כחו: (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן.
(שם נה) תחת הנעצוץ יעלה ברוש.


ביום השמיני עצרת תהיה לכם
זה שאמר הכתוב: (שם כו)יספת לגוי ה'.
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם! הוספת שלוה לדור המבול, שמא הקריבו פר אחד ואיל אחד, לא דיין שלא כבדוך אלא אמרו: (בראשית יא) הבה נבנה לנו עיר. וכן לסדומיים,
וכן לפרעה,
וכן לסנחריב,
וכן לנ"נ.

שמא הקריבו אחד מהם פר אחד ואיל אחד?
לא דיין שלא הקריבו אלא הכעיסוך ולמי נאה להוסיף שלוה וכבוד לישראל, שנאמר: יספת לגוי ה' ואין גוי אלא ישראל, שנאמר: (ש"ב ז) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.

אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! עליך ליתן לנו את המועדים ועלינו להיות מקריבים לפניך קורבנות כראוי. נכבדת, נתת לנו ראשי חדשים ואנו מקריבים לפניך, שנאמר: (במדבר כח) ובראשי חדשיכם.
בפסח הקרבנו לך,
ראש השנה הקרבנו לך,
יוה"כ הקרבנו לך,
וכן בחג,
אפילו מועד אחד לא בטלנו.

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: עליך להוסיף לנו מועדות ועלינו להיות מקריבים לפניך ומכבדין אותך: (ישעיה כו)יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ.
אמר להם הקב"ה: חייכם! איני מחזיר ימים טובים מכם אלא אני מוסיף לכם מועדות שתשמחו בהם, שנאמר: ביום השמיני עצרת.


ביום השמיני עצרת
זה שאמר הכתוב: (תהלים קט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה.
את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים פרים על שבעים אומות.
אמרו ישראל: ריבון העולמים! הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו, שנאמר: תחת אהבתי ישטנוני. לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא: עכשיו הקריבו על עצמכם, ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד.

משל למלך, שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא ליטרא בשר או של דג או ירק.
כך אמר הקב"ה לישראל: (במדבר כט) ביום השמיני עצרת תהיה לכם, גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד.


ביום השמיני
מה ראה להיות פוחת כל יום?
למדך התורה דרך ארץ מן הקורבנות, שאם ילך לאכסניה וקבלו חברו יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות, ב' מאכילו בשר, בשלישי מאכילו דגים, ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך, עד שמאכילו קטנית.

תהיה לכם
מהו תהיה לכם?
אמר להם: המועדים נאים לכם.

שאל עובד כוכבים אחד את ר"ע, אמר ליה:
למה אתם עושים מועדות לא כך אמר לכם הקדוש ברוך הוא (ישעיה א) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי?
אמר לו ר"ע: אילו אמר חדשי ומועדי שנאה נפשי, היית אומר, לא אמר אלא חדשיכם ומועדיכם, בשביל אותן מועדות שעשה ירבעם, שנאמר: (מ"א יב) ויעש ירבעם חג בחדש הח' בט"ו יום לחדש כחג אשר ביהודה (שם) ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר, אבל המועדות האלו אינן בטלים לעולם ולא החדשים.

למה?
שהן להקדוש ברוך הוא, שנאמר: (ויקרא כג) אלה מועדי ה'.
וכן (שם)אלה הם מועדי.
וכן (שם) וידבר משה את מועדי ה'.
ולכך אין עתידים ליבטל ועליהם נאמר: (תהלים קיא) סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר.