והקריתם לכם ערים
זה שאמר הכתוב: (שם כה)טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך.
(תהלים פה) זכור רחמיך ה' וחסדיך.
אמר דוד: ריבונו של עולם! אילולי חסדיך שקדמו לאדה"ר לא היה לו עמידה, שנאמר: (בראשית ב) כי ביום אכלך ממנו מות תמות ולא עשית לו כן אלא הוצאת אותו מגן עדן,וחיה תתק"ל שנה ואח"כ מת.

מה עשית לו?
גרשת אותו מגן עדן, שנאמר: (שם ג) ויגרש את האדם.

ולמה נתגרש?
על שהביא מיתה על הדורות והיה חייב למות מיד אלא שריחמת עליו וגירשתו, כדרך הרוצח בשגגה שגולה ממקומו לערי מקלט, לכך נאמר: זכור רחמיך ה' וחסדיך וגו', כיון שעמד משה ואמר לו הקדוש ברוך הוא: והקריתם לכם ערים.
אמר משה: ריבונו של עולם! זה שהרג נפש בשגגה בצפון או בדרום, מנין יודע היכן ערי מקלט שיהא בורח לשם?
א"ל: תכין לך הדרך, תכוין לך הדרך שלא יהיו טועים וימצא אותו גואל הדם ויהרגהו.
ולו אין משפט מות.
עוד א"ל: היאך?
א"ל: העמד להם איסטליות מכוונות לערי מקלט, שיהא יודע לילך לשם, ובכל איסטליות רשום עליה רוצח לערי מקלט, שנאמר: תכין לך הדרך, לכך אמר דוד: (תהלים כה)טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו, לצדיקים על אחת כמה וכמה! (שם) ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.

ונס שמה הרוצח מכה נפש בשגגה
ולא בזדון ואם יהרג בזדון, ויאמר: בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט?!
אמר הקב"ה: אפילו בורח ונכנס במזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: וכי יזיד איש על רעהו וגו'.

ומי היה זה שברח למזבח ונהרג?
יואב, שנאמר: (מלכים א ב) והשמועה באה עד יואב וגו' אל אהל ה'.
ואומר: (שמואל ב כג)תחכמוני ראש השלישי.
לא היה יודע שכתוב בתורה: (שמות כא) וכי יזיד איש על רעהו וגו', שהלך והחזיק בקרן המזבח?!
אלא אמר: הרוגי ב"ד אין נקברין בקברות אבותיהם אלא הם לעצמן, מוטב לי שאמות כאן ואקבר בקברות אבותי.
(מלכים א ב) וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירות דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי.

ולמה נהרג?
שכן צוהו דוד אביו.
(שם) וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה ואשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם.

מה עשה לו?
את מוצא, בשעה שכתב דוד ליואב (שמואל א יב)הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונקה ומת, עשה כך ונהרג, נתקבצו כל ראשי החיילים על יואב להרגו שהיה ראש הגיבורים, שכך כתיב בו: (שם כג) אוריה החתי כל שלשים ושבעה הראה להם את הכתב, לפיכך כתיב: את אשר עשה לי יואב בן צרויה ואשר עשה וגו'.
היו סבורין כל ישראל שדוד צוהו להרגו, שהיה אבנר בן דודו של שאול, לפיכך כתיב: (שמואל ב ג)אל יכרת מבית יואב זב ומצורע עמד דוד וקלל את יואב וידעו כל ישראל שלא היה מדוד ונתפייסו וצוה לשלמה בנו שיהרוג אותו, שהיה יואב בן אחותו של דוד והיה מבקש להביאו לעולם הבא.
כיון שבקש שלמה להרוג אותו אמר יואב לבניהו: לך אמור לשלמה, אל תדינני בשני דינין, אם תהרגני טול מעלי הקללות שקללני דוד אביך, אם לאו הנח אותי בקללות.
מיד,ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו.

אמר רבי יהודה:
כל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד.
זב מרחבעם בן שלמה, שנאמר: (מלכים א יב) והמלך רחבעם התאמץ לעלות המרכבה.
וכתיב בזב: (ויקרא טו) וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא.

מצורע מעזיהו שנאמר: (ד"ה ב כו) ויהי המלך עוזיהו מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית.

מחזיק בפלך מאסא, דכתיב (מלכים א טו)רק לעת זקנתו חלה את רגליו, שאחזתו פלאגרה.

נופל בחרב מיאשיהו, שנאמר: (ד"ה ב לה)ויורו המורים את המלך יאשיהו.

ואמר רב יהודה אמר רב:
נעצו בו לולינות של ברזל עד שעשאוהו ככברה.

חסר לחם מיהויכין, שנאמר: (מלכים ב כה)וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חייו, משלחנו של אויל מרודך.

את מוצא, כל זמן שהיה יהוידע קיים היה יואש עושה רצון בוראו, שנאמר: (שם יב) ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן.
(ד"ה ב כד) אחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם, שקבל עליו לעשות אלוה, לפיכך: (שם) ואת יואש עשו שפטים.

ומפני מה נהרג אבנר?
מפני שעשה דמן של נערים שחוק, שנאמר: (שמואל ב ב) ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'.

ר' יהושע בן לוי אמר:
על שהקדים שמו לשמו של דוד, שנאמר: (שם ג) וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ.

וחכמים אומרים:
על שלא הניח לשאול להתפייס מדוד והיה ספק בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה:


והקריתם לכם ערים
וכתיב: שש ערי מקלט את שלש הערים.
ג' שבא"י במערב, וג' שבעבר הירדן.
במזרח: בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה, שנאמר:
את בצר במדבר בארץ המישור לראובני,
ואת רמות בגלעד לגדי,
ואת גולן בבשן למנשי,
הרי ג' במזרח.

ג' במערב:
חברון משל יהודה
ושכם בהר אפרים, זהו נפולין.
וקדש בגליל, משבט נפתלי.

משה חלק לראובן ולגד ולחצי שבט המנשה, והבדיל מהם ג' ערים, שנאמר: אז יבדיל משה ג' ערים, אבל יהושע חלק לכל השבטים, ונתן לשבט הלוי מ"ח עיר, ונטלו הכהנים י"ג, והשאר ללוים. ג' ערי מקלט נטלו בגורלם.
ושבט הלוי לא נטלו בארץ.
למה?
אשי ה' ונחלתו יאכלון.

אתה מוצא, סנחריב הגלה אותן ג' גליות:
גלות ראשונה, הגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה.
והשניה, שבט זבולן ושבט נפתלי, שנאמר: (ישעיה ט)כעת הראשון הקל ארצה זבולן וארצה נפתלי.
השלישית, הגלה לשאר שבטים, שנאמר: והאחרון הכביד, הכבידן כבמכבד נ"נ, אף הוא הגלן בג' גליות, מן שבט יהודה ובנימין.
בראשונה, הגלה יהויקים.
ובשניה, יהויכין.

מה עשה?
קשר אותו בקורכין שלו מיוקר, שנאמר: כי הנני משלחך כגבירה.
מה הגבירה הזאת אדם מיקר אותה, כך עשה לו נבוזראדן, הגלה לצדקיהו.
והרי ג' גליות.
ומנין שהיה סנחריב קוזמוקרטור?
שהיה מגלה אלו לכאן ואלו לכאן, והגלה את ישראל לבבל, והביא אלו שבבבל לכאן.
אמר הקדוש ברוך הוא: בעוה"ז ע"י עונות גלו ונתפזרו בשערי הארץ, אבל לעתיד לבוא (דברים לא) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך.
(ישעיה יא) ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ.
וכן ישעיה אומר (שם לה)ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה.