בשבילי התנ"ך

ספורנו, במדבר פרק יח

פסוק א
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְאוּ אֶת עֲון הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁלּא יִקְרַב טָמֵא וְלא זָר לִפְנִים מִמְּחִיצָתו, שֶׁזֶּה מֻטָּל עַל כֻּלְכֶם וְאִם יִקְרַב מֵחֶסְרון הִשְׁתַּדְּלוּתְכֶם תִּשְאוּ אֶת עֲונו.

וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְאוּ אֶת עֲון כְּהֻנַּתְכֶם. עֲלֵיכֶם בִּלְבָד לִשְׁמר שֶׁלּא יִקְרַב זָר לַעֲבודַת כְּהֻנָּה.

פסוק ב
וִישָׁרְתוּךָ. בַּמֶּה שֶׁהוּא מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת בָּנֶיךָ בִּלְבָד.

וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אהֶל הָעֵדֻת. וְהַסֵּדֶר יִהְיֶה כָּךְ: שֶׁ"אַתָּה וּבָנֶיךָ" תִּשְׁמְרוּ לִפְנֵי קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁהוּא אהֶל לָאָרון אֲשֶׁר בּו לוּחות "הָעֵדוּת".

פסוק ג
וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאהֶל. וְהַלְוִיִּים יִשְׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ שֶׁהוּא בֵּית קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמִשְׁמֶרֶת כָּל יֶתֶר הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה חוּץ לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.

אַךְ אֶל כְּלֵי הַקּדֶשׁ. שֶׁהֵם בְּתוךְ הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהֵם הַמְנורָה וְהַשֻּׁלְחָן וּמִזְבַּח הַזָּהָב.

וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ. הַחִיצון שֶׁהוּא מִזְבַּח הָעולָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוּץ לַקְּרָשִׁים.

פסוק ד
וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אהֶל מועֵד. לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים וְהוּא כָּל הֶחָצֵר.

פסוק ה
וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקּדֶשׁ. וְאַתֶּם הַכּהֲנִים תִּשְׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן לִפְנִים מִן הַקְּרָשִׁים.

פסוק ו
לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'. שֶׁיִּתְחַיְּבוּ לַעֲבד בְּמִצְוַתְכֶם בְּכָל הַצָּרִיךְ בְּאהֶל מועֵד.

פסוק ז
תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם. שֶׁלּא יִקְרַב זָר לַעֲבודַת כְּהֻנָּה, כְּמו שֶׁקָּרָה בְּעֻזִּיָּהוּ.

וַעֲבַדְתֶּם. וּכְמו כֵן תִּשְׁמְרוּ שֶׁלּא יִקְרַב זָר בָּעֲבודָה שֶׁתַּעַבְדוּ. וְזֶה יִצְטָרֵךְ כִּי אָמְנָם עֲבודַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם. עֲבודַת הַכְּהֻנָּה הַמֻּטֶּלֶת עֲלֵיכֶם בִּלְבָד, "אֶתֵּן" וָאָשִים אותָהּ לְמַתְּנַת כָּבוד וּמַעְלָה בְּעֵינֵי כָל אָדָם, וּבְכֵן יִתְאַוּוּ כֻּלָּם אֵלֶיהָ, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמְרוּ הֵיטֵב.

פסוק ח
וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ. אַתָּה תִּשְׁמר מִשְׁמֶרֶת הַקּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, וַאֲנִי נותֵן לְךָ מַתְּנות כְּהֻנָּה הַכְּתוּבִים בְּזאת הַפָּרָשָׁה.

פסוק ט
מִן הָאֵשׁ. שֶׁכֻּלּו נִתַּן לַגָּבוהַּ, וְאֵין לַכּהֲנִים חֵלֶק בּו אֶלָּא אַחַר הַקְטָרַת הָאִשִּׁים, דְּמִשֻׁלְחָן גָּבוהַּ קָא זָכוּ, לְפִיכָךְ,

פסוק י
בְּקדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תּאכְלֶנּוּ. לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים.

פסוק יא
תְּרוּמַת מַתָּנָם. מַה שֶּׁהַבְּעָלִים נותְנִין לַכּהֲנִים מִן הַקֳּדָשִׁים הַקַּלִּים שֶׁיֵּשׁ לַבְּעָלִים חֵלֶק בָּהֶם.

פסוק יט
כָּל תְּרוּמות הַקֳּדָשִׁים. כְּגון הַמּוּרָם מִלַּחְמֵי תודָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַחַלָּה.

פסוק כז
וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם. "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתְכֶם", אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְדַד, וְאָמְרוּ 'מָדַד וְאַחַר כָּךְ בֵּרַךְ, הֲרֵי זו תְּפִלַּת שָׁוְא' (תענית ח, ב), מִכָּל מָקום תְּרוּמַת מַעֲשֵר תִּתֵּן בִּרְכַּת טוב בִּשְׁאַר הַמַּעֲשֵר, שֶׁהוּא חוּלִין בְּיַד הַלֵּוִי.

הפרק הבא הפרק הקודם