פסוק א
וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ. וְלא הֵמִית אִישׁ.

פסוק ג
וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם. נָדְרוּ אָז לַעֲשׁותָם חֵרֶם בְּהִכָּנְסָם לָאָרֶץ, וְכֵן עָשׁוּ, כַּמְבאָר בִּתְחִלַּת סֵפֶר שׁופְטִים.

פסוק ח
עֲשֵה לְךָ שָרָף. שֶׁיִּהְיֶה הַנָּחָשׁ מֵחומֶר מורֶה שְרֵפָה, כְּדֵי שֶׁיְכַוְּנוּ עַל שְרֵפַת הַנָּחָשׁ בְּהֶבֶל פִּיו, אֲשֶׁר כָּמוהוּ הָיָה עֲונָם וּפֻרְעָנוּתו, וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

פסוק ט
נְחַשׁ נְחשֶׁת. אַחַר שֶׁהֵבִין כַּוָּנַת קונו, הִסְכִּים לַעֲשׁותו שֶׁל נְחשֶׁת וְלא שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּיר לָהֶם עֲונָם מִצַּד מַרְאֵה הַחומֶר וּשְׁמו וְתַבְנִיתו, שֶׁעָשׁוּ מַעֲשֶה הַנָּחָשׁ בְּהֶבֶל פִּיהֶם בְּדַבְּרָם נֶגֶד ה' וְנֶגֶד פָּעֳלו וְנֶגֶד עַבְדו.

פסוק יג
מֵעֵבֶר אַרְנון.. הַיּוצֵא. בְּאותו חֵלֶק אַרְנון וּמִדְבָּר הַיּוצֵא.

כִּי אַרְנון גְּבוּלּ מואָב. כִּי לא הָיָה גְּבוּל מואָב אֶלָּא בְּאותו הַחֵלֶק אֲשֶׁר בֵּינו וּבֵין הָאֱמורִי. וּבַחֵלֶק שֶׁנִּכְנְסוּ לא הָיָה לְמואָב נֶגְדו שׁוּם גְּבוּל.

פסוק יד
בְּסֵפֶר מִלְחֲמות ה'. אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. סֻפַּר לַה' לַדּור עִם שְׁאַר מִלְחֲמותָיו, "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנון", הִנֵּה אותו הַחֵלֶק מֵאַרְנון אֲשֶׁר עָבְרוּ בו יִשְרָאֵל בְּשָׁלום, וְלא הִתְקומֵם סִיחון אָז ("אֶת וָהֵב" נָתַן לָהֶם "בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים" שֶׁהֶעֱמִיד הָאֵל יִתְבָּרַךְ אָז רוּחַ סְעָרָה וּמַשְׁפֵּךְ נְחָלִים רַבִּים שֶׁמָּנְעוּ אֶת סִיחון מִלָּבוא לְהִתְקומֵם.

פסוק טו
וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נֶאֱמַר כְּמו כֵן בְּאותו הַסֵּפֶר עִנְיַן מַשְׁפֵּךְ אותָם הַנְּחָלִים "אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מואָב" הִגִּיעַ עַד הָעִיר הַנִּקְרֵאת עָר שֶׁהָיוּ יִשְרָאֵל נֶגְדָה, מִכָּל מָקום לא הִתְפַּשֵּׁט אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם יִשְרָאֵל, אֲבָל "נִשְׁעַן" וְנִדְחַק "אֶל גְּבוּל מואָב".

פסוק טז
וּמִשָּׁם בְּאֵרָה. וּמִשָּׁם הָיָה נוטֶה אותו הַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל נְחָלִים אֶל מְקום הַבְּאֵר אֲשֶׁר "אָמַר ה' לְמשֶׁה אֱסף אֶת הָעָם". וְנִמְצָא שֶׁמְקום אותו הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה שָׁם לִבְאֵר עָמוק בִּלְתִּי עולֶה, הָיָה שָׁפָל הַרְבֵּה יותֵר מִן אותו הַמָּקום שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְרָאֵל עַתָּה בְּעֵת הַשִּׁירָה. וּבִהְיות שֶׁאותו הַבְּאֵר עָלָה עִמָּם אֶל עֵבֶר אַרְנון הַגָּבוהַּ, אֲשֶׁר מִשָּׁם הָיוּ הַנְּחָלִים נִשְׁפָּכִים לְמַטָּה, רָאוּ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ נָתַן כּחַ בְּאותָם הַמַּיִם לַעֲלות. וּבְכֵן הִתְחִילוּ שִׁירָתָם וְאָמְרוּ "עֲלִי בְאֵר" (פסוק יז). אָמְנָם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ ז"ל מִמִּלְחֶמֶת הָאֱמורִיִּים אָז, נִרְאֶה שֶׁנִּרְמַז בְּאָמְרו "סֵפֶר מִלְחֲמות ה'" (פסוק יד).

וְלא בֵּאַר הַכָּתוּב פְּרָטֵי הַנִּסִּים, מִפְּנֵי כְּבודָם שֶׁל משֶׁה וְשֶׁל אַהֲרן. כִּי אָמְנָם לא הוּצְרְכוּ כִּי אִם לְהַרְאות לְיִשְרָאֵל מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי שֶׁיּודִיעוּ משֶׁה וְאַהֲרן, אִם הָיְתָה פְּעֻלָּתָם בְּמִצְוַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאותָם הַמַּיִם שֶׁהוצִיא מִן הַסֶּלַע לא הָיוּ מַיִם טִבְעִיִּים נִמְשָׁכִים בְּפֶלֶא מֵאֵיזֶה מַעְיָן או נָהָר, אֲבָל הָיוּ בִּלְתִּי טִבְעִיִּים שֶׁנֶּהְפַּךְ הַסֶּלַע לַאֲגַם מַיִם בִּרְצון בּורְאו, בְּאפֶן שֶׁלּא הָיָה בָּהֶם טֶבַע שְׁאַר הַמַּיִם שֶׁתְּנוּעָתָם נוטָה אֶל הַמֶּרְכַּז, וְלָכֵן עָלוּ עִמָּם אֶל מָקום גָּבוהַּ מִמְּקום מְקורָם. וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַעֲלותָם אֵבְרֵי הַמֵּתִים בִּתְנוּעָתָם, כְּמו שֶׁסִּפְּרוּ ז"ל. וְלָזֶה לא הִתְעָרֵב משֶׁה רַבֵּינוּ בְּזאת הַשִּׁירָה, שֶׁהָיָה עִנְיָנָהּ לְבָאֵר מַה שֶּׁחִסֵּר בִּפְעֻלָּתו מֵרְצון בּורְאו, אֲשֶׁר הִשְׁלִימו הוּא יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרו "וַיִּקָדֵשׁ בָּם" (לעיל כ, יג), שֶׁהֶרְאָה עִנְיַן אותָם הַמַּיִם שֶׁהָיָה בָּהֶם כּחַ הֲפָכִי לְטֶבַע שְׁאַר הַמַּיִם, כְּמו שֶׁהִתְבָּאֵר (שם).

פסוק יח
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָרִים. שֶׁלּא הָיְתָה הַבְּאֵר מְלֵאָה כְּמִשְׁפַּט נובֵעַ מִמָּקום גָּבוהַּ.

וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וּבָזֶה הִתְבָּאֵר שֶׁנָּתַן מְצִיאוּתו מֵאותו הַסֶּלַע בַּמִּדְבָּר.

פסוק יט
וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל. וְעִם זֶה לא הוסִיף וְלא חָסַר בַּעֲלותו וּבְרִדְתּו, כְּמו שֶׁהָיָה רָאוּי כְּפִי טֶבַע הַמַּיִם אִם הָיָה נובֵעַ מִמָּקום אַחֵר.

פסוק כה
בְּכָל עָרֵי הָאֱמורִי בְּחֶשְׁבּון וּבְכָל בְּנותֶיהָ. שֶׁכָּל הֶעָרִים שֶׁכָּבַשׁ סִיחון עִם כָּל שְׁאַר עָרֵי מַלְכוּתו, הָיוּ בָּנות לְחֶשְׁבּון, שֶׁהָיְתָה עִיר מַלְכוּתו מִקֶּדֶם עַל דֶּרֶךְ "וְנָתַתִּי אותָם לָךְ לְבָנות (יחזקאל טז, סא).

פסוק כו
כִּי חֶשְׁבּון עִיר סִיחון מֶלֶךְ הָאֱמורִי הִיא. וְהַטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל עָרֵי הָאֱמורִי הֵן בָּנות לְחֶשְׁבּון, הוּא מִפְּנֵי שֶׁחֶשְׁבּון הָיְתָה עִיר מַלְכוּת לְסִיחון מֶלֶךְ הָאֱמורִי קדֶם שֶׁכָּבַשׁ עָרֵי מואָב.

פסוק כז
עַל כֵּן יאמְרוּ הַמּושְׁלִים. הַמְסַפְּרִים בֵּאוּר מְשָׁלִים שֶׁרָאוּ בַּחֲלום חִזָּיון, כְּמו שֶׁעָשָה בִּלְעָם, כְּאָמְרו "וַיִּשָּׂא מְשָׁלו" (להלן כג, ז).

בּואוּ חֶשְׁבּון. אַתֶּם יושְׁבֵי עָרֵי מואָב בּואוּ חֶשְׁבּון וְהִכָּנְעוּ לְסִיחון, כִּי הוּא יְנַצֵּחַ וְיִמְלךְ עֲלֵיכֶם.

פסוק ל
וַנִּירָם אָבַד. וְנִיר וּמַלְכוּת סִיחון וְאִשּׁו וְלַהֲבָתו, שֶׁהֵם שָרֵי צְבָאותָיו, יאבַד, כִּי אַחַר שֶׁסִּפְּרוּ נִצְחונו שֶׁל סִיחון, סִפְּרוּ כְּמו כֵן אָבְדַן מַלְכוּתו עַל יְדֵי יִשְרָאֵל.

פסוק לא
וַיֵּשֶׁב יִשְרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמורִי. וּמִכָּל זֶה שֶׁסִּפֵּר הִתְבָּאֵר שֶׁיִּשְרָאֵל אָז לא יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מואָב, אֲבָל יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הָאֱמורִי, כְּמו שֶׁבֵּאַר יִפְתָּח בְּאָמְרו "לא לָקַח יִשְרָאֵל אֶת אֶרֶץ מואָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּון" (שופטים יא, טו).

פסוק לב
וַיִּלְכְּדוּ בְּנותֶיהָ. הַמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח משֶׁה לָכְדוּ אֶת בְּנות יַעֲזֵר.

וַיּורֶשׁ. משֶׁה אַחַר כָּךְ הורִישׁ אֶת הָאֱמורִי אֲשֶׁר בְּיַעֲזֵר.