פסוק א
אֵלֶּה מַסְעֵי. רָצָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּכָּתְבוּ מַסְעֵי יִשְרָאֵל לְהודִיעַ זְכוּתָם 'בְּלֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה', בְּאפֶן שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.

פסוק ב
וַיִּכְתּב משֶׁה. כָּתַב מָקום שֶׁיָּצְאוּ אֵלָיו, וְהַמָּקום אֲשֶׁר נָסְעוּ מִמֶּנּוּ, כִּי לִפְעָמִים הָיָה הַמָּקום שֶׁיָּצְאוּ אֵלָיו בְּתַכְלִית הָרעַ, וְהַמָּקום שֶׁנָּסְעוּ מִמֶּנּוּ טוב.

וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוצָאֵיהֶם. וְלִפְעָמִים קָרָה הֵיפֶךְ זֶה. וְכָתַב גַּם כֵּן עִנְיַן הַמַּסָּע שֶׁהָיָה לָצֵאת מִמָּקום אֶל מָקום בְּלִי הַקְדָמַת יְדִיעָה, שֶׁהָיָה זֶה קָשֶׁה מְאד, וּבְכָל זֶה לא נִמְנְעוּ. וּבְכֵן נִכְתַּב בְּכָל אֶחָד מֵהֶם "וַיִּסְעוּ" מִמָּקום פְּלונִי "וַיַּחֲנוּ" בְּמָקום פְּלונִי, כִּי הַמַּסָּע וְהַחֲנָיָה הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם קָשֶׁה.

פסוק מ
וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי. גַּם זֶה זְכוּת לָהֶם, כִּי לא אָמְרוּ כַּאֲבותָם "נִתְּנָה ראשׁ" (לעיל יד, ד) גַּם "בִּרְאותָם מִלְחָמָה", אֲבָל נָדְרוּ נֶדֶר לַה' וְשִׁלְמוּ.

פסוק נג
וְהורַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר תְּבַעֲרוּ יושְׁבֵי הָאָרֶץ אָז תִּזְכּוּ לְהורִישׁ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵיכֶם. שֶׁאִם לא תְבַעֲרוּ אותָם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם תִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, לא תִזְכּוּ לְהורִישָׁהּ לִבְנֵיכֶם.

פסוק נו
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׁות לָהֶם אֶעֱשֶה לָכֶם. כִּי תִזְנוּ אַחֲרֵי אֱלהֵיהֶם בְּלִי סָפֵק.