ספורנו, במדבר פרק ט
פסוק א
בַּחדֶשׁ הָרִאשׁון. אַחַר שֶׁפָּקַד אַנְשֵׁי הַצָּבָא (פרק א) וְסִדֵּר הַדְּגָלִים (פרק ב) וְנושְאֵי הַמִּשְׁכָּן (פרק ד) לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְטִהֵר מַחֲנֵיהֶם מִן הַטְּמֵאִים (פרק ה) כְּאָמְרו "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדושׁ" (דברים כג, טו) וּמִן הַמַּמְזֵרִים בְּעִנְיַן סוטָה, לְמַעַן תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם בְּמַחֲנֵה צִבְאותָם, סִפֵּר הַכָּתוּב אַרְבָּעָה מַעֲשִים טובִים שֶׁעָשׁוּ יִשְרָאֵל, שֶׁבָּהֶם זָכוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ מִיָּד בִּלְתִּי מִלְחָמָה לוּלֵא הַמְרַגְּלִים כְּמו שֶׁהֵעִיד משֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרו לְחובָב "נוסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקום" (להלן י, כט).
רִאשׁונָה: סִפֵּר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
שֵׁנִית: זְרִיזוּתָם בְּעִנְיַן חִנּוּךְ הַלְוִיִּם.
שְׁלִישִׁית: זְרִיזוּתָם בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח.
רְבִיעִית: לֶכְתָּם אַחֲרֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּמִּדְבָּר (על פי ירמיהו ב, ב), אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֵעָלות הֶעָנָן בִּזְמַנִּים בִּלְתִּי נודָעִים, פְּעָמִים אֲרֻכִּים וּפְעָמִים קְצָרִים, בְּאפֶן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁתִּקְשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאד הַחֲנָיָה וְהַמַּסָּע. וּלְהודִיעַ כָּל אֵלֶּה, סִפֵּר אותָם כְּפִי מַדְרְגַת הֱיותָם לְרָצון לְפָנָיו, לא לְפִי הַזְּמַן שֶׁהָיוּ בּו.
וְלָכֵן סִפֵּר בְּכָאן עִנְיַן חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וְהַלְוִיִּם וְהַפֶּסַח שֶׁהָיוּ בַּחדֶשׁ הָרִאשׁון, וְהָיְתָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר בַּחדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְהָיָה עִנְיַן חֲנָיָתָם וּנְסִיעָתָם עַל פִּי ה' מִיּום צֵאתָם מִמִּצְרַיִם. וְעַל כְּמו זֶה אָמְרוּ 'אֵין מֻקְדָם וּמְאֻחָר בַּתּורָה', וּלְזֶה כַּאֲשֶׁר תְּכַוֵּן תַּכְלִית מַה זוּלָתִי הַזְּמַן בַּסֵּדֶר הַמְסֻפָּר.
פסוק ב
וְיַעֲשׁוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל אֶת הַפָּסַח. מִלְּבַד מַה שֶּׁעָשׁוּ בַּשְּׁמִינִי לְמִלּוּאִים וַחֲנֻכַּת הַנְּשִיאִים יַעֲשׁוּ גַּם כֵּן אֶת הַפֶּסַח, שֶׁלּא יִפָּטְרוּ מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל שִמְחַת הַמִּצְוות שֶׁקִּיְמוּ, כְּמו שֶׁקָּרָה בְּבִנְיַן בַּיִת רִאשׁון שֶׁסִּפְּרוּ רַבּותֵינוּ ז"ל שֶׁבִּטֵּל שְׁלמה אֶת יום הַכִּפּוּרִים בְּשִמְחַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת.
פסוק ז
אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע. מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה טֻמְאָתֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה לָמָּה תִּהְיֶה גּורֶרֶת עֲבֵרָה.
בְּמעֲדו. שֶׁזּו מִצְוָה עובֶרֶת.
פסוק יד
חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם. פּה בַּמִּדְבָּר.
וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ. בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל.
פסוק יז
וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ. אַחֲרֵי הֵעָלותו הָיוּ נוסְעִים אֶל אותו הַצַּד שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּונֶה.
וּבִמְקום אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ. סִפֵּר זְכוּתָן שֶׁל יִשְרָאֵל עַל לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר: רִאשׁונָה שֶׁהָיוּ חונִים בַּמָּקום אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְקום "תּהוּ יְלֵל יְשִׁימון" (על פי דברים לב, י).
פסוק יט
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'. סִפֵּר שֵׁנִית, שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים אֶת הַמְתָּנָתו זְמַן אָרךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמָּקום רַע מְאד.
וְלא יִסָּעוּ. לָתוּר לָהֶם מָקום לַחֲנותָם טוב מִמֶּנּוּ.
פסוק כ
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר. סִפֵּר שְׁלִישִׁית, שֶׁלִּפְעָמִים הָיְתָה חֲנָיָתָם בְּמָקום נָאות לָהֶם וּלְמִקְנֵיהֶם, וְשָׁם הָיָה שׁוכֵן הֶעָנָן "יָמִים מִסְפָּר", מִכָּל מָקום.
עַל פִּי ה' יַחֲנוּ. לא מֵאַהֲבַת אותו הַמָּקום.
וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ נוסְעִים מֵאותו הַמָּקום הַטּוב.
פסוק כא
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בּקֶר. סִפֵּר רְבִיעִית, שֶׁהָיְתָה חֲנָיַת הֶעָנָן לִפְעָמִים זְמַן בִּלְתִּי מְשׁוּעָר, בְּאפֶן שֶׁהָיָה לַיְלָה בִּלְבָד, שֶׁהוּא זְמַן בִּלְתִּי מוּכָן וּמַסְפִּיק לְצָרְכֵי חֲנָיָה וּלְצָרְכֵי הַמַּסָּע. אָמְנָם עִם זֶה סִפֵּר שֶׁלּא הָיְתָה תְּחִלַּת שׁוּם מַסַּע בַּלַּיְלָה.
פסוק כב
או ימַיִם או חדֶשׁ או יָמִים. חֲמִישִׁית סִפֵּר שֶׁבִּקְצַת אֵלֶּה הַזְּמַנִּים לא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְסַדֵּר עִנְיָנָם וְעִנְיְנֵי מִקְנֵיהֶם, וּבִקְצָתָם כְּבָר הֵכִינוּ וְסִדְּרוּ, וּכְמו רֶגַע הָיוּ מִסְתַּלְּקִין תֵּיכֶף וְהורְסִים כָּל הֲכָנותֵיהֶם.
פסוק כג
עַל פִּי ה' יַחֲנוּ. גַּם בַּזְּמַן הַקָּצָר בִּלְתִּי הַשָּׂגַת סִדּוּר עִנְיְנֵיהֶם.
וְעַל פִּי ה' יִסָעוּ. בְּהֵעָלות הֶעָנָן גַּם אַחַר הַזְּמַן הָאָרךְ שֶׁכְּבָר סִדְּרוּ שָׁם כָּל עִנְיְנֵיהֶם.