ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד
ילמדנו רבנו:
כמה מתנות נבראו בעולם?

כך שנו רבותינו:

שלוש מתנות ברא הקדוש ברוך הוא בעולם:
חכמה,
וגבורה,
ועושר.

זכה אדם לאחד מהן, נוטל חמדת כל העולם.
זכה בחכמה, זכה בכל.
זכה בגבורה, זכה בכל.
זכה בעושר, זכה בכל.

אימתי?
בזמן שהן מתנות שמים ובאות מכח הגבורה של הקדוש ברוך הוא, אבל גבורתו ועשרו של אדם אינה כלום.
שכן אמר שלמה: שבתי וראיתי תחת השמש וגו' (קהלת ט יא).
וכן ירמיה אמר: כה אמר ה', אל יתהלל חכם וגו' (ירמ' ט כב).

ומתנות אלו בשעה שאינן מן המקום, סופן ליפסק ממנו.

[שנו חכמים:
שני חכמים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאומות העולם.
אחיתופל מישראל,
ובלעם מאומות העולם,
ושניהם אבדו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

שני גיבורים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאומות העולם.
שמשון מישראל,
וגלית מאומות העולם,
ושניהם אבדו מן העולם].

שני עשירים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאומות העולם.
קרח מישראל,
והמן מאומות העולם,
ושניהם אבדו מן העולם.

למה?
לפי שלא הייתה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא, אלא היו חוטפין אותה להן.

וכן את מוצא בבני גד ובני ראובן, שהיו עשירים הרבה והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם וישבו להם חוצה לארץ. לכך גלו תחלה מכל השבטים, שנאמר: ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי (דה"א ה כו).

ומי גרם להם?
על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל מקניהם.

ומנין?
ממה שקראו בעניין: ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד:


ומקנה רב
זה שאמר הכתוב: כי לא ממוצא וממערב (תהל' עה ז).

מהו כי לא ממוצא וממערב?
לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר, אלא אפילו פירש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים, אינו נעשה עשיר.

[מהו ולא ממדבר הרים (שם)?
אמר רבי אבא סנגוריא:
כל הרים שבמקרא הרים, חוץ מזה, שהוא רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדברים הללו.

ומה הקדוש ברוך הוא עושה?
נוטל נכסים מזה ונותן לזה, שנאמר: כי אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים (שם שם ח).
לכך נקרא שמם נכסים, שנכסין מזה ונגלין לזה.

ולמה נקרא שמם זוזים?
שזזים מזה ונותנין לזה.

ממון, מה שאתה מונה אינו כלום.
מעות, שהן מעת לעת.
ובלשון הזה אתה דורש.

וכן חנה אומרת: ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם (ש"א ב ז).
באף שהוא מביא על זה, מרומם לזה.

שאלה מטרוניתא אחת את רבי שמואל בר חלפתא:
בכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו?
אמר לה: לששה, שנאמר: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמו' לא יז).
אמרה לו: ומאותה שעה עד עתה מהו עושה?
אמר לה: יושב ועושה סולמות, מעלה לזה ומוריד לזה. לכך נאמר: כי אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים (תה' עה ח).

תדע לך כשבקש שיתעשרו בני גד ובני ראובן, הפיל את המדיינים לפני ישראל, כדי שיתעשרו בני גד ובני ראובן.

מהו כתיב למעלה?
וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו, ואחר כך כתיב: ומקנה רב, הרי שהשפיל את המדיינים ורומם לבני ראובן ולבני גד, לקיים מה שנאמר: כי לא ממוצא וממערב וגו', כי אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים]:


ומקנה רב
זה שאמר הכתוב: לב חכם לימינו וגו' (קהל' י ב).
לב חכם לימינו, זה משה.
ולב כסיל לשמאלו, אלו בני ראובן ובני גד, שעשו את העיקר טפל, והטפל עיקר.

למה?
שחיבבו נכסיהם יותר מגופן, שאמרו למשה: גדרות צאן נבנה למקנינו פה, פה תחלה, ואחר כך, וערים לטפנו.
אמר להם משה: לא תעשו כך. עשו את העיקר תחילה. בנו ערים לטפכם. ואחר כך גדרות לצאנכם.
הוי, לב חכם לימינו, זה משה.
ולב כסיל לשמאלו, אלו בני ראובן ובני גד.

אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם חיבבתם ממונכם יותר מנפשותיכם. חייכם, אין בו ברכה, שנאמר: נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך (משלי כ כא).
אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל (משלי כג ד).
ואיזו עשיר השמח בחלקו, שנאמר: יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך ( תהילים קכח ב):