תנחומא, במדבר, פרק ו

סימן ח

וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל.
ילמדנו רבנו:

כוהן בעל מום מהו שישא את כפיו?

כך שנו רבותינו:

כוהן שיש בידיו מומין, לא ישא את כפיו.

ורבי היה שונה:
כוהן שיש מומין בכולו, לא ישא את כפיו.

רבי יהודה אומר:
אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס או קוצה או פואה, לא ישא את כפיו.

למה?

לפי שדרך בני אדם שמסתכלין בו.

רבי הושעיה הגדול שונה:
אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך, מותר לו לישא את כפיו, כשם שיש בדרום [עורות צבועות ארגמן ומבין] ידיהן צבועות.
אמר הקדוש ברוך הוא: מתחלה אני הייתי מברך בריותי.
מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לכם ותהיו מברכין את בני ישראל.
לפיכך, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, שיזהיר לאהרן ולבניו, שיהו מברכין את ישראל.

מנין?

ממה שקראו: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו.

כה תברכו
זה שאמר הכתוב: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך (דבר' כו טו).
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו. אין אנו צריכין אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם, אני עומד עימהם ומברך אתכם. לפיכך הכהנים פורשין את כפיהם, לומר, שהקדוש ברוך הוא עומד אחרינו.
וכן הוא אומר: הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים (שה"ש ב ט), מה בין אצבעות של כהנים.

מציץ מן החרכים,
בשעה שפושטין כפיהם.
לכך נאמר: כה תברכו את בני ישראל:

סימן ט

כה תברכו את בני ישראל
זה שאמר הכתוב: הנה מטתו שלשלמה שישים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו (שם ג ז- ח).

מה ראה שלמה לעסוק במיטה שהוא אומר הנה מיטתו שלשלמה?
אלא אינו עוסק אלא במלך שהשלום שלו.
הנה מיטתו, זה בית המקדש.

ולמה נמשל בית המקדש למיטה?

מה המיטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בית המקדש, כל מה שהיה בתוכה, היו פרין ורבין, שנאמר, ויאריכו הבדים (מ"א ח ח).

וכן הוא אומר: והזהב זהב פרוים (דה"ב ג ו), שהוא עושה פירות.
וכן הוא אומר: ויבן את בית יער הלבנון (מ"א ז ב).

למה נמשלה ליער?

לומר לך, מה יער פרה ורבה, כך בית המקדש, כל מה שהיה בו, פרה ורבה.
לכך נאמר, הנה מיטתו שלשלמה.

שישים גיבורים (שה"ש ג ז).
מהו ששים?
אלו שישים אותיות שבברכת כהנים.

כולם אחוזי חרב (שם שם ח)
שכל אחד ואחד שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר בו:
יברכך ה',
יאר ה',
ישא ה'.


איש חרבו על ירכו (שם).
מה ראה ירך להיותה נזכרת כאן?
אלא אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצווארו וקוטע את יריכו, משכים והולך לבית הכנסת מפחד שראה בלילות בחלומו ורואה הכהנים נושאין את כפיהם, החלום רע מתבטל ממנו. לכך נאמר: מפחד בלילות.
לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הזהר לאהרן ולבניו שיהו מברכים את בני ישראל.

כה תברכו
אמר הקדוש ברוך הוא: לשעבר הייתי זקוק לברך את בריותי.
ברכתי לאדם הראשון ולאשתו, שנאמר: ויברך אותם אלוהים (ברא' א כח).
ברכתי לנח ולבניו, שנאמר: ויברך אלוהים את נח ואת בניו (שם ט א).
ברכתי לאברהם, דכתיב: וה' ברך את אברהם בכל (שם כד א).

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך, שנאמר: והיה ברכה (שם יב ב).
ואברהם הוליד שנים, ישמעאל ויצחק, ולא ברכן.

משל למה הדבר דומה?

למלך שהיה לו פרדס ונתנו לאריס, והיה בתוך אותו פרדס אילן אחד של סם חיים כו' (לעיל פרשת לך לך).
ויצחק ברך את יעקב.
ויעקב ברך לשנים עשר שבטים, שנאמר: כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם וגו' (בר' מט כח).
מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא: הרי הברכות מסורות לכם, הכהנים יהיו מברכין את ישראל:

סימן י

דבר אחר:
כה תברכו יברכך ה' וישמרך
יברכך

בעושר.

וישמרך
שתהא עושה מצות.

יאר ה' פניו

ויעמיד ממך בנים בני תורה, שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור (מש' ו כג).

דבר אחר:
יאר ה' פניו אליך
יעמיד ממך כוהנים שמאירין את המזבח, שנאמר: ולא תאירו (את) מזבחי חנם (מלאכי א י). וכתיב: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה (ויק' ו ה).

ויחנך
שנה רבי חייא הגדול:

יחנה ה' אצלך.

דבר אחר:
ויחנך
יעמיד ממך נביאים, שנאמר: ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים (זכר' יב י).

דבר אחר:
ויחנך
יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך, כמו שכתוב: ותשא חן וחסד ( אסתר ב יז).

ישא ה' פניו אליך.
וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא פנים (דבר' י יז).

הא כיצד?
עשה תשובה עד שלא נתחתם גזר דין, ישא ה' פניו.
כיון שנתחתם גזר דין, אשר לא ישא פנים.

דבר אחר:
יברכך ה' וישמרך
עם הברכה שמירה.
מלך בשר ודם יש לו אוהב בסוריא, והוא יושב ברומי. שלח המלך אחריו, עלה ובא אצלו, נתן לו מאה ליטרין של זהב. טענו, יצא לדרך, נפלו עליו לסטין ונטלו כל מה שנתן לו המלך וכל מה שהיה אצלו. שמא יכול לשמרו המלך מן הלסטין?!
לפיכך כתיב: יברכך ה' וישמרך.

דבר אחר:
יברכך ה' וישמרך
יברכך
בממון, שלא תהא עשוי במדינה פניאס, ושלא תבוא זימיא למדינה ויאמרו לך תן זהב, אלא יברכך ה' וישמרך.

דבר אחר:
יברכך, בבנים.
וישמרך, בבנות, שהנקבות צריכות שמירה.

וכן הוא אומר: ה' שומרך ה' צלך (תה' קכא ה).

יאר ה' פניו אליך
יאר לך מאור פניו. ואין יאר אלא חיים, שנאמר: באור פני מלך חיים ( מש' טז טו).
וכן הוא אומר: אל ה' ויאר לנו (תה' קיח כז).
וכן הוא אומר: אלוהים יחננו ויברכנו (שם סז ב).

ישא ה' פניו
וכי הקדוש ברוך הוא נושא פנים. והלא כבר נאמר: אשר לא ישא פנים (דב' י יז)?!
אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שהם נושאים לי פנים, אף אני נושא להם פנים.

כיצד?

כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת (דב' ח י).
ואדם יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שובע, והן נושאין לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמן שיברכו על כזית ועל כביצה. לפיכך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.

כה תברכו את בני ישראל אמור להם
אמור

מלא כתיב.
אמר להם הקדוש ברוך הוא לכהנים: לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכין אותם באנגריא ובבהלות. אלא תהיו מברכין אותם בכונת הלב, כדי שתשלים הברכה בהם. לכך נאמר: אמור מלא. [בס"א אמור מלא ונקוד פת"ח, לומר, שצריך אדם ליתן שלום לחברו בפה מלא]:


הפרק הבא    הפרק הקודם