פרשה ה: פרשת שופטים: מינוי מלך, מעלת השלום



שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק

הלכה:
קרובו של אדם מהו שיהא מותר לו לישב בדינו?

כך שנו חכמים:

אלו הן הקרובים:
אביו,
ואחיו,
ואחי אביו,
ואחי אמו וכו'.

למה כן?
אלא כשם שהקרוב פסול להעיד כן הוא פסול לדון.

ומה ראית לומר כן?
אמר רבי שמעון בן יוחאי:
כתיב: (דברים כא) ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע.
בא וראה, הקיש נגעים לריבים וריבים לנגעים.
מה נגעים ביום,
אף דינים ביום.

ומה ריבים פרט לקרוב,
אף נגעים פרט לקרוב.

אמר רבי שמעון בן גמליאל:
אל תהי מלגלג בדין שהוא אחד משלשה רגלי העולם.

למה?

ששנו חכמים:
על שלושה דברים העולם עומד:
על הדין,
ועל האמת,
ועל השלום.

תן דעתך שאם הטיתה את הדין שאת מזעזע את העולם שהוא אחד מרגליו.

רבנן אמרי:
קשה הוא כוחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא הכבוד.

מנין?
(תהלים פט) צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך.
אמר הקב"ה: הואיל וכך עונשו של דין קשה, הוו זהירין.

מנין?
ממה שקרינו בעניין: שופטים ושוטרים.


זה שאמר הכתוב: (משלי ז) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה.

מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה?
רבנן אמרי:
הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי ואינה חיה אלא ששה חדשים.

למה?
שמי שאין לו גידים ועצמות אינה חיה אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ, כל מה שמוצאה חטין ושעורין ועדשים.

אמר רבי תנחומא:
וכל חיה אינה אלא חטה ומחצה והיא כונסת את אלו.

ולמה היא עושה כן?
שאמרה: שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהיה לי מוכן לאכול.

אמר ר' שמעון בן יוחאי:
מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור, מה שמכנסת מן הקיץ לחורף.
לפיכך אמר שלמה: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא.

ומהו ראה דרכיה וחכם?
רבנן אמרי:
ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל.

אמר ר' שמעון בן חלפתא:
מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה.
ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה, שנאמר: (שם) אשר אין לה קצין שוטר ומושל, אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים, על אחת כמה וכמה שתשמעו להן! הוי, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.


זה שאמר הכתוב: (שם כא) עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, כזבח אין כתיב כאן, אלא מזבח.
כיצד?
הקורבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית.
אבל הצדקה והדינים נוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית.

דבר אחר:
הקורבנות אין מכפרין אלא לשוגג.
והצדקה והדינין מכפרים בין לשוגג בין למזיד.

דבר אחר:
הקורבנות אין נוהגים אלא בתחתונים.
והצדקה והדינין נוהגין בין בעליונים ובין בתחתונים.

דבר אחר:
הקורבנות אין נוהגין אלא בעולם הזה.
והצדקה והדינין נוהגין בין בעוה"ז בין בעוה"ב.

אמר רבי שמואל בר נחמני:
בשעה שאמר לו הקב"ה לנתן: (ד"ה א יז) לך ואמרת אל דוד עבדי כה אמר ה' לא אתה תבנה לי הבית לשבת כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה (מתהלך) מאהל אל אהל וממשכן.
כל מי שהיה מבקש לקלל את דוד, מה היה עושה?
היה אומר לו: טוב שיבנה הבית.

תדע לך, מה דוד אומר?
(תהלים קכב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.
מבקשים לי דברים לומר שאין אתה בונה.
אמר לו הקב"ה: חייך! שעה אחת מחייך אין אני מחסר.

מנין?
שנאמר: (שמואל ב ז) כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו.
אמר לו הקב"ה: הצדקה והדינין שאתה עושה חביבין עלי מבהמ"ק.

מנין?
שנאמר: (ש"ב ח) ויהי דוד עושה משפט וצדקה.

מהו משפט וצדקה לכל עמו?
ר' יהודה ורב נחמן
חד אמר:
היה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב אם לא היה לחייב ליתן היה דוד נותן משלו, הוי משפט וצדקה.

אמר לו רב נחמן:
אם כן נמצאת מביא את ישראל לידי רמיות!

ומהו משפט וצדקה?
היה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב. הוי, משפט וצדקה, שהיה מוציא את הגזל מידו.
אמר הקב"ה לישראל: בני, הואיל וכך הדינין חביבים לפני הוו זהירין בהם.


דבר אחר:
שופטים ושוטרים תתן לך
זה שאמר הכתוב: (דברים לב) אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב.

מהו המקרא הזה?
ר' יהודה ורב נחמן
ר' יהודה אומר:
אמר הקב"ה: אם שונן אני את חרבי כברק אני מחריב את עולמי.

ומה אעשה?
ותאחז במשפט ידי.

אמר רבי נחמן:
אמר הקב"ה: אם משנה אני את מדת הדין, ברק אחד אני מוציא ומחריב את עולמי.

מה אעשה?
ותאחז במשפט ידי.

אמר רבי יצחק:
שני דברים בימינו של הקב"ה: צדקה ותורה.
צדקה, דכתיב: (תהלים מח) צדק מלאה ימינך.
תורה, דכתיב: ( דברים לג) מימינו אש דת למו.

שני דברים בידו, ואלו הן:
הנפש
והדין.
הנפש, דכתיב: (איוב יב) אשר בידו נפש כל חי.
והדין, דכתיב: (דברים לב) ותאחז במשפט ידי.
אמר הקדוש ב"ה: הנפש והדין נתונים בידי, שמרו את הדין ואני אשמור נפשותיכם. הוי,
שופטים ושוטרים.


מהו שופטים ושוטרים?
רבנן אמרי:
שיהא השוטר כשופט, כשיהו המעשים כנגד המקל והרצועה ושלא יהא המכה צריך ללקות.

דבר אחר:
ר' אליעזר אומר:

במקום שיש דִּין אין דַּיָּן, ובמקום שאין דִּין יש דַּיָּן.

ומהו כן?
אלא, אמר ר' אליעזר:
אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה ואם לא נעשה הדין למטה, הדין נעשה למעלה.


דבר אחר:
שופטים ושוטרים
אמר רבי אחא:
בוא וראה, שש מעלות היה לכסא של שלמה.

מנין?
שנאמר: (מלכים א י) שש מעלות לכסא.

ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן:
לא תטה משפט,
ולא תכיר פנים,
ולא תקח שוחד,
לא תטע לך אשרה,
ולא תקים לך מצבה,
ולא תזבח לה' אלהיך שור ושה.
הרי ששה והיה הכרוז עומד לפני כיסאו של שלמה.
כיון שהיה עולה מעלה הראשונה, היה כורז: לא תטה משפט.
מעלה השנייה היה כורז: לא תכיר פנים.
שלישית היה כורז: לא תקח שוחד.
רביעית, לא תטע לך אשרה.
חמישית, לא תקים לך מצבה.
ששית, לא תזבח לה' אלהיך.

אמר רבי חייא בר אבא:
סדר הדין כך הוא:
התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע.

אמר רבי סימא:
וצריך הדיין לשנות טענותיהם מפיו.

ממי אתה למד?
משלמה, שנאמר: (שם ג) ויאמר המלך: זאת אומרת: זה בני החי ובנך המת! וזאת אומרת: לא! כי בנך המת ובני החי!

אמר רבי יהודה בר' אלעאי:
שמעתי שאם רוצה הדיין להושיב האנטדיקון יושיב.

ואי זה אסור?
שלא יהא אחד יושב ואחד עומד.

דאמר ר' ישמעאל:
היה דיין והיו שני בני אדם באים אצלו לדין, אחד עשיר ואחד עני.
יהא אומר: לבוש כשם שהוא לבוש או הלבישו כשם שאתה לבוש.

לא תכירו פנים
ר' אלעזר ורבי שמעון בן גמליאל
ר' אלעזר אמר:
אם היית יודע שהדין עמו אל תסבר לו פנים שלא יהא אומר: מתחלה היה רוצה לזכותו.

ורבי שמעון בן גמליאל אמר:
אם תדע שאין הדין עמו הסבר לו פנים שלא יהא אומר: מתחלה היה רוצה לחייבני.

אמר רבי חנינא:
כתוב אחד אומר: ושפטתם צדק.
וכתוב אחד אומר: ודרשת וחקרת ושאלת היטב.
והיאך הוא?
אם ראית את הדין מרומה חקרהו.
ואם ראית את הדין יוצא לאמיתו צדקהו:


דבר אחר:
שופטים ושוטרים
אמר רבי לוי:
למה הדבר דומה?
למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן. והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו.
אמר המלך: נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני!
כך אמר הקב"ה: מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר: (הושע יא) כי נער ישראל ואוהבהו. מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין, שנאמר: (ישעיה סא) כי אני ה' אוהב משפט.
אמר הקב"ה: נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. הוי, שופטים ושוטרים.
אמר הקב"ה לישראל: בני, חייכם! בזכות שאתם משמרים את הדין, אני מתגבה.

מנין?
שנאמר: (שם ה) ויגבה ה' צבאות במשפט.
ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין, אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם.
מנין?
שנאמר: (שם) והאל הקדוש נקדש בצדקה.
ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה.

מנין?
שנאמר: (שם נו) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות.