רב לכם סב את ההר הזה
הלכה:
אדם מישראל שהוא זהיר בכיבוד אב ואם, מהו שכרו?

כך שנו רבותינו:

אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כיבוד אב ואם וכו'.

אמר רבי אבהו:
שאלו תלמידיו את רבי אליעזר הגדול:
אי זהו כיבוד אב ואם?
אמר להם: צאו וראו מה עשה דמה בן נתינה באשקלון והיתה אמו חסרת דעת והיתה מסטרתו בין חבריו ולא היה אומר לה אלא דייך אמי.
אמרו רבותינו: פעם אחת באו חכמים אצלו ליקח הימנו אבן אחת טובה שנאבדה מכלי כהן, שהיה דר באשקלון ופסקו עמו באלף זהובים נכנס ומצא רגלו של אביו פשוטה על התיבה, שהיתה אבן טובה בתוכה והיה ישן ולא בקש לצערו ויצא לחוץ ריקם.
כיון שלא הוציאה, כסבורין שמבקש מהן יותר והעלו דמיה י' אלפים זהובים, כשניעור אביו משנתו נכנס והוציאה להן בקשו ליתן לו י' אלפים זהובים, אמר להם: חס לי! איני נהנה משכר אבותי אלא בדמים הראשונים שפסקתי עמכם אלף זהובים, כך אני נוטל מכם.

ומה שכר נתן לו הקב"ה?
אמרו רבותינו: באותה שנה ילדה פרתו פרה אדומה ומכרה יותר מי' אלפים זהובים.
ראה כמה גדול כבוד אב ואם.

אמר רבי שמעון בן גמליאל:
לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני.

כיצד?
אמר רבי שמעון בן גמליאל:
הייתי משמש את אבי בכלים צואים וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים ולובש כלים נאים ויוצא בהן.
אבל עשו לא היה עושה כן אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו הן מעולים.
תדע לך, בשעה שיצא לצוד ולהביא לאביו שיברך אותו, מה עשתה רבקה שהיתה אוהבת את יעקב בנה?
נתנה לו מטעמים ואמרה לו: לך אצל אביך וטול הברכות עד שלא יטול אותן אחיך.
באותה שעה אמר לה יעקב: אמי! אין את יודעת שעשו אחי: (בראשית כז)איש שעיר ואנכי איש חלק?!
שלא ירגיש אבי שאיני עשו ואני מתבייש בפניו.

מנין?
שנאמר: (שם)אולי ימושני אבי וגו'.
אמרה לו: בני! אביך עיניו כהות ואני מלבשת אותך אותן כלים נאים שאחיך לובש ומשמש בהן את אביך ואתה נכנס אצלו והוא אוחז בידך וסבור בך שאתה עשו ומברך אותך.

ומנין?
שנאמר: (שם) ותקח רבקה את בגדי עשו וגו', שבהן היה למוד לשמש את אביו, שנאמר: ותלבש את יעקב.
לפיכך כשנכנס יעקב אצלו מה יצחק אומר לו?
הקול קול יעקב והידים ידי עשו.
ברך אותו ויצא לו ובא עשו ונכנס אצל אביו.
אמר לו: מי אתה מסיח עמי בלב (נ"א בקול) גדול?
אמר לו: אני בנך בכורך עשו!
כיון ששמע את קולו ידע שעשו הוא.
אמר לו: בני! בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך.
באותה שעה התחיל עשו צווח ואומר: בא וראה מה עשה לי התם הזה שכתוב בו ( שם כה) ויעקב איש תם יושב אהלים,לא די שצחק לי על שמכרתי לו את בכורתי, והנה עתה לקח ברכתי! הא למדת שעשו היה זהיר בכבוד אבותיו.

אמר רבי יודן:
כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה הראהו הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורים בו.
א"ל: משה! אמור להם לישראל אין אתם יכולין להזדווג לו. עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכבד את אלו שקבורין בהר הזה.

מנין?
ממה שקרינו בענין: רב לכם סב את ההר הזה.


דבר אחר:
רב לכם סב את ההר הזה
זה שאמר הכתוב: (תהלים ס) מי יובילנו עיר מצור, זו רומי.

ולמה דוד קורא אותה מצור?
עיר שמצירה ומבצרה לישראל.

דבר אחר:
עיר מצור, שמבוצרת מכל מקום שאין אדם יכול לכבוש אותה.

דבר אחר:
עיר מצור, עיר שהכל מבצרין אותה.

אמר רבי יוחנן:
היה דוד מתאוה ואומר: מי יובילני עיר מצור, מי יתן שאפרע ממנה.
אמר לו הקב"ה: דוד! ויכול אתה לה?!
אמר לפניו: רבש"ע! מי נחני עד אדום?!
אמר לפניו: מי שכבר השליטני על אדום הוא משליט אותי אף על זו סגיאין.

ומנין ששלט דוד על אדום?
שנאמר: (שמואל ב ח) וישם באדום נציבים.

מהו נציבים?
ר' סימון אמר:
קסטרס.

רבנן אמרי:
אדריאנטין.

אמר רבי יהודה בר סימון:
א"ל הקב"ה: דוד! יודע אני שידיך חדות וחרוצות ואני מבקש לרדות את עולמי בהם.

דבר אחר:
דוד! אני צריך לה לדורות וכבר משה רבך בקש להזדווג בהן ואמרתי לו: רב לכם, רב יצוה לתלמידיו: סב את ההר הזה.


דבר אחר:
רב לכם סב
זה שאמר הכתוב: (תהלים לז)דום לה' והתחולל לו וגו'.

מהו והתחולל לו?
צפה להקב"ה כענין שנאמר: (שם מב) מה תשתוחחי נפשי וגו'.

דבר אחר:
והתחולל לו
אמר רבי תחליפא דקסרין:
מהו והתחולל לו?
אם באו עליך יסורין, קבל אותן בחילה.

(שם לז)אל תתחר במצליח דרכו, זה עשו שכתב בו: (ירמיה יב) מדוע דרך רשעים צלחה. באיש עושה מזמות, זה עשו שדן את בני אדם בערמה.

כיצד?
הדיין הזה של מלכות דן את הרוצח והוא אומר למה הרגת?!
והוא אומר: לא הרגתיו!
והוא שואל אותו, ואומר: ובמה הרגתו, בסייף או ברומח או בסכין?

דבר אחר:
דום לה' והתחולל לו
אמר רב יהושע בן לוי:
בשעה שבאו השונאים להחריב את ירושלים היו שם ששים רבוא של מזיקין והיו עומדים על פתחו של היכל לפגוע בהם, כיון שראו את השכינה רואה ושותקת.

מנין?
שכתיב: (איכה ב) השיב אחור ימינו מפני אויב, אף הם נתנו מקום.

אמר רבי יהודה בר סימון:
ראה אותו מחריב את ביתו ושותק לו ואתם מבקשין להזדווג לו?!
עד עכשיו מתבקש לו שכר כיבוד אבותיו.

רב לכם סב
מהו סב את ההר?
אמר רבי חנינא:
הרבה סיבב עשו את הורו זה, זה אביו שהיה זקוק לו להאכילו.

מנין?
(בראשית כה) ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו.

אמר רבי שמואל בר רבי גדליה:
אמר הקב"ה: גמולות אני פורע.
בשעה שנתן יעקב דורון לעשו, מה עשו אמר לו?
יש לי רב, לא תצטער.
אמר הקב"ה: בלשון הזה כבדו בלשון הזה אני אומר לו פנו מלפניו, רב לכם סב.


דבר אחר:
מהו רב לכם?
אמר רבי אחא:
נוגעין אתם בו, בשלכם אתם נוגעים.

כיצד?
ברכה אחת ברכו אביו:ועל חרבך תחיה, וליעקב בירך עשר ברכות.
מנין?
שכן כתיב: (בראשית כז) ויתן לך האלהים מטל השמים אם בטילה היא ברכתו אף עשר שלכם בטלות, רב לכם סב.


אמר רבי ברכיה:
כשנכנס עשו אצל אביו וראה שנטל יעקב את הברכות אמר לו: לא הנחת לי אפילו ברכה אחת, שנאמר: (שם) הלא אצלת לי ברכה?!
אמר לו יצחק: אפילו אני מברכך, לו אני מברך! לא כך אמרתי לו:הוה גביר לאחיךהעבד וכל מה שיש לו, לא של אדוניו הם?!

מהו פנו לכם צפונה?
אמר רבי חייא:
אמר להם: אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו, אלא הצפינו עצמכם ממנו, עד שיעבור עולמו, הוי, פנו לכם צפונה.

אמר רבי יהודה בר שלום:
אמרו לו ישראל: רבש"ע! אביו מברכו: על חרבך תחיה ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו, ולהיכן נברח?
אמר להם: אם ראיתן שמזדווג לכם ברחו לתורה ואין צפונה אלא תורה, שנאמר: (משלי ב)
יצפון לישרים תושיה.

דבר אחר:
מהו צפונה?
אמר רבי יצחק:
אמר הקב"ה: המתינו עד עכשיו, מלך המשיח לבא, ויקיים:מה רב טובך וגו'.


ואת העם צו לאמר.
אמר לו הקב"ה: ולא לכם בלבד אני מצוה אלא אף אתם צוו לבניכם!
אמר הקב"ה למשה: אף אתה צוה לראשי הדורות שיהיו נוהגין בו בכבוד, הוי, ואת העם צו לאמר.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
כשעמד עשו עם יעקב אמר לו עשו: יעקב אחי! נהלך שנינו בעולם הזה כאחת!
אמר לו יעקב: (בראשית לג)יעבר נא אדני לפני עבדו.

מהו יעבר נא?
טול עולמך תחילה.

מהו אתנהלה לאטי לרגל המלאכה וגו'?
אמר לו: עד עכשיו יש לי להעמיד: חנניה מישאל ועזריה, שכתוב בהן: (דניאל א) ילדים אשר אין בהם כל מאום.

דבר אחר:
אמר לו: עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח, שכתוב בו: (ישעיה ט)כי ילד יולד לנו,עד אשר אבוא אל אדוני שעירה.

אמר ר' שמואל בר נחמן:
חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעמד יעקב עם עשו בשעיר.

ומהו שעירה?
אמר לו: עד עכשיו יש לי להעמיד שופטים ומושיעים להפרע מאותו האיש.

מנין?
שנאמר: (עובדיה א)ועלו מושיעים וגו'.
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע! עד מתי משועבדים אנו בידו?
אמר להם: עד שיבא אותו היום שכתוב בו: (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל. כשיצא כוכב מיעקב וישרף קשו של עשו.

מנין?
שנאמר: (עובדיה א) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו'.
אמר הקב"ה: אותה שעה אני מופיע מלכותי ואמלוך עליכם, שנאמר: (שם) ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.


ויאמר ה' אל משה ראה החלותי וגו'
הלכה:
אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות?

כך שנו חכמים:

מי שהחשיך לו [ בדרך] נותן כיסו לנכרי ולמה מותר לו שיתן אותו לנכרי.

אמר רבי לוי:
כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על ז' דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו שיתן אותו לנכרי.

ואמר ר' יוסי בר חנינא:
עובד כוכבים ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה, חייב מיתה.

למה?
שלא נצטוו עליה.

ומה ראית לומר עובד כוכבים ששמר את השבת חייב מיתה?
אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן:
בנוהג שבעולם, מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה מי שבא ומכניס עצמו ביניהם אינו חייב מיתה?!
כך השבת הזו בין ישראל ובין הקב"ה, שנאמר: (שמות לא) ביני ובין בני ישראל לפיכך כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם, עד שלא קבל עליו לימול חייב מיתה.

רבנן אמרי:
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע! לפי שלא נצטוו עובד כוכבים על השבת תאמר אם הם עושים אותה, אתה נושא להם פנים?!
א"ל הקב"ה: מן הדבר הזה אתה מתיירא?!
חייך! אפילו הם עושים כל מצות שבתורה, אני מפילן בפניכם!

מנין?
ממה שקרינן בענין: ראה החלותי תת לפניך.

דבר אחר:
ראה החלותי
זה שאמר הכתוב: (תהלים קמט) לאסור מלכיהם בזיקים.

ומהו מלכיהם?
אמר רבי תנחומא:
אלו הם מלכי עובדי כוכבים.

ונכבדיהם בכבלי ברזל, אלו שריהם של מעלה שאין הקב"ה פורע מאומה, עד שפורע משרו תחילה.

כיצד?
פרעה וכל המצריים לא שקעם הקב"ה בים עד ששקע לשרן תחילה.

מנא לן?
אמרי רבנן:
סוסים ורוכביהם אין כתיב כאן, אלא: ( שמות טו) סוס ורוכבו, זה השר שלהן. וכשיצאו המצריים לרדוף אחרי ישראל תלו ישראל את עיניהם והיו רואין שרן של מצריים פורח באויר.

מנין?
אמר רבי יצחק:
דכתיב: (שם יד) והנה מצרים נוסע אחריהם, זה השר שלהן, הוי לאסור מלכיהם בזיקים וגו'.
ואף סיחון ועוג כשבקשו להזדווג עם ישראל אמר הקב"ה למשה: ראה שהפלתי שר שלהן, שנאמר: ראה החלותי תת לפניך.


דבר אחר:
ראה החלותי
זה שאמר הכתוב: (משלי יג) תוחלת ממושכה מחלה לב.

אמר רבי עזריה:
מדבר בישועה העומדת לבא.

כיצד?
כשהנביא אומר לישראל: (חגי ב) עוד אחת מעט היא, ואני מרעיש את השמים ואת הארץ.
הן אומרים: תוחלת ממושכה מחלה לב.
כיון שאמר להם: (ישעיה סב)הנה ישעך בא.
אמרו: (משלי יג)עץ חיים תאוה באה.

דבר אחר:
תוחלת ממושכה, זה פרעה שהיה משה הולך ובא ומביא עליו מכות ועל כל מכה ומכה היו ישראל סבורין שמשלחן.
ועץ חיים תאוה באה, זה מלחמות סיחון ועוג שאמר לו הקב"ה מיד, ראה החלותי תת לפניך.

דבר אחר:
מהו ראה החלותי?
אמר לו הקב"ה למשה: משה! ראה שהפלתי שר שלהן.

אמר רבי אבא בר כהנא:
כמלך שאוסר שונאו של בנו לפניו ואומר לו: עשה בו כל מה שאתה מבקש.


דבר אחר:
ראה החלותי
אמר רבי שמואל בר נחמן:
כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקב"ה כל הנסים הללו נפל אימתן על כל אומות העולם, שנאמר: (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד.
וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג היו האמוריים שואלים אלו לאלו, בחייך!
אומה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא? כמה אומות הן?
והן אומרים: בני שלש אומות הן.
אמר סיחון ועוג: וכל האומה הזו של בני אדם בני שלש אומות הן?!
אמרו: נזיין עצמינו ונצא עליהם ואנו הורגין אותם.

מנין?
(דברים ב) ויצא סיחון לקראתנו.
באו משה וישראל לתחומה של אדרעי, אמר להן משה: נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית.
באו ליכנס לאדרעי ועדיין לא היתה העין רואה. תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ.
אמר משה: איני יודע מה אני רואה חומה אחרת בנו אלו בלילה?!
א"ל הקב"ה: משה! זה שאתה רואה הוא עוג.

אמר רבי יוחנן:
אורך רגליו י"ח אמות.
אותה שעה נתיירא משה. אמר הקב"ה: אל תתיירא שאני מפילו לפניך!

מנין?
ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו.
עוג היה תולש הר וזורק על ישראל ומשה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפורש וסמכו. ישראל אומרים: ארורות הידים שכך זורקות.
ואמוריים אומרים: ברוכות הידים שכך סומכות.