פרשה ז: פרשת כי תבוא



הלכה:
אדם מישראל, שהיה עובר לפני התיבה, מהו שיהא מותר לו לענות אמן אחר הכוהנים?

כך שנו חכמים:

העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכוהנים מפני הטירוף.

ולימדונו רבותינו:

ואם היה יכול לענות שלא תיטרף דעתו, יענה.

למה?
מפני שאין גדול לפני הקב"ה יותר מאמן שישראל עונין.

אמר ר' יהודה בר סימון: אמן הזה, יש בו שלשה אספליאות.
שבועה,
וקבלה,
ואמנה.

שבועה מנין?
שנאמר: (במדבר ה) והשביע הכהן וגו' ואמרה האשה: אמן אמן.
קבלה מנין?
שנאמר: (דברים כז) ואמר כל העם אמן.
אמנה מנין?
שנאמר: (מלכים א א) ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה'.

דבר אחר:
אמר רבי יודן:
כל מי שעונה אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן לעתיד לבא.

דבר אחר:
אמר ר' יהושע בן לוי:
כל מי שנכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות בעוה"ז, זוכה ליכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לעתיד לבא.

מנין?
שנאמר: (תהלים פד) אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.

דבר אחר:
אמר רבי יודן:
כל מי ששומע בקול של תורה בעוה"ז, זוכה לשמוע באותו קול שכתוב בו (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וגו'.
א"ל משה לישראל: הואיל וכל מי ששומע לדברי תורה, כך הוא מתרומם בב' עולמות, הוו זהירים לשמוע דברי תורה.

מנין?
ממה שכתוב בעניין: והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך.


זה שאמר הכתוב: (משלי ח) אשרי אדם שומע לי.

מהו אשרי אדם שומע לי?
אמר הקב"ה: אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי.

מהו לשקוד על דלתותיי?
אמר הקב"ה: אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת, אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם, אלא הוי מתכוון להיכנס דלת לפנים מדלת.
לשקוד על דלתי אין כתיב, אלא על דלתותיי, ב' דלתות.

ולמה כן?
שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר.

ומהו לשמור מזוזות פתחי?
אמר רבי יהודה בר סימא:
וכי יש מזוזה בבתי כנסיות?!
אלא מה המזוזה הזו אינה זזה מהפתח, כך לא תהא זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.
אמר הקב"ה: אם תעשה כן, דע שאתה מקבל פני השכינה.

מה כתיב אחריו?
(שם) כי מוצאי מצא חיים.
אמר הקב"ה: מי הוא זה שבא לבית הכנסת ולא מצא את כבודי שם?!

אמר רבי איבו:
ולא עוד אלא שאתה עומד בבית הכנסת והקב"ה עומד עליך.

מנין?
שנאמר: (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל.
אמר הקב"ה: ולא דייך, שאת מקבל פני השכינה בבית הכנסת, אלא שאתה יצא משם טעון ברכות!
מנין?
שנאמר: (משלי ח) כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'. הוי, והיה אם שמוע תשמע וגו'.

ג [לריח שמניך טובים]

זהו שאמר הכתוב: (שיר א) לריח שמניך טובים.
רבנן אמרי:
בחמשה דברים נמשלה התורה:
במים,
וביין,
ובדבש,
ובחלב,
ובשמן.

במים מנין?
(ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים.

ביין מנין?
שנאמר: (משלי ט) ושתו ביין מסכתי.

בדבש ובחלב מנין?
(שיר ד) דבש וחלב תחת לשונך.

שמן מנין?
שנאמר: (שם א) שמן תורק שמך.
מה השמן הזה, תחילתו מר וסופו מתוק.
כך הן דברי תורה אדם מצטער בהן בתחילה ועושה בהן אחרית טובה.
שנאמר: (איוב ח) והיה ראשיתך מצער וגו'.

דבר אחר:
מה השמן הזה, חיים לעולם.
אף דברי תורה, חיים לעולם.

מה השמן הזה, אורה לעולם.
אף דברי תורה, אורה לעולם.

דבר אחר:
מה השמן הזה, אין יכול להתערב במשקין אחרים,
אף ישראל, אין יכולין להתערב בעובדי כוכבים.
מנין?
שנאמר: (ויקרא ב) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

דבר אחר:
מה השמן הזה, אפילו אתה נותן אותו בכמה משקין הוא נעשה עליון על כולם.
כך הן ישראל, עליונים על כל עובדי כוכבים, כמו שכתוב: (דברים כז) ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ.

דבר אחר:
והיה אם שמוע
אמר ר' יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי:
אמר הקב"ה: אם שמעת למצותי אף אני שומע תפילתך.

דבר אחר:
אמר ר' יהושע, אמר רבי נחמן:
כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה, זוכה לישב בין החכמים לעתיד לבוא, שנאמר: (משלי טו) אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין.