פרשה ב: פרשת ואתחנן


דבר אחר:
ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו
כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא כי בידך נתתי אותו.
אמר הקב"ה: כבר פסקתי דינו מימות אברהם.

כיצד?
בשעה שנשבה לוט בן אחיו ובא עוג ובישר את אברהם, שנאמר: (בראשית יד) ויבא הפליט.

אמר ריש לקיש, משום בר קפרא:
פליט היה שמו.

ולמה נקרא שמו עוג?
שבא ומצא את אברהם עסוק במצות בעוגות הפסח ולא בא לשם שמים אלא לשם נויה של שרה. אמר בלבו: הריני מבשר אותו והגדוד הורגו ונוטל אני את שרה אשתו.
אמר לו הקב"ה: אי רשע כך אמרת! חייך שאני נותן לך שכר רגליך ומאריך לך שנים.
ומה שחשבת בלבך הריני הורג אברהם ונוטל את שרה ביד בני בניה עתיד אותו האיש ליפול.

דבר אחר:
כי בידך נתתי אותו.
כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא כי בידך נתתי אותו. כבר פסקתי את דינו מימות יצחק.

כיצד?
בשעה שמל אברהם את יצחק בנו עשה משתה וקרא לכל מלכי כנען, שנאמר: (בראשית כא)
ויעש אברהם משתה גדול וגו'.

מהו גדול?
שכל גדולים היו שם, אף עוג היה שם.
באותה שעה אמרו לו לעוג: לא כך היית אומר: אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד?!
כיון שראה את יצחק, אמר: מהו זה?
אין זה כלום באצבעי אני הורגו!
אמר לו הקב"ה: כך אמרת, ע"מ שתראה אלפים ורבבות יוצאים ממנו ובידם אותו האיש עתיד ליפול.

דבר אחר:
כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא נתתי, כבר פסקתי את דינו מימות יעקב.

כיצד?
בשעה שנכנס יעקב אצל פרעה לברך אותו, שנאמר: (בראשית מז)ויברך יעקב את פרעה, היה עוג יושב שם באותה שעה אמר לו פרעה לעוג: לא כך היית אומר: אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד, הרי בן בנו ושבעים נפש מירכו! אותה שעה התחיל עוג מכניס עין רעה עליהן.
אמר לו הקב"ה: אי רשע! מה אתה מכניס עין רעה בבני?!
תימס עינו של אותו האיש, עתיד אותו האיש ליפול בידן הרי: כי בידך נתתי אותו.
אמר הקב"ה לישראל: כשם שבעולם הזה היו אומות העולם שומעים שמעכם ומתיראין ומתפחדין מכם, כך לעתיד לבא שנאמר: (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.




ואתחנן אל ה'.
הלכה:
אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל, מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול?

כך שנו חכמים:

(ברכות לא) היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו.

כבר פרשה חנה (ש"א א)וחנה היא מדברת על לבה.
יכול יהא מתפלל שלושתן כאחת?
כבר פירש בדניאל: (דניאל ו)וזימנין תלתא ביומא הוה ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהיה.

יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה?
כבר פירש דוד: (תהלים נה)ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי.

יכול יהא תובע צרכיו ויוצא לו?
כבר פירש שלמה: (מלכים א' ח)לשמוע אל הרנה ואל התפילה.
רנה, זו קילוסו של הקב"ה.
ותפילה, לצרכיו של אדם.

אבא שאול אומר:
זה סימן לתפילה.
אם כוון אדם לבו לתפילה יהא מובטח שתפילתו נשמעת, שנאמר: (תהלים י)תכין לבם תקשיב אזנך.

אמר רבי יוחנן:
עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן:
שוועה.
צעקה.
נאקה.
רנה.
פגיעה.
ביצור.
קריאה.
ניפול.
ופילול.
ותחנונים.

שוועה, צעקה, שנאמר: (שמות ב) ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'.
נאקה, דכתיב: (שם) וישמע אלקים את נאקתם.
רנה ופגיעה, דכתיב: (ירמיה ז)אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי.
ביצור וקריאה, דכתיב: (תהלים יח)בצר לי אקרא ה'.
ניפול, דכתיב: ואתנפל לפני ה'.
פילול, דכתיב: (שם קו) ויעמוד פנחס ויפלל.
ותחנונים, דכתיב: ואתחנן אל ה'.
ומכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים.

אמר רבי יוחנן:
מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו, שהרי משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים.

אמר רבי לוי:
למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים?

המשל אומר:

הוי זהיר שלא תיתפס מקום דבורך.

כיצד?
כך אמר הקב"ה למשה: (שמות לג)וחנותי את אשר אחון.
אמר לו: מי שיש לו בידי וריחמתי את אשר ארחם, במידת רחמים אני עושה עמו.
ומי שאין לו בידי וחנותי את אשר אחון,במתנת חנם אני עושה עמו.
ובשעה שהיה משה מבקש ליכנס לארץ ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא: רב לך!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא כך אמרת לי כל מי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו?!
עכשיו איני אומר שמתבקש לי אצלך מאומה אלא חנם עשה עמי!

מנין?
ממה שקרינן בעניין ואתחנן אל ה'.


דבר אחר:
ואתחנן אל ה'
זה שאמר הכתוב:: (תהלים לט) בתוכחות על עוון יסרת איש ותמס כעש חמודו, אך הבל כל אדם.

מהו בתוכחות על עוון?
על ידי עוון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם: (במדבר כ)שמעו נא המורים, ייסרת אותו והוכחת אותו.
ואין איש אלא משה, שנאמר: (שם יב)והאיש משה עניו מאד.

מהו ותמס כעש חמודו?
כל חמדה שהיה מתאווה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן.
ואין חמודו אלא ארץ ישראל, כעניין שנאמר: (ירמיה ג)ואתן לך ארץ חמדה וגו'.
ואם כך הגיע למשה הצדיק על אחת כמה וכמה שאר כל הבריות שהם מתוקנין להבל, ומתוקנין ליום הדין.

אך הבל כל אדם
אמר רבי אחא:
שנעשה אלוה, שנאמר: (שמות ז)ראה נתתיך אלהים לפרעה, עכשיו הוא מתחנן ומתחבט, ואתחנן אל ה'.


דבר אחר:
ואתחנן
זה שאמר הכתוב:: (דניאל ב) והוא מהשנא עדניא וזמניא וגו'.

אמר רבי אבין:
למה הדבר דומה?
למלך, שהיה לו אהוב, והוא ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין. לאחר ימים ראו אותו שהיה מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו, היו הכל תמהין ואומרין: אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואסטרטליטין, ועכשיו הוא מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו?!
אמרו לו: שעתא עברת.
כך משה גוזר על הקב"ה והוא מקיים:
קומה ה',
שובה ה',
ואם בריאה יברא ה'.
אם נברא לה פה מששת ימי בראשית הרי מוטב, ואם לאו, יברא ה'.
ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לארץ ישראל ואינו מתקבל, שעתא עברת, בעת ההיא לאמר.


ואתחנן אל ה'
זה שאמר הכתוב: (משלי יח) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות.

אמר רבי תנחומא:
תחנונים ידבר רש, זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים.
ועשיר יענה עזות, עשירו של עולם זה הקב"ה ענה אותו עזות, שנאמר: (דברים ג) אל תוסף דבר אלי.

דבר אחר:
אמר רבי יוחנן:
תחנונים ידבר רש, אלו נביאי ישראל.
ועשיר יענה עזות, אלו נביאי עבודת כוכבים.

אמר רבי יוחנן:
אין לך צדיק באומות העולם יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחות, שנאמר: (איוב כג) אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות.
אין לך גדול בנביאים ממשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים.
ישעיה אמר: (ישעיה לג) ה' חננו לך קוינו.
ומשה אמר: ואתחנן אל ה'.

דבר אחר:
ואתחנן אל ה'
למה הדבר דומה?
למטרונה שילדה בן, כל ימים שבנה קיים הייתה נכנסת בפלטין בזרוע. מת בנה התחילה מבקשת ליכנס בתחינות.
כך כל זמן שהיו ישראל קיימים במדבר, היה משה נכנס לפני הקב"ה בזרוע: (שמות לב)למה ה' יחרה אפך בעמך, סלח נא לעון העם הזה וגו'.
כיון שמתו ישראל במדבר התחיל מבקש ליכנס בארץ ישראל בתחנונים, ואתחנן.


בעת ההיא
באי זה עת?
באותו עת שנתמנה יהושע, שנאמר: (דברים ג) ואת יהושע צויתי.

אמר רבי הונא:
כיון שאמר לו הקב"ה למשה הגיע ארכי ליהושע, אותה שעה התחיל לבקש רחמים ליכנס לארץ.

למה הדבר דומה?
לאיפרכוס שהיה בארכי שלו והיה גוזר על המלך והוא עושה, היה פודה למי שרוצה וחובש למי שרוצה וכיון שנתחלף ונתמנה אחר תחתיו, התחיל לבקש מן השוער ליכנס ולא היה מניח לו.
כך משה כל ימים שהיה בארכי שלו היה חובש למי שרוצה, שנאמר: (במדבר טז) וירדו הם וכל אשר להם חיים וגו'.
ופודה למי שרוצה, שנאמר: (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות.
וכיון שנתחלף ונתמנה יהושע תחתיו, שנאמר: (במדבר כז) קח לך את יהושע בן נון, התחיל להתחנן ליכנס לארץ.
אמר לו הקב"ה: רב לך.


דבר אחר:
בעת ההיא לאמר
מהו לאמר?
אמר רבי עזריה:
לאמר
לדורות שיהיו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה אע"פ שנאמר לו: (דברים ג)לא תעבור את הירדן הזה התחיל מתחנן.

דבר אחר:
מהו לאמר?
אמר רבי עקיבא:
אמר משה: רבש"ע! השיבני על דברי אם אני נכנס לא"י אם איני נכנס.

דבר אחר:
מהו לאמר?
אמר לפניו: רבש"ע! תיכתב חטייה שלי לדורות.

אמר רבי שמואל:
למה הדבר דומה?
למלך, שגזר ואמר: כל מי שילקט ויאכל מפירות שביעית, מחזירין אותו בקומפין.
הלכה אשה אחת ולקטה ואכלה התחילו לחזר אותה בקומפין.
אמרה לו: אדוני המלך! בבקשה ממך, יתלו הפגין הללו בצוארי שלא יהו בני המדינה אומרים: נמצא בה דבר כשפים, או דבר ניאוף ומתוך שהן רואים את הפגים בצוארי, יודעים שבשבילן אני מחזרת בקומפין.
כך אמר משה: רבש"ע! תיכתב חטיה שלי לדורות שלא יהיו ישראל אומרים: זייף משה בתורה או אמר דבר שלא נצטווה וידעו שלא היה אלא על המים.
הרי בעת ההיא לאמר.


ה' אלהים אתה החילות
מהו ה' אלהים?
אמר רבי יהושע בן קרחה:
בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם ולא הועיל לו כלום.

כיצד?
אברהם קרא לו הקב"ה ואמר:הנני, שנאמר: (בראשית כב) ויאמר אברהם ויאמר הנני.

מהו הנני?
הנני לכהונה הנני למלכות.
זכה לכהונה זכה למלכות.

זכה לכהונה מנין?
שנאמר: (תהלים קי)נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק.
וזכה למלכות, שנאמר: (בראשית יד) אל עמק שוה הוא עמק המלך.

ואף משה בקש לעשות כן, שנאמר: (שמות ג)ויאמר משה משה ויאמר הנני.
הנני לכהונה הנני למלכות.
אמר לו הקב"ה: (משלי כה)אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד.
(שמות ג) ויאמר אל תקרב הלום, אין לך עסק בכהונה, שנאמר: (במדבר א)והזר הקרב יומת.
אין לך עסק במלכות, כעניין שנאמר: (שמואל ב ז)כי הביאתני עד הלום.

אברהם אמר: (בראשית טו) ה' אלהים מה תתן לי.
אמר רבי לוי: אמר לפניו: רבש"ע! אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן לי ואם לאו, ברחמים תיתן לי.
אמר לו הקב"ה: חייך! בדין מתבקש לך: (שם)והנה דבר ה' אליו.

ואף משה, כך אמר: (דברים ג) ה' אלהים אתה החילות.
אם מתבקש בדין שאכנס לא"י אכנס ואם לאו, אכנס ברחמים.
אמר לו הקב"ה: אל תתהדר לפני מלך וגו'.

כי לא תעבור את הירדן הזה
כיון שראה משה היאך הדברים חזקים התחיל מדבר דברים קשים.


ה' אלהים אתה החילות
אמר לפניו: רבש"ע! למה איני נכנס לארץ מפני שאמרתי: (במדבר כ)שמעו נא המורים, אתה הוא שאמרת תחילה: למשמרת לאות לבני מרי?!

דבר אחר:
אתה החילות
אמר רבי ראובן,
אמר משה לפני הקב"ה: למה את עושה לי כך?
אתה התחלת לבא אצלי.

מנין?
שנאמר: (שמות ג)וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה.
א"ל: משגדלת אותי אתה מורידני מגדולתי?!
אמר לו הקב"ה: והרי נשבעתי!
אמר לפניו: רבש"ע! אתה החילות, כשבקשת לא חיללת השבועה, לא נשבעת שאתה מכלה את בניך בעגל וחזרת בך, שנאמר: (שם לב) וינחם ה'!

דבר אחר:
אמר רבי לוי:
אמר לפניו: רבש"ע! עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ?!
אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו.

יוסף הודה בארצו, מנין?
גבירתו אומרת: (בראשית לט) ראו הביא לנו איש עברי וגו' ולא כפר אלא: (שם מ) גנב גנבתי מארץ העברים.

נקבר בארצו, מנין?
שנאמר: (יהושע כד)ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם.
את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך.

כיצד?
בנות יתרו אומרות: (שמות ב)איש מצרי הצילנו מיד הרועים, והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו.


כי לא תעבור את הירדן הזה
אמר לו הקב"ה למשה: אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך.

אמר רבי לוי:
למה הדבר דומה?
לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה, אמר: אם אומר אני האירו לי שאקבץ מעותי, אין בריה משגחת עלי.

מה עשה?
נטל זהוב אחד והשליך בתוכם והתחיל צווח ואומר: האירו לי! זהוב אחד היה לי ונפל ממני כאן והאירו לו.

מה עשה?
משנטל את הזהוב אמר להן: בחייכם! המתינו לי שאלקט את המעות וליקטן. בזכות הזהוב נתלקטו המעות.
כך אמר לו הקב"ה למשה: אם נקבר אתה אצלם במדבר הן באים בזכותך ואת בא בראשם, שנאמר: (דברים לג)וירא ראשית לו וגו' ויתא ראשי עם.