אלה הדברים
יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, יתברך ויתעלה זכרו. שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות ויתעלה זכרו. שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות להם בציון.
במדבר כתיב: אלה הדברים.
ובציון כתיב: אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים (ישע' מב טז).

במדבר כתיב: וכל העם רואים את הקולות (שמו' כ יח).
ובציון כתיב: קול ששון וקול שמחה (ירמיה ג יא).

במדבר: ארץ רעשה אף שמים נטפו (תה' סח ט).
ובציון: אני מרעיש את השמים ואת הארץ (חגי ב ו).

במדבר: וה' הולך לפניהם יומם (שמ' יג כא).
ובציון: כי הולך לפניכם ה' ומאספכם וגו' (ישעי' נב יב).

במדבר: כי ישוב ה' לשוש עליך (דב' ל ט).
ובציון: וגלתי בירושלים וששתי בעמי (ישע' סה יט).
ישושום מדבר וציה (שם לה א).

מה ראה ישעיה לומר כך?
אלא לפי שכשעברו ישראל את התורה, עמד הושע ואמר: ושמתיה כמדבר ושתיה כארץ ציה
(הושע ב ה). לפיכך אמר ישעיה: ישושום מדבר וציה.
וכל נחמות שאמר ישעיה, ישושום מדבר וגו', כפלים הם. לפי שלקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה (ישע' מ ב).

לפיכך ניחומיה בלשון כפלים:
נחמו נחמו עמי (שם שם א),
אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם נא יב),
עורי עורי (שם שם ט),
התעוררי התעוררי (שם שם יז),
שוש אשיש (שם סא י),
פרוח תפרח ותגל (שם לה ב).

דבר אחר:
ישושום מדבר וציה.
מפני מה כתיב כך?
ללמדך, שבשעה שהקדוש ברוך הוא מגלה שכינתו על ישראל, אינו נגלה עליהם כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת. שאם יגלה להם טובתו כאחת, ימותו כולם. ראה מה כתיב: ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (שם סד ג).

צא ולמד מיוסף: בשעה שנתודע לאחיו לאחר כמה שנים, אמר להם: אני יוסף אחיכם, מתו כלם, ולא יכלו לענות אותו וגו' (ברא' מה ג).
הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה.

אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה?
מתגלה להם קמעא קמעא.
בתחילה משיש את המדבר, שנאמר: ישושום מדבר וציה.
ואחרי כן: [ו]תגל ערבה ותפרח כחבצלת.
ואחרי כן: פרוח תפרח.
ואחרי כן: כבוד הלבנון נתן לה.
ואחרי כן: המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו.

לפיכך אמר דוד: כי בנה ה' ציון, נראה בכבודו (תה' קב יז).
ואומר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח).
ואומר: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו' (שם כה ט):


אלה הדברים אשר דבר משה וגו'
אמרו ישראל: אתמול אמרת, לא איש דברים אנכי, ועכשיו אתה מדבר כל כך?!

אמר רבי יצחק:
אם אתה חייך, שנה את התורה והתרפא. משה כבר למד את כל התורה.

במדבר בערבה מול סוף
זה שאמר הכתוב: אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם בערבה מול סוף. זה שאמר הכתוב: אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם (ישע' לה ו).

בא וראה כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך ואשלחך אל פרעה (שמות ג י). אמר לו משה: בייא אתה מעביר עלי, לא איש דברים אנכי (שם ד י)?!
אמר לו: שבעים לשון עומדין בפלטרין של פרעה, שאם יבא אדם אחד ממקום אחר, מדברים עמו בלשונו. ואני הולך בשליחותך, והם בודקין אותי לומר, שאני שלוחו של מקום, וגלוי לפניהם שאיני יודע להשיח עימהם. אין שוחקין עלי לומר, ראו שליח של מי שברא העולם ואת כל הלשונות, אינו יודע לשמוע ולהשיב. הוי, בייא, לא איש דברים אנכי.

הן אני ערל שפתים (שם ו ל).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: והרי אדם הראשון שלא למדו בריה, מנין היה יודע שבעים לשון? שנאמר: ויקרא להם שמות (בר' ב כ). שם לכל הבהמה אין כתיב כאן, אלא שמות.
ואתה אומר, לא איש דברים אנכי?!
בסוף ארבעים שנה שיצאו ישראל ממצרים, התחיל מפרש התורה בשבעים לשון, [שנאמר]: באר את התורה הזאת.
הפה שאמר, לא איש דברים אנכי, אמר אלה הדברים.
והנביא צווח ואמר: אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם (ישע' לה ו).

למה?
כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה (שם). לכך נאמר: אלה הדברים]: