היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות.
זה שאמר הכתוב: בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו ( תה' צה ו).
והלא כריעה בכלל השתחויה, והשתחויה בכלל כריעה.

ומה תלמוד לומר: נשתחוה נכרעה נברכה?
אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תה' קמא ב).

ומשה רבנו אף על פי שעשה כל מעשים טובים, כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר: אעברה נא ואראה וגו' (דבר' ג כה).
ואמר לו הקדוש ברוך הוא:, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עלה ראש הפסגה (שם שם כו-כז). לכך נאמר: היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות.

מה כתיב למעלה מן העניין?
השקיפה ממעון קדשך.

אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא:
בוא וראה כמה מתחטאין, וכמה יש להן פתחון פה לעושי מצוות.
אדם יש לו עסק אצל מלכות, פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך.
כיון שהגיע אצל המלך, ספק עושה שאלתו, ספק לא עושה.
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא יורד אדם לתוך שדהו, ראה אשכול שביכר, תאנה שביכרה, רימון שביכר, מניחו בסל והולך לירושלים ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך וגו'.

ולא עוד, אלא שהיה אומר: איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה, שכתוב אחריו: היום הזה ה' אלהיך מצווך לעשות.

אמר רבי שמעון בן לקיש:
יצתה בת קול ואמרה לו: תזכה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה, כאדם שהוא נותן פרי חדש לחברו, ואומר לו, יהי רצון שתשנה ותתן לי לשנה האחרת.

אמר רבי חייא בר אבא:
כמה מתחטאין עושי מצות לפני הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, וצדיקים מבטלין אותה, שנאמר: באשר דבר מלך שלטון, ומי יאמר לו מה תעשה (קהלת ח ד).

מי הוא?
שומר מצוה לא ידע דבר רע (שם שם ה), ממחה על ידו של הקדוש ברוך הוא.

וכן בדוד הוא אומר: אמר אלהי ישראל, לי דבר צור ישראל, מושל באדם, צדיק מושל יראת אלהים (ש"ב כג ג).

מהו היום הזה ה' אלהיך, וכי עד עכשיו לא צוה הקדוש ברוך הוא את ישראל. והלא אותה שנה שנת ארבעים הייתה, שנאמר: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש (דברים א ג)?!

ומה תלמוד לומר, היום הזה?
אלא כך אמר משה לישראל: בכל יום יהא התורה חביבה עליכם כאלו היום הזה קבלתם אותה מהר סיני.

וכן הוא אומר במקום אחר: והודעתם לבניך ולבני בניך (שם ד ט).
וכתיב בתריה: יום אשר עמדת לפני ה'.
את החקים, אלו המדרשות.
ואת המשפטים, אלו הדינין.

דבר אחר:
את החקים ואת המשפטים
לרבות קלים וחמורים, גזירות שוות ודקדוקי סופרים.

ושמרת ועשית אותם
אמר רבי יוחנן:
כל העושה מצוה אחת לאמתו, מעלה עליו הכתוב כאילו היא נתונה מהר סיני, שנאמר: ושמרת ועשית.

ומה תלמוד לומר ועשיתם אותם (ויק' כה יח)?
אלא כל המקיים את התורה ועשה אותה לאמתו, כאלו הוא תקנה ונתנה מהר סיני.

ועוד אמר רבי יוחנן:
כל העושה תורה לאמתה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשה את עצמו, שנאמר: ואותי ציוה ה' בעת ההוא ללמד וגו' (דב' ד יד). לעשות אותם לא נאמר, אלא לעשותכם אותם (שם).
מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו.

בכל לבבך
הרי הכתוב מזהיר את ישראל ואומר להם: בשעה שאתם מתפללים לפני הקדוש ברוך הוא, לא יהיה לכם שתי לבבות, אחד לפני הקדוש ברוך הוא, ואחד לדבר אחר: