[יג, א]
נשארה -
חז"ל אמרו כי יהושע נתעצל בכבוש הארץ בחשבו שלא ימות כל זמן שלא כבש את הכל, ועל זה אמר נשארה בכונה שזה ההבדל בין נשאר ובין נותר (כנ"ל).

[יג, ב]
כל גלילות -
בפסוק זה חושב מה שנשאר במצר הדרומי מן המזרח למערב שלא כבשו את כולו.

[יג, ג]
והעוים -
נשארו ג"כ.

[יג, ד]
מתימן -
עתה חושב מדרום לצפון בצד המערבי.

[יג, ה]
והארץ -
עתה חושב במצר הצפוני מן המזרח למערב, עד לבא חמת שהיא במערבית צפונית:

[יג, ו]
רק הפלה כו' בנחלה -
למעלה (יב ז') אמר ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה, ופה אמר נחלה, כי יש הבדל בין ירושה ובין נחלה.
ירושה - מציין הורקת הרשות, שיוצא מרשות זה לרשות אחר.
ונחלה - מציין מה שמנחיל בני בנים,
ולכן למעלה שחשב מה שכבש אמר שנתנה ירושה כי אז הורק מרשות הכנעני לרשות ישראל, (ושם לא היה יכול לאמר שהפילה בנחלה כי עדן לא הפיל גורל לדעת מי הנוחל והמנחיל) ופה שעדן לא כבש לא יכול לקראו בשם ירושה, רק אמר הפילה בנחלה שידע כל אחד את נחלתו, ואנכי אורישם, שיצא מרשות הכנעני לרשות ישראל: כאשר צויתיך, שכן א"ל (למעלה א') כי אתה תנחיל את העם ובזה לא נכלל שיוריש אותם רצה לומר שיוריש את הכנעני רק שיחלק לכ"א חלקו.

[יג, ח]
עמו -
רצה לומר ולא היה צריך לחלוק להם מחדש.,
ומלת עמו רצה לומר עם חצי מנשה האחר, כי לקחו נחלתם אשר נתן וכו' כאשר נתן וכו', רצה לומר שלקחוהו כפי החלוקה שנתן להם משה ולא נתחלק באופן אחר ע"י יהושע, ומפרש מה שאמר לקחו נחלתם אשר נתן הוא מערוער וכו' כמו שחשב עד פסוק טו, ומה שאמר כאשר נתן, מפרש איכות החלוקה ויתן משה למטה ראובן (פט"ו) למטה גד (פכ"ד) לחצי מנשה (פכ"ט).

[יג, לג]
ולשבט הלוי -
כבר נזכר זאת (בפ' יד) ושם אמר אשי ה' הוא נחלתו, ופה אמר ה' הוא נחלתו, ויובן על פי מה שאמר (פ' שופטים) לא יהיה לכהנים הלוים חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו. שבא ג"כ המאמר כפול.
תחלה אמר חלק ונחלה ואמר אשי ה' יאכלון, ואח"כ אמר נחלה לבד ואמר ה' הוא נחלתו. אך מדבר בשתי בחינות:
א. שלא יקחו חלק בארץ, והוא שלא יקחו השבט הזה מצר מיוחד עפ"י גורל בעת חילוק הארץ כמו שלקחו יתר השבטים, ועל זה אמר: חלק ונחלה, ואמר הטעם כי תחת חלקם בארץ יתנו להם לישראל אשי ה' שהם מתנות כהונה ולוויה, ועל זה אמר חלק ונחלה עם אחיו, מלת עם מורה השיתוף שלא ישתתפו בחלוקת הארץ, ואח"כ אמר שהגם שנתנו להם ערים לשבת ומגרשיהם, וזה היה להם נחלה שהנחילום לבניהם, בכ"ז לא יהיה לו נחלה זו בקרב אחיו, רצה לומר שלא יקחו ויפרישו הערים בעת החלוקה, למשל שתכף עת ייפול גורל השבט ויחלקו לגברים יפרישו ערי הלוים שמאותו שבט, וזה כיון בלשון בקרב אחיו, רק אחר גמר חלוקת כל השבטים נתנו להם בני ישראל מנחלתם, כמו שאמרו (לקמן כא).
ובאר הטעם כי ה' הוא נחלתו, ויהיה זה כתרומת ה' שירימו כל שבט קדש מחלקו, ולכן לא הפריש משה ערי הלוים בחייו מנחלת בני ראובן ובני גד, רק יהושע הפרישם אחר גמר החילוק, ולכן למעלה (פי"ד) אחר שזכר כבוש משה דרך כלל טרם יזכור החלוקה הפרטיית של בני ראובן ובני גד אמר שלא חלק לשבט לוי כשבט בפני עצמו (הגם שהיה סברה שיוכל לתת להם בעבר הירדן שאינו מא"י) ובאר הטעם הראשון אשי ה' הוא נחלתו, ופה אחר שזכר החלוקה הפרטית אומר שגם אח"כ לא נתן משה נחלה לשבט לוי רצה לומר להפריש ערי הלוים בחייו מצד שה' הוא נחלתו.