רלבג לשופטים פרק יא

[יא,א]

ויקם ה' להם מושיע והנה ספר כי יפתח היה בן אשה זונה ופי' בו, שכבר היה בן אשה שהיתה משבט אחר, ולפי שלא נשאת לאחד מבני השבט קראה זונה להיותה נוטה ממה שראוי להנשא לאחד ממשפחתה, כדי שלא תסוב נחלה ממטה למטה. והנה נשא גלעד אשה אחרת משבטו, והיו לו בנים ממנה, ובני האשה ההיא סבבו על יד זקני גלעד, שלא ינחל יפתח עמהם בבית אביהם, והיה זה עול, כי היה ראוי שירש עמהם.

[יא, ג]

והנה ברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ איש ששמו טוב ויתלקטו אליו אנשים רקים ויצאו עמו וידמה שיפתח היה מנהיגם והיו הולכים למלחמה תמיד ומשם חפרו אכלם.

[יא, ה-יא]

ולפי שכבר נתבאר לזקני גלעד שהיה יפתח מצליח במלחמותיו, באו אליו ואמרו לו שיהיה להם לקצין אם יהיה נלחם בעבורם בבני עמון ובזה התנאי קבלו יפתח להלחם בבני עמון ואמרו כל אלו הדברים לפני ה', רוצה לומר שכבר אמרו שה' יהיה שומע בינותם אם לא יקיימו מה שקבלו עליהם.

[יא, יב-כז]

והנה שלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון והראה לו בסוף הענין כי אין לו תרעומת כלל על ישראל מצד הארץ שלקח ישראל בעלותו ממצרים, מארנון עד יבוק ועד הירדן וגומר כי לא לקחה ישראל מבני עמון, אבל לקחה מסיחון מלך האמורי וידמה ששלח לו בראשי הדברים השניים: כה אמר יפתח כי אולי יפתח היה מפורסם ביניהם בגבורה, ורצה מפני זה להודיעו כי הוא המושל על ישראל, כדי שישמר מלך בני עמון מלהלחם עם ישראל.
ואמר לו על צד הלעג הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש כי לא יכול כמוש אלהיהם להצילם מיד סיחון, כאומרו: אוי לך מואב אבדת עם כמוש וגו'.
ואמר לו שאיננו טוב מבלק בן צפור מלך מואב שלא רב עם ישראל על זה ולא נלחם בם עם היותם יושבים בימיו בחשבון ובבנותיה ובערער ובבנותיה ובכל הערים אשר על יד ארנון והנה נמשך זה עד שלש מאות שנה שלא קם אחד מהם להלחם עם ישראל על זה, ואם היה דין להם על הארץ הזאת, מדוע לא הצילו אותה מידם בכל זה הזמן הארוך?

[יא, כח-כט]

והנה לא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח
ורצה על כל פנים להלחם בישראל, אז נתחדשה ביפתח רוח גבורה מאת ה', ועבר על בני עמון במקום שהיו נאספים, ונלחם בם והכה אותם מכה גדולה מאד, כמו שזכר באופן שכבר נכנעו בני עמון מפני בני ישראל.

[יא, ל-לא]
וספר שכבר נדר יפתח נדר לה' שאם יתן בידו את בני עמון יהיה לה' אשר יצא מביתו בשובו בשלום מבני עמון ויעלנו עולה אם היה ראוי לזה.

[יא, לד-מ]
והנה היוצא מדלתי ביתו יהיה בהכרח בעל חיים, ואם היה ממין האדם יהיה לה', ויהיה מיוחד לעבודת הש"י לבד, ואם יהיה זכר, לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה, כי כבר יהיה מיוחד לעבודת הש"י בזולת זה האופן, כמו שנמצא בכהנים ובלוים.
ומצאנו ג"כ זה הלשון בשמואל, עם לוקחו אשה והולידו בנים. ואמנם אם היתה אשה, יחויב שתהיה פרושה מאיש, שאם היה לה בעל, לא תהיה מיוחדת לעבודת הש"י, אבל תעבוד על זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות, ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאה לקראתו, כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש.
וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ, לא ראתה אדם בו ולא אשה, וישבה שם. אך המתין לה שנים חדשים תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא, ולא היתה רואה אפילו אשה שם, זולתי ארבעה ימים בשנה, שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה, והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה.

וראוי שנעיין במה שאמר יפתח זה שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח, ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית, שהיה בארבע מאות שמונים שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם ק"מ שנה, ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר, וזה שכשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו ל"א ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים, שהיו מ' שנה, עם שנות שמשון שהם כ' שנה, ושנות עלי ושנות שמואל ושאול שהם י"ג שנה, ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית, שהם מ"ג שנה, יהיו קפ"ז שנים.
ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי עדיין יהיו נוספים ז' שנה. ועוד כי יתכן שכבר התחילה השעבוד קודם הריון שמשון, אחר שכבר נראה המלאך אל האשה ואמר לה: והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים, וידמה שנאמר בהיתר זה, כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח ובימי השופטים הבאים אחריו, אלא שלא היו פלשתים עדיין מושלים בישראל, אך היו מתגברין עליהם במלחמותיהם.
ולזה ספר קודם צמיחת יפתח שכבר מכרם הש"י ביד פלשתים, ובימיהם היה הריון שמשון, והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון, ולזה אמרו ישראל לשמשון: הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים ועכ"ז הנה יהיו שם ז' שנים נוספות. ואפשר שנאמר כי אלו הז' שנים היו חסרים מהג' מאות שנה שאמר יפתח, והנה אמר על דרך הקירוב ג' מאות שנה, כי לא חשש לז' שנים החסרות מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו, בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל כ"ז שנה, ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל מ' שנה עד שנות השעבוד, ופרנס אהוד את ישראל עד פ' שנה עד שנות השעבוד, ופרנסו דבורה וברק את ישראל מ' שנה עם שנות השעבוד. ופרנס ירובעל את ישראל עד מ' שנה עד שנות השעבוד. ופרנס אבימלך את ישראל ג' שנים, ותולע אחריו כ"ג שנה, ויאיר כ"ב שנה, וי"ח שנות השעבוד, הרי רצ"ג שנים. וכשנחבר אליהם מ' שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא, וקמ"ז שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית, יהיה הכל ת"פ שנה.
ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה, שסופר שם שהיו בעת שלא היה מושל בישראל, איש הישר בעיניו יעשה, ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו, שלא היה שופט, אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז, או קודם צמיחת אהוד, או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד, שלא היה בישראל מושל.
וכבר נאמר בזה עוד בע"ה בהגיענו לשם, ואפשר שנאמר שמה שאמר יפתח שלש מאות שנה היה אמת בלא שום קירוב, אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי, שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים, ויתכן שאז היה שופט עלי, ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם, והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בע"ה ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים.

הפרק הבא    הפרק הקודם