ילקוט שמעוני, שמואל א פרק כד


המשך סימן קלג
ואמר להרגך ותחס עליך ואמר
ואמרתי מיבעי ליה?
ותחס ואחס מיבעי ליה?
אמר ר' אלעזר:
אמר דוד לשאול: מן השמים מותר להרגך.

מאי טעמא?

משום דרודף אתה, והתורה אמרה: אם בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהייתה בך היא חסה עליך.

ומאי היא?

דכתיב: ויבא אל גדרות צאן אל הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו.

תנא:
גדר לפנים מגדר, ומערה לפנים ממערה.

מאי להסך?

אמר ר' אלעזר:
מלמד שסכך עצמו כסוכה.

ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט
אמר ר' יוסי בר חנינא:
כל המבזה בבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר: והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו וגו'.

ויכרות את כנף המעיל וגו' ויך לב דוד אותו
ר' יהודה אומר:

אמר דוד: מה בין קטע ציציתא לקטע רישא.

ר' נחמיה אמר:
שבטלו ממצות ציצית שעה אחת.
אמר ליה דוד: ואבי ראה גם ראה, מכאן שחייב אדם בכבוד חמיו ככבוד אביו.

אמר ר' יהודה:
ואבי ראה
אמר לשאול.

וגם ראה
אמר לאבנר.

ורבנין אמרין:
ואבי ראה
אמר לאבנר דהוא אביו באורייתא.

גם ראה
אמר לשאול.

מפני מה נענש אבנר?
רבנן אמרין:
מפני שלא הניח לשאול להתפייס לדוד, שנאמר: ואבי ראה גם ראה.
א"ל אבנר: מה את בעי מן גולגלוי דדין בסירה הועדה. וכיון דאתו לגבי מעגל אמר ליה: הלא תענה אבנר, בכנף המעיל אמרת בסירה הועדה חנית וצפחת בסירה הועדו.

ויש אומרים:
על ידי שהיה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה.

ר' יהושע בן לוי אמר:
על ידי שהקדים שמו לשמו של דוד, הדא הוא דכתיב: וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ כתיב מן אבנר לדוד.

ר' שמעון בן לקיש אמר:
על ידי שעשה דמן של נערים שחוק, שנאמר: ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו.

ויש אומרים:
על ידי ששיהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה.

כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע
מאי היא?
דכתיב: ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו.

אמר ריש לקיש:
במה הכתוב מדבר?
בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב"ה מזמנן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונופל עליו והרגו, נמצא זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה.

סימן קלד
מרשעים יצא רשע
ואתה מוצא, צדיק מוליד צדיק יש לו משל ויש לו מקרא.
יש לו משל:
(ברכה)[סדנא דאוקים] תאנתא.
ויש לו מקרא: תחת אבותיך יהיו בניך.

רשע מוליד רשע, יש לו משל ויש לו מקרא.
יש לו משל: מה ילדה חפושיתא קרוצי בישא מינה.
ויש לו מקרא: מרשעים יצא רשע.

צדיק מוליד רשע, יש לו משל ויש לו מקרא.
יש לו משל: מולדין ולא דכותהון מרביאן ולא דמיאן להון.
ויש לו מקרא: תחת חטה יצא חוח.

רשע מוליד צדיק יש לו משל ויש לו מקרא.
יש לו משל: סניא דאפיק ורדא.
ויש לו מקרא: תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס.

(ישמע נא אדוני אל דברי עבדו) [היום הזה וגו'] אשר (נתן) [נתנך] ה' היום בידי במערה.
משה אמר: (מג) אם במחתרת ימצא הגנב וגו', ואתה נמצאת עמי במערה מותר אתה ומותר דמך.
וכן הוא אומר: לא תעמוד על דם רעך.

אמר ר' יודן:
אם בא אדם עליך ויכולת לו לא תעמוד על דם, לא תאמר: אתחייב אני בדמו, לא תמלך, הרגהו מיד.
המשל אומר: קדם קטליה דלא יקטלך.
ואומר: ואבי ראה גם ראה מה אתה לי ומה אני לך.
א"ל שאול: ידעתי כי מלוך תמלוך.

מנא ידע?

לפי שא"ל שמואל: קרע ה' את ממלכות ישראל.
א"ל שאול: מי הוא זה?
א"ל: איני אומר לך אלא רמז, אני רומז לך מי שהוא קורע את מעילך עתיד ליטול מלכותך, וכיון שקרע את כנף מעילו ידע שאול מה שאמר לו שמואל, התחיל לומר: ועתה הנה ידעתי כי מלוך תמלוך.

דבר אחר:
מלוך בעולם הזה תמלוך לעולם הבא.

(וישבע) [וילך] שאול וגו'
כיון שהלך לו שאול, אמרו לו גבוריו: וכי בשביל שלא הרגך במערה היה צדיק, יודע היה שאילו עשה לך מאומה היינו נכנסים ואוכלין אותו צלי ושמע להם שאול.




הפרק הבא    הפרק הקודם