מצודות דוד, תהלים פרק כט



פסוק א
בני אלים. אתם בני אברהם יצחק ויעקב הבו לה', וחוזר ומפרש מהו, ואמר הבו לה' כבוד ועוז ר"ל שבחו ואמרו הכבוד והעוז המה לה':

פסוק ב
כבוד שמו. הכבוד הראוי לשמו כי כל שם משמותיו מורה על כבודו
בהדרת.
במקום שהוא מהודר בקדושה והוא בית המקדש :

פסוק ג
קול ה'. אז ישאג קול ה' להחריד העכו"ם הנמשלים לנחלי מים
הרעים.
ירעם בקול
ה' על מים רבים.
ה' ירעם בקול על העכו"ם הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר:

פסוק ד
בכח. ישאג בכח רב
בהדר.
בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה:

פסוק ה
ארזים. הוא משל על מלכי עובדי כוכבים ומזלות:

פסוק ו
וירקידם. בתנועת הרעדה
לבנון ושריון.
רצה לומר המלכים האדירים:

פסוק ז
חוצב. כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ והם הברקים והמה יחרידו את העובדי כוכבים ומזלות:

פסוק ח
יחיל מדבר. ירעיד יושבי מדבר
מדבר קדש.
שהיא גדולה ורחבה:

פסוק ט
ויחשוף יערות. כי ישבר ויפיל כל עצי היערות וישארו א"כ היערות מגולים ופנוים מן האילנות והכל הוא דרך משל על מפלת העכו"ם
ובהיכלו.
וכל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו:

פסוק י
ה' למבול ישב. כמו בעת שהיה המבול ישב ה' לבדד כי הכל נשטף ונודע אז שהוא המושל בכל
וישב.
רצה לומר כמו כן בימי המשיח ישב הוא לבדו למלך לעולם כי האלילים כליל יחלוף:

פסוק יא
ה' עוז. אז יתן ה' החוזק לעמו ויברכם בשלום כי לא תהיה עוד מלחמה:

הפרק הבא    הפרק הקודם