מצודות דוד, תהלים פרק ד



פסוק א
למנצח. ר"ל המזמור הזה של דוד נמסר לבן לוי המנצח לנגנו בנגון בבית המקדש :

פסוק ב
בקראי. בעת אקרא לך ענני
אלהי צדקי.
אתה אלהי העושה עמדי צדקה הלא מעולם כשהייתי בצר ובדוחק העמדתני במרחב לכן גם עתה חנני:

פסוק ג
בני איש. אתם בני אדם גדולים עד מתי תהפכון כבודי לכלימה ר"ל במקום הכבוד הראוי אלי תכלימו אותי וכאומר הלא משפט החשובים לכבד את מי הראוי לכבוד
תאהבון ריק.
מוסב על עד מה לומר עד מתי תאהבון לדבר דברי ריק וכזב מבלי הפסק:

פסוק ד
ודעו. תנו לב לדעת כי כמו שהבדיל ה' את כל חסיד להיות לו ולחלקו כ"כ הבדילני לחלקו וישמע בקראי אליו ולא תוכלו לי:

פסוק ה
רגזו. חרדו מה' ואל תחטאו בי לדבר עלי כזב
אמרו וגו'.
בהיותכם על משכבכם שהיא עת אשר מחשבות האדם פנוים מן הטרדה אז חשבו בלבבכם אשר הכזב הוא רע בעיני המקום ושתקו לעולם מדבר כזב:

פסוק ו
זבחו. הצדיקו מעשיכם ויחשב לה' כזבחים ואז בטחו בו כי יש תקוה ולמה תכזבו בו להחניף לשאול בעבור להנות ממנו הנאות ממון הלא טוב לחסות בה' :

פסוק ז
רבים. ראיתי רבים מתאוים ואומרים מי הוא אשר יראנו טוב ר"ל חושקים עושר רב
נסה.
הרם עלינו אור פניך אתה ה' למלאות תאותינו:

פסוק ח
נתתה. אבל לא כן אני כי אתה ה' נתת בלבי להיות שמח בחלקי יותר מהרבים ההם השמחים מעת שרבו דגנם ותירושם:

פסוק ט
בשלום. מבלי פחד אשכבה ואישן יחדיו תכופים זה לזה כי הדואג ומתפחד נגזלה שנתו לבל יוכל לישן מיד כאשר ישכב אבל אני בטחתי בה' ולא אירא ולזה אשכב ואישן יחד סמוך זה לזה
כי אתה ה'.
המושל בכל ובידך הוא להושיב אותי בבטח מבלי פחד:

הפרק הבא    הפרק הקודם